מסירות הנפש של האיש שביקש למצוא לעצמו רב


משתף כעת סיפור מוזר על אדם המחפש רב. האיש מגיע למבוקשו והסיפור מסתיים. האם החיפוש הוא מה שחשוב? האם הסטטוס של מצא רב? או האם יש כאן לעג לחיפוש ההיררכי הזה בכלל?

3 מחשבות על “מסירות הנפש של האיש שביקש למצוא לעצמו רב

  1. אל רום

    מענין. אבל, עושה רושם, שהמחפש, הינו אדם אובססיבי. יש לו תחושה, שמבלעדי רב, אין לו קיום. הוא תוהה רדיקלית בקשר לתכלית חיו למעשה.
    ואכן, בסוף הוא נפל למשכב וחלה, בגין כך ממש. בגין האובססיה נחזה כך להיראות.
    זה לא מאפיין יהדות לגמרי. אלא, תפיסה שמעצימה מדיאטור, מתווך בין האלוהים לאדם, הכל בדמותו של רב.
    היהדות, תובעת מן האדם, קיום מצוות. כאשר יהודי נתקל בקושיה, הוא פונה לרב, עושה שאלת חכם מה שנקרא. אבל, הרב, לא נותן לו את כל תכלית חיו, מן המסד ועד הטפחות. משמע, מבלעדיו אין לו חיים, אין לו קיום, אין לו תכלית.
    לכן, הסיפור הזה, צריך בכלל לשמש כלקח או מוסר השכל, סותר למעשה לתכליתו הנחזית:
    רב, זוהי לא תרופת אליל.
    בסוף הוא מת.
    תודה

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.