מצב יהודים בחו"ל והגיגים בהקשר למצב בעקבות טבח אוקטובר שנעשה על ידי החמאס

החודש האחרון היה עצוב מאוד מרגע האירוע המחריד בדרום שנעשה על ידי הפלסטינים מעזה. וקשה היה לי לכתוב עד סוף החודש. ברם אני מקפיד לכתוב מינימום פוסט חודשי אחד פה באתר, אז התאזרתי במעט כוח. ואנו כמובן עדיין באירוע מתמשך שלא ברור מה תוצאותיו מה שאנו יודעים הוא שאנו במצב מלחמה ויש לה שם רשמי – מלחמת חרבות ברזל. לענייננו, אתחיל לכתוב בהתאם למה שעובר לי בראש ואזרום עם זרם המחשבות.

בני המשפחה חוששים מאוד וכמה מבני המשפחה הגרעינית והמורחבת הפכו לפליטים בארץ ובחו"ל. ואחד מן הנמצאים בחו"ל במדינה מערבית מאוד הטוען שהוא חטוף בידי אשתו שלא מרשה למשפחה לחזור ארצה מחששות רבים מדווח שנאמר לו על ידי מארחיו בחו"ל להצניע כל סממן יהודי או ישראלי. ורב הקהילה שהוא פגש אמר לו שהוא בעצמו מאוד דואג וברור לו שאמורה להתחיל תקופה חשוכה ליהודי חו"ל על ידי מפגעים מוסלמים. וכן הוסיף אותו איש דת שלמעשה כעת לאחר 22 שנה שהקפיד ללכת עם כיפה ברחוב הוא החליט לכסות אותה מרוב פחד.

למעשה מה שרואים כאן שהמערב שמדבר יפה יפה על חופש דת וזכות לחירות קיבל החלטה להפקיר את הזהות היהודית הציבורית על ידי קבלת מהגרים ועל ידי אי אכיפה או ענישה לא מרתיעה.

וכעת ניתן לדון מה עדיף להיות בחו"ל ולחיות בחשש מפיגוע בבית הכנסת או מתקיפה על ידי מוסלמי המזהה שאתה יהודי או לחיות בארץ ולחשוש מטיל או מפיגוע כלשהו על ידי מפגע ערבי מוסלמי.

החיים תחת איום מתמיד הם גם חיים בעייתיים ולא ברור מדוע דעת הקהל לא מבינה שצריך לנקוט ביד קשה כי יש לנו זכות לחיים הוגנים.

ואכן לא פשוט לפגוע כחלק מנזק היקפי בחפים מפשע אבל המשפט המנהלי מתיר זאת. והגיע הזמן לנקוט ביד קשה. ואולי כך לבסוף תהיה שלווה לשני הצדדים.

ההמתקפה הרצחנית לא חידשה לי כלום ואני צופה מרותק בחברי המשנים את השקפתם בעקבות האירוע העצוב.

אני חש שננטשנו על ידי מערכת הביטחון שפשוט הייתה שבויה בתפיסת עולם שמאלית פרוגרסיבית שהעולם הוא טוב מיסודו ונהיה יותר טוב ולכן אמור להיות בסדר ואנו בדרך למקום טוב.

מערכת ביטחון שדאגה לצנטרליזציה כושלת מנעה מיגון, התחמשות, מידע והתרעות מיישובי הנפגעים. ואכן הלקח הצנוע שלי לבינתיים שצריך לחשוב על הגנה עצמית ובפרט לכל מי שגר בעיר מעורבת. הגנה עצמית מנשק מאולתר שיכול להיות בבית. מים רותחים, שמן רותח, חץ וקשת, חרב, בקבוקי תבערה ועוד. וכן כדאי לחלק יישובים לכמה חלקים שאם מחבלים חודרים לחלק מן היישוב לא יוכלו להמשיך לחלק השני או שיהיה להם יותר קשה.

הפיגוע האדיר הזה מזמין עוד פיגועי חיקוי והערצה כשהוא מאוד פרימיטיבי ופשוט. כמות מסויימת של אנשים פורצים למקום מסויים מתגברים על האבטחה והשטח שלהם.

נקווה שהעולם המערבי יבין שהגיע הזמן לשנות את חוקי הלחימה הבינלאומיים בנוגע ללוחמים טרוריסטים אסימטריים. רצחניים. ויש מקום גם לשקול שינוי ביחס לאזור שלהם.

אפשר להסתכל על זה גם מגישה תועלתנית – כמות הרוגים גדולה במקום טרוריסטי תיצור תמריץ שלילי לטרור ושני הצדדים ירוויחו לטווח הארוך גם אם כעת נהרגים חפים מפשע.

בכל מקרה צריך להבין שהחמאס שולט על מיליון וחצי בני אדם. לקרוא להם מאפיה או ארגון טרור בלבד זה להתעלם מהיכולות שלהם כמדינה לא רשמית. והם צריכים לקבל יחס אובייקטיבי כמו שמתייחסים למדינה עויינת.

ומה שחשוב זה גם להיחשף למידע התקשורת הממסדית כשלה בהעברת האיום מעזה כלפי ישראל. כשלה בלהיות כלב שמירה נגד עמדת מערכת הביטחון ובהצגת דעות שונות בעניין. ובדרך אגב, מישהו שאני מכיר נוהג לצפות בכל סרטוני הזוועה מהאירוע שהוא יכול כשהוא מכריז חשוב להכיר ולהפנים את הרוע כדי לקבל תובנות ופרופרציות. חוסר האיזון בידע ובתחושה עלול להוביל לניתוק מהמציאות צריך כעין יד נעלמה גם בתקשורת.

הצבא רקוב וצריך להתייחס לראשיו כדמויות פוליטיות ללא אופוזיציה ראויה לשמה. מגוחך שהטילו עלינו כעת עוד שני גנרלים לחונטה צבאית חלקית. הצבא גם חייב פיקוח אזרחי. ואני בעד לחוקק הוראת שעה ל-20 שנה שכל אלוף ומעלה לא יכול להתמנות לתפקיד חבר פרלמנט או חבר ממשלה מלבד תפקיד במשרד הביטחון. צריך לקעקע את השפעת הצבא המוגזמת שלנו במדינה. צבא שלא יודע להחזיק גבול צריך להבין שמותר לחלוק עליו ומותר לו לקבל את עמדת הדרג הפוליטי מבלי מסע תעמולה. הצבא בכה שהמדינה נחלשת בגלל השסע הפוליטי ונכשל בלקדם מארב לאויבנו ולנצל המצב לטובתו. פולחן ההייטק שגם נתניהו לוקה בו הראה לנו שאנשי ההייטק לא יודעים להחזיק גבול. ובלינק המצורף פה עופר שלח תוקף את ההפרות של הצבא ואומר בפרוש שזה לא קשור לנתניהו. אם אני מבין נכון זה עניין בסיסי שראש ממשלה לא עוסק בתחום הזה ולא אמור לדעת על ההפקרות הזו.

ואדביק פה לאחר הפסקה סרטון שמראה האינטרסים של חלק גדול מאנשי הביטחון. מדעי החברה אומרים לפי אסכולות רבות שיש לנתח יחסים כלכליים והנה דוגמה לתמריץ של אלופים לפעול נגד האינטרס של האדם הפשוט. ולכן יש להבין שגם אחדות לאומית, כביכול, עלולה להוביל לעיוורון ולציות למומחים כביכול שדואגין למדינה כשא. לא ברור שהם מבינים במה שהם מדברים. בנוסף אולי הם לא פועלים כל כך לטובת המדינה אלא לטובת עצמם או אפילו לטובת מדינה אחרת נגד טובת המדינה.

הגיע הזמן שכולנו נהיה פתוחים לביקורת מבלי אד הומינם שבגלל שמישהו רופא או הייטקיסט או איש צבא או משפטן הוא צודק מבלי טיעונים. הגיע הזמן לחזור לדבר ולהסביר דברים.

ראיתי רבים שאמרו שהם היו בשמאל והשקפת עולמם השתנתה והצד השני ברברי חיות וצריך לנהוג בצורה קשה כי הם חיות. ועדיין חשוב לי להגיד שזה לא אומר שצריך להחריב את עזה ולטבוח בחפים מפשע או לגרש את האוכלוסיה בניגוד לחוק והמוסר הבינלאומי.

ומשעשע שמר ביטחון כביכול הפך להיות בין רגע למר אי-ביטחון. אני מחכה לגרף שיציג לי את כל ההרוגים תחת שלטון נתניהו פר שנה לעומת ראשי ממשלה אחרים. וכמובן להדיח רק כי הוא ראה"מ בעת המשבר זה לא פיתרון ולא אחריות מיניסטריאלית אם הצבע בתחום הזה עצמאי. כדאי לחקור ואם התרשל, להביא הנתונים לציבור ואם נהג כשורה גם להביא לציבור ולהציג האשם האחר, ולאחר קבלת המידע הציבור מחליט איך לנהוג ולא איזה מומחה יהיר שלא בהכרח מבין בכלל בתחום. ועדיין להחזיק גבול זה משהו די פשוט ולא עניין שאמור להעסיק ראש ממשלה. אין עניין לתת פרס לטרור שיכול כל כך להשפיע שהוא יכול גם להדיח פוליטיקאים בכירים.

עד כאן מעט ההגיגים והנני מאחל לכל הקוראים היקרים – חורף בריא מלא שמחה ושלווה, ביטחון ובשורות טובות.

והנה שתי הרצאות על התמודדות עם המצב

האם לנתניהו יש יותר סיכויים לנצח הבחירות לכנסת ה-25?

לאחרונה כתבתי פחות עקב מסע לחו"ל וכן כי נשבר לי הטלפון שלפתע חדל לעבוד ופשוט נכנס למצב קראש מוד. כעת אני משתמש בטלפון חילופי ישן ואני מחפש לרכוש טלפון ומבצע מחקר. בטלפון הישן הייתי יכול גם לכתוב בקלות יחסית מהטלפון וכעת זה מורכב יותר ולכן אני כותב מהמחשב. תודה על ההבנה.

יש האומרים שהבחירות האמיתיות מתחילות ביום קביעת הרשימות לכנסת ויש האומרים שאז הבחירות כבר הוכרעו.

במקרה שלנו, הבחירות לכנסת ה-25, יש שיגידו למפרע שהבחירות כבר הוכרעו ביום הגשת\סגירת הרשימות לעומת סבבי בחירות קודמות מהסיבות כדלהלן:

1. השמאל הסוציאליסטי הציוני של מרץ והעבודה לא הצליח להתאחד יחדיו, עניין שיוביל למפלגות קטנות יותר המקבלות פחות מנדטים מהשארית וכן מונע מלפיד לשתות להן קולות בטיעון של הצבעה אסטרטגית שהרי אם אחת מן המפלגות הללו לא תעבורנה אזי זה מפחית את סיכוייו.
2. בנט ומפלגתו לא רלוונטיים כבר ובכך יש פחות סיכוי לעורקים מהימין לקואליציית לפיד, מה שמחזיר מצביעי ימין לגוש הימין.
3. אותו הדבר לגבי מפלגת דרך ארץ. היא הוקמה על ידי מקורבים של נתניהו לשעבר וטענה שבגלל שצריך יציבות וניקיון כפיים היא בוחרת בגוש השמאל. לבסוף תמכה בממשלת בנט ולפיד ואיבדה את המנדט מהציבור.
4. גדעון סער שהיה בליכוד שנים רבות הלך למפלגה משלו בשם תקווה חדשה. כעת הוא התחבר למחנה הממלכתי של בני גנץ. כך שהוא נתפס פחות ימין וגם הסיבה שהתאחד עם גנץ זה כי יש לו פחות מנדט מהציבור. רואים שחל שינוי וכן המסווה הוסר – הוא לא רק אנטי ביבי אלא מוכן לשתף פעולה עם המרכז שמאל בשביל מעט כבוד אישי ולא להיות בצל של נתניהו בליכוד.
5. לפיד בשלטון, עד לבחירות הבאות עלינו, נתניהו היה בשלטון והיה יותר טענות מדוע הדברים התנהלו בצורה מסוימת ומצביעים רבים כנראה חשבו לעצמם שבגללו המצב לא השתנה בתחומים רבים. כעת הם רואים שלא משנה מי בממשלה, קשה לשנות דברים בתחומים רבים במדינה. מה שיגרום לחבר'ה להישאר בבית ולא להצביע שוב לפיד או לחזור לנתניהו.
6. בנוסף גם נוצר פחד וגעגוע. רבים בימין לא הצביעו כי אמרו מה כבר יקרה, נתניהו יהיה שוב בממשלת מעבר. לבסוף לפיד ובנט עלו יחד עם סיוע ערבי הנתפס כלא לגיטימי. יש גם געגוע ואולי כבר נוסטלגיה לנתניהו מה שגורם לאנשים שכעסו עליו לשכוח הדברים הרעים שלו ולהיזכר בדברים הטובים.
7. המשפט לא טרי ולא כזה מעניין. בשעתו המשפט נגד נתניהו היה נוכח מאוד בדעת הקהל, אמרו שזה לא ראוי שנתניהו יתמודד כשמוגש נגדו כתב אישום. כעת רואים את המשפט ואפילו התקשורת לא מתעניינת בזה כל כך וכן שומעים על אי סדרים רבים בנוגע למשפט נתניהו. עניין זה מפחית משפעת המשפט נגדו ובכך מעלה את סיכוייו.
8. ממשלת לא ביבי לא מבטיחה יציבות, רבים טענו שאין ברירה צריך להצביע ללפיד או גנץ כי זו הדרך לחלץ המדינה מהשיתוק הפרלמנטרי, והנה מתברר שגוש השמאל לא מצליח להעמיד אלטרנטיבה, שהרי הממשלה לא שרדה מעבר לשנה בערך. וכן היא הייתה מליאת חיכוכים פנימיים, ורק נתניהו באופק לבינתיים מבטיח יציבות. אז חלק ישארו בבית או ישובו להצביע נתניהו יותר מהבחירות האחרונות.
9. פיצול במפלגות הערביות. הפיצול במפלגות הערביות יכול להוביל לכך שא. יותר סיכוי שרשימה אחת לא תעבור ובכך גוש השמאל יאבד מנדטים, ב. אולי אחוז הצבעה נמוך יותר עקב חוסר רצון להשתתף בקונפליקט המפלגתי. ג. מפלגה קטנה יותר פחות בעלת לקבל מנדט מהשארית לפי חוק באדר עופר.
10. המפלגות הערביות תמכו ברמה זו או אחרת בממשלה שלבסוף הרגה ערבים בעזה. מה שיכול להוביל לזעם נגד המפלגות או הבנה שלא חשוב להצביע למפלגה שלבסוף שותפה להרג ערבים בעזה. עניין שיוביל לפחות קולות של ערבים לגוש השמאל ככלל שהרי גם ממשלת לא ביבי הנחשבת בציבור כממשלת שמאל הרגה ערבים.
11. הספר של ביבי. קמפיין מחוכם של ביבי המאפשר לו לדבר על עצמו כאיש ספרות וכאחד המנהיגים הגדולים של ישראל. רשמית הספר אמור לצאת בנובמבר נראה לי בסוף נובמבר, אחרי הבחירות – כך אפשר להגיד שזה לא קשור לבחירות אולם הפרסום לספר יהיה במקביל למערכת הבחירות על ידי ההוצאה בישראל ובאמריקה מה שייתן לו יח"ץ. נתניהו כתב הספר באנגלית ובעברית . ברם המכירה המוקדמת כבר התחילה באוגוסט. נתניהו מצא דרך לקדם עצמו על ידי ספר, ללהג בתקשורת על הספר המוצלח… לספר מדוע כדאי לרכוש הספר כשלמעשה הספר מקדם את תדמיתו ועצם פרסום הספר במדיה כבר מקדם אותו.
12. הרחקת אבי מעוז מנעם למקום לא ריאלי ברשימת הציונות הדתית. אבי מעוז ממפלגת נעם של החברה החרדלית בראשות הרב טאו מהר המור נחשבת סהרורית ומדירה מצביעים יותר מאשר בן גביר, שאגב דאג לקונפליקט מול מרזל ובן ארי שעדיין תומכים בכהנא, בעוד שהוא אמר שהוא המשיך הלאה ולא ממשיך את דרכו.
13. כישלון ממשלת לפיד ובנט לשרוד ולנהל קואליציה מבלי מתחים שוב ושוב. הכישלון כידוע פוגע ביוקרה ובכך המשיכה כלפי המצביעים
14. חזרת הפיגועים, אצל נתניהו התרגלנו לפחות אובדן בחיי אדם. בעוד שבממשלה החדשה יש יותר פיגועים. עניין המחזק את יוקרתו של נתניהו.
15. אינפלציה וגזירות כלכליות, בתחום החד פעמי, התחבורה והשתייה המתוקה. העידן של נתניהו היה ללא אינפלציה כמעט וכן הכל השתפר אולי חוץ מהדיור. בעוד שכאן הממשלה המכהנת דאגה להכות בכיסו של האזרח הקטן מתוך אידיאליזם. ועל זה יש סיכוי רב שישלמו מחיר.

איני מסכים שהבחירות כבר הוכרעו לגמרי, תמיד יש מקום לשינויים ותעלולים ברם אכן יש כעת מצב שונה מבחירות קודמות ונראה לאחר הבחירות מה יקרה לבסוף.

מה דעתכם? אשמח לשמוע.

נ.ב. חשוב לומר שלא חשוב להצביע וקול אחד לא אמור סטטיסטית להשפיע. לפיכך תנהגו כפי שאתם רוצים ואין שום סיבה לריב בגלל הצבעה גרידא.

אולי לא אכתוב שוב עד ראש השנה, אזי אני מנצל ההזדמנות לאחל לכל הקוראים היקרים: שנה טובה ומתוקה, שנה של עשיה ברוכה, שנה של שגשוג והצלחה ושנה של אושר לכם ולכל המשפחה.

עדכון: לאחר הזמן האחרון לחתימת הסכמי העודפים – שהמפלגות הערביות וליברמן לא חתמו הסכמי עודפים יש כאן עוד יתרון לגוש הימין התומך בנתניהו.

קללת המשאבים של השמאל בישראל ורצח יצחק רבין

שיתוף ההסבר הטוב ביותר לשקיעת השמאל לאחר רצח רבין. למעשה רבין לא היה כזה אהוב והעם די שנא אותו. בפרט לאחר הפיגועים הגדולים. וניתן לראות בקליפ שנתניהו מביס את רבין בפער מטורף של מעל עשרה אחוזים. בעצם רצח רבין פגע בנתניהו פוליטית והפך אותו לראש ממשלה חלש ושלכן נפל ולא השלים את כהונתו.

מבצע שומרי החומות – פרעות תשפ"א

רבים שואלים מה קרה כעת, מה קרה שהחמאס החליט לתקוף את ישראל כשהיא לא עשתה כל פרובוקציה?

והאם יש קשר בין הירי הרקטי מעזה לבין הפרעות של חלקים רבים באוכלוסיה הערבית נגד היהודים בארץ ישראל.

יש האומרים שנתניהו יזם את המצב הזה כדי למנוע מלפיד ובנט להקים קואליציה ולהדיח אותו. אולם העניין לא ברור, נתניהו ביקש לדחות את ההחלטה של שייח ג'ראח, מנע כניסת יהודים להר הבית, הסיט את צעדת יום ירושלים משער שכם לשער יפו ועוד. וזאת כדי למתן המצב. כך שעל פניו נתניהו ניסה להמנע מבעיות עם החמאס ואובדן השליטה ברחובות לקיצונים שבערביי ישראל בערים המעורבות.

יש האומרים שבגלל המהומות בירושלים החמאס נתן אולטימטום כדי להתפס כמגן ירושלים וכמגן ירושלים האמיתי לעומת ארגון הפתח. החמאס נתן אולטימטום שעל משטרת ישראל לסגת מהר הבית ומשייח ג'אראח. ולאחר שירה לעבר ערי ישראל, צה"ל החזיר ונוצר מעגל של אלימות.

השאלה היא כעת למה המהומות בירושלים התחילו שלבסוף התפשטו לעזה ולעוד מהומות בערי ישראל.

כאן יש ההולכים לטרור הטיקטוק שנהיה חזק ברמדאן 21 ובאופן מקרי יצר אהדה במגזר הערבי ולכן תפקד כפעולה מסיתה לעוד אירועים אנטי יהודיים ויצא תגובה של צעירים לאומנים יהודים נגד ערבים. כך נוצרה התחממות, ואז הגיע המשפט על פינוי שש משפחות בשייח ג'אראח. עניין שקידם עוד התחממות באלימות.

בנוסף המשטרה הגבילה כניסת מתפללים להר הבית לכמות של עד 10.000 איש. וכן סגרה את שער שכם לישיבה בתחילת הרמדאן, כנראה משיקולים של ביטחון כי יש שם מהומות של פיצוצי חומר נפץ ופעולות נגד יהודים בראמאדאן. אולם אולי בגלל הקורונה שזה נהיה מקום צפוף של חגיגת סיום הצום היומי בראמאדאן ואז קל יותר ליצור מוקד הדבקה. לאחר כמה ימי הפגנה, המשטרה התקפלה ואז הערבים עשו חגיגות נצחון והמשיכו להפגין כי רצו שהמדינה תפתח את הר הבית לגמרי. וכאן החמאס הרגיש שהוא חייב להתערב כדי להביע סולידריות עם אחיו ממזרח העיר.

עוד עניין זה הבחירות ברשות הפלסטינית – הרשות הודיעה על בחירות לאחר שנים רבות שלא היה. לאחר מכן הוחלט לדחות את זה לאחר שישראל אמרה שתמנע את הבחירות במזרח ירושלים. כעת יש האומרים שהיה עניין לחמאס לחמם את המצב כדי להראות שהוא שומר על ירושלים, מגן על העם הפלסטיני ופתח לא רלוונטי. החמאס בעצם אומר שהוא מנסה לכפות את הבחירות בירושלים וכך גם מאחד את העם. וכמו כן אולי גם יהיו בחירות שבהם חמאס ינצח את הפתח, אז שווה להמר על זה ואולי ישראל תכנע ולאבו מאזן לא יהיה תרוץ למנוע את הבחירות. אדגיש שישראל מתירה להצביע מהדואר רק לא כבחירות רשמיות. ועוד נקודה, השם של הרשימה של החמאס הוא נפגש בירושלים. כלומר, החמאס שם את ירושלים כמטרה עוד לפני העימות הצבאי. וכעת על פניו לא יהיו בחירות, אולם אם יהיו החמאס מציג עצמו כמי שדאג לכבוד של העם המוסלמי פלסטיני ולמען הבחירות לעומת הפתח שרצה תירוץ לבטל הבחירות לאחר שראה שיפסיד.

לאחר הסברים נאים אלו, אני תוהה האם בכלל הכל בגלל מנסור עבאס. אסביר, מנסור עבאס שייך לתנועה האסלאמית. גוף דתי אסלמי מאוד המושפע כמו החמאס מתנועת האחים המוסלמים. התנועה האסלאמית בישראל התפצלה לשתיים. הפלג הצפוני והפלג הדרומי. הפלג הצפוני מתנגד לקיום המדינה ולהסכם אוסלו כמו החמאס שגם קשור לתנועת האחים המוסלמים. והפלג הדרומי מתנגד למדינה יהודית אולם לא רואה בעיה לשתף פעולה עם השלטון ולהכיר במדינה ולהתמודד למשרות פוליטיות.

מנסור עבאס הוא מספר שתיים בפלג הדרומי של התנועה האסלאמית ומוסר דרשות אסלמיות מגיל 17. דבר זה יכול להזיק מאוד לחמאס א. יש כאן תנועה אסלאמית המשתפת פעולה עם המדינה הציונית יותר מאי פעם – דבר שפוגע ביוקרה הדתית המוסלמית כדבר שקורא למלחמה בישראל וכן ארגון שקרוב לחמאס שמשתף פעולה עם השלטון הציוני ואולי כך החמאס מפסיד תמיכה של תרומות. לפיכך החמאס חייב ליצור הסלמה ולעודד מהומות ערבים באמתלה של מצור על הר הבית כדי למנוע את השת"פ של התנועה האסלאמית עם הציונים. וכאן החמאס על פניו נחל כעת הצלחה מלאה. רע"ם (רשימה ערבית מאוחדת) הודיעו מיד על התנגדות לאלימות של צעירים ערבים ומאידך על עצירת המגעים להקמת הקואליציה – בגלל הפגיעה באחיהם בעזה. וכך לכאורה לא יהיה לטווח הקרוב כניסה של התנועה האסלאמית לקואליציה או שת"פ להקמת קואליציה ציונית על ידי אי התנגדות מבחוץ בתמורה להטבות. גם בנט הודיע שהוא נוטש את לפיד, כי אי אפשר לשבת עם תומכי עזה-חמאס בקואליציה וכדומה. וכעת סיכויי עבאס לקדם קואליציה עם לפיד גם אם ירצה, אפסו.

כעת נשאר הקשר בין המהומות בישראל לבין החמאס, אולי חמאס שלהב הרוחות או ביקש מגורמים אחרים לעשות זאת. אולי הגורמים האחרים עשו זאת כדי לטרפד את כניסת עבאס לקואליציה וכדומה. באמת רבין מאשימים את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בשלהוב הרוחות. הם גם הכי קרובים לחמאס ובשעתו תרמו להם כספים והם גם נגד הפלג הדרומי וכניסתו לקואליציה וכדומה.

נ.ב. לאחר דברים אלה הצגתי הדברים לחבר. והוא אמר שפשוט לו שהחמאס רצה למנוע נורמליזציה בין הערבים לישראל. ולכן ברגע שנוצרה שנאה גדולה בין העדות בישראל והפסקת צעדי נורמליזציה החמאס כבר השיג את מטרתו ולמעשה ניצח. שזה דומה לדברי אם כי לא לגמרי. חבל שלא ראיתי שום דבר בנושא מהכיוון שלי ושלו.

נתניהו כמנהיג רוחני ופיתרון המשבר הקולאציוני המתמשך

יש כידוע בעיה בישראל שאין לנו ממשלה יציבה כבר כמה מערכות בחירות. וגם כעת בתוצאות הבחירות האחרונות 2021 לא ברור איך אפשר להקים פה ממשלה. והעניין לכאורה פןגע בכלכלה של המדינה ומזיק לאזרחי המדינה ובפרט לעניים החלשים.

לדעתי חלק מהגורמים האשמים במצב פה הם היועץ המשפטי ובג"ץ שהגבילו את המשילות פה של ממשלת מעבר, בניגוד למה שהמחוקק קבע. הגבלת ממשלה נבחרת עד לבוא של מחליפתה מעודדת מפלגות להחרים יחדיו מפלגות אחרות הנמצאות בשלטון ולא להקים קואליציה. הם יודעים שיש שיתוק ממשלתי ושזה פוגע בממשלה מונע משילות לראש הממשלה ובכך מחלישים את יכולתו של ראש הממשלה נתניהו, השנוא אצלם, לפעול, להשפיע ולשנות מדיניות. וגם הם לא חשים כל כך מפסידים במצב הזה, כי השלטון שלו חלש ובעצם המדינה פועלת בתחומים רבים על סמך החלטות קודמות – וכך יש שלטון פקידים ולא שלטון של מפלגה שנואה כמו מפלגת הליכוד.

מאידך גיסא ראש ממשלה ימני חייב 'לתת פייט' כנגד השמאל שמחרים את הימין. כנגד השמאל הפקידותי שבטי שנלחם באג'נדות שמרניות מסורתיות במערכת המשפט ובעוד תחומים. אם הוא לא ייתן פייט הם ינסו יותר לפגוע בפוליטיקאים מהמחנה השמרני-ימני.

השאלה אם הוא עדיין צריך לתת פייט במצב כזה שהמדינה משותקת כמה שנים?

מצד אחד כן כאמור שהרי מה מונע מהם, מתנגדי השלטון הקיים, להמשיך להחרים כל מועמד ימני. מצד שני לא, כי הגיע הזמן לאפשר לעם פה ממשלה מתפקדת שיכולה לנווט טוב. גם במחיר ויתור מול טקטיקות ברוטאליות.

לפיכך יש לי הצעה לנתניהו, וההצעה יכולה להיות קבועה או זמנית – לתת למישהו אחר מטעמו להיות ראש ממשלה – נניח שטייניץ, שהוא חכם מוכשר, שמאלני לשעבר, מתון והגון. ואחר כך נתניהו יעשה הסבה ולהפוך ממנהיג פוליטי גרידא למנהיג רוחני כמו באבא קנייבסקי. סער ולפיד כבר לא יוכלו להשתמש בתרוץ לא ביבי ואז יתפסו במערומיהם השקרים או יצטרכו להמציא טענות חדשות – עניין שיחזור את הימין הקלאסי פה.

נתניהו כבר הוריש לשרון את השלטון בליכוד ולבסוף שרון גבר עליו בבחירות פנימיות בליכוד. זה סיכון פוליטי. אולם אם נתניהו ינסה להפוך למנהיג רוחני ולאו דווקא בתפקיד פוליטי מעשי רשמי, הוא יכול בוודאי להמשיך לעשות טוב לעם ישראל לפי הבנתו.

הגיע הזמן שגם לחילונים יהיו מנהיגים רוחניים, ואולי בעתיד מנהיג רוחני עליון או גדול הדור, מה רע?!

א.נשי שמאל יקרים, תפסיקו להתעצל – לכו לשכנע!

רבים בשמאל אומרים שההפסד שלהם בקלפי הוא עניין דמוגרפי. הם באים להגיד שהם נכשלו בשכנוע ואי אפשר לשכנע – זה לא עובד: הימין מתרבה, הדתיים מתרבים יותר והחרדים עוד יותר. ומשום מה זה נאמר בשפה בכיינית ותבוסתנית: "זה דמוגרפי".

והנה, דתיים רבים הצביעו לליכוד על אף שהיא לא מפלגה דתית או בגלל זאת. מה עם הדמוגרפיה?! וכן הרבה אנשי ימין רך עזבו את הליכוד לשמאלבן של גנץ, ליש עתיד של לפיד וכעת לתקוה חדשה של סער. ויש לי אפילו חבר מתנחל התומך באדיקות בסער, על אף שהוא נמצא בבלוק האנטי ביבי יחד עם השמאל התומך בגירוש שלו מביתו ורואה בו מתנחבל רק על כך שהוא גר בשטחים.

ונרד לפרטים: מי זה בנימין נתניהו, הוא מקפיד לאכול כשר? הוא לא נאף? הוא לא בעל גויה ונידות? הוא מאמין באלוהים בכלל?!

ועדיין ימנים ומסורתיים יהודים מצביעים לו או תומכים במפלגות של הבלוק שלו. נתניהו לא קוסם, לא ולא, הוא פשוט טרח ועשה שיעורי בית.

הוא הפך את עצמו לקדוש דתי, שם כיפה, שרים לו שירי קודש ואמונה והוא אפיפיור ליכודניקי או באבא, עוזר לדתיים ולרבנים, מקיף עצמו בדתיים וממלא אותם בליכוד. והוא אפילו שכנע שמאלן כמו בני ציפר לחזור בתשובה ולהיות ימני. הוא לא מתייאש משום איש שמאל.

נתניהו בעל כבוד לאדם המצוי ורואה בו קול אופצינלי בשבילו. הוא לא מזלזל בו. הוא פונה אליו ומנסה לדבר. ובשנים האחרונות הוא אפילו מבצע מהלך שרבים יקראו לו מהלך הזוי – הוא פונה לאחינו הערבים ומנסה לשכנע אותם להצביע לו. זו התנהגות ממלכתית ומכבדת, דבר שלא ז'בוטינסקי או בגין עשו. אולם נתניהו נחוש ולא מתבייש. הוא מנסה. ואולי זו גדולתו.

השמאל צריך ללמוד מנתניהו ולא להתייאש לשכנע. צריך לדבר עם ימנים, עם דתיים, עם חרדים וכולהו. פשוט לנסות. מפגש כזה גם יתרום לגיבוש האומה, להחלשת מתחים ולאהבה ורעות.

שכנעו בבנק, בתאטרון, בסופר, בקניון וכדומה. שכנעו שכנים, קרובים, חברים וכל מי שרואים. ושכנעו צעירים, מבוגרים וזקנים.

ואותו איש שמאל מיואש הנוקט במילה דמוגרפיה צריך לדעת שעל השמאל הישראלי נאמר בשיר מפורסם השנוי במחלוקת: "גירשת את ילדינו בשם הדמוגרפיה".

חשיפה: הנס הגדול של מאמיני הרב חיים קנייבסקי זה שהרב נדבק בקורונה

לא רבים שמעו על המזל הגדול של צמיתי החצר של הרב קנייבסקי, שהם ממש לא מודעים למזל הגדול שלהם. ויש שיאמרו שזה לא מזל, אלא נס ענק. והנס הוא כדלהלן – הנס הגדול הוא שהרב חיים קנייבסקי נדבק במחלת הקורונה.

ידוע שהרב חיים קנייבסקי נמצא בחזית נגד חיסונים ולא היה מסכים לדקור את עצמו בשום פנים ואופן. הוא מעדיף לתת לטבע הפשוט להתנהל ולסמוך על הקדוש ברוך הוא.

בהתאם לזאת הוא היה מכריז פתווה ואומר: שומר פתאים ה' וצריך ביטחון האל ולא לקחת חיסון. ומלא פתאים חרדים (מעריצים, צמיתיו ודומיהם) היו אומרים לעצמם: אם הרב לו לוקח גם אני לא אקח. ואז היה חלילה המוני מתים והיה נוצר ביזיון גדול למגזר החרדי.

ולאחר זאת נתניהו היה מאיים בסנקציות ומבצע אותן כדרך להכריח החברה החרדית להתחסן. וזה היה אולי מפרק לו הקואליציה.

ואז אולי היה נוצר פילוג חריף יותר בתוך הפלג הבני ברקי על ידי הר' גרשון אדלשטיין שמאמין בזהירות בריאותית, בהישמעות לחוקים ולא לגדל דור של עבריינים. והוא היה חוזר לקואליציה עם נתניהו, ואפילו מתכנן לאכיפה מחמירה במגזר. וכל זה כשברקע יש המוני מתים מן המגפה. בתגובה לכך המוני מעריצים של הרב קנייבסקי היו יוצאים להפגין ולשתק את הרחובות והכבישים במדינה והיה לנו ששון ושמחה וכל המדינה אנדרלמוסיה.

ברוך ה' הרב חיים קנייבסקי נדבק, לכן הוא לא היה צריך להתחסן לקורונה ואז בפועל לסרב לחיסון. כעת פשוט החתימו אותו על טקסט להתחסן מבלי שהוא שם לב או שחתמו בשמו והחצר ניצלה יחד עם המוני מאמינים ואזרחים תמימים במדינה.

נחכה מה יקרה לאחר תפוגת החיסון. אולי עדיין יהיה אקשן בסוף. איזה מתח…

הסגר השלישי במדינה – בני גנץ התחמן

בני גנץ, רב אלוף בדימוס וראש כחול לבן, גילה לנו לאחרונה שהוא ילד קטן וחצוף. על ידי שהוא מנע את אכיפת הסגר הלכו לנו כמה שבועות של חירות, פלוס הדבקות גבוהות גם כעת והרבה מתים, כאלף מתים בחודש. עצוב מאוד. לא להאמין שהוא היה הבשורה של המגזר החילוני האשכנזי במדינה.

ברצונו של גנץ לכלוא את ביבי מחוץ לפוליטיקה הממשלתית, האיש כלא אותנו האזרחים סתם אקסטרה זמן, מסכים לסגר כביכול ומונע אכיפה של המשטרה – מנע הסגר המהודק. האיש פשוט השתמש בנו כצאן לטבח וכחיילים במטווח.

ולא מזמן כשהיו אחוזי הדבקה ותחלואה גבוהים וכבר קרו פשלות בבתי החולים הוא המשיך להטיל ספק בסגר ואיים להתנגד. אולם אם הוא היה מסכים לאכיפה בתחילת הסגר הזה, בשבועיים הראשונים לא היינו במצב הקשה כעת. חב מאוד. מה זו הרשעות הזו? מה הוא ירוויח?

היה ברור לי שהוא מעדיף לגרור את הטלת הסגר כדי שנתניהו יתפס רע לפני הבחירות עקב המצב הקטסטרופלי במדינה. ברם נתניהו אלוף העולם בתחום חיסוני הקורונה ודקר כבר כשליש מאזרחי ישראל. בקיצור התחמן הגדול החליט לנסות לתחמן את נתניהו ולא הלך לו וכעת הוא מאשים את נתניהו בתחמנות.

כעת די ברור שלפני הבחירות נתניהו יראה כמו מלך ישראל, האבא של הלאום והדוקר והחודר הגדול. אז כעת גנץ מחליט להיות אטום לב ומנסה להראות כאילו הוא דואג לחירות האזרחים ולוויון באכיפה. וזאת אולי על חשבון בני משפחתנו או שכננו המתים וכדומה. אולי הוא יודע שמי שמת לא יוכל להצביע לגוש של ביבי, אז כל מת זה רווח. עצוב מאוד…

נ.ב. כמובן שהעם אשם גם בזה שהוא לא נזהר ומדביק ונדבק. ובפרט בחברה החרדית שמתעקשת לחיות בדרך שלה על חשבון שאר המדינה. אתה רוצה ללמוד מהישיבה, אל תצא מהישיבה, ופעם בשבוע תצא ליער באישור ועם ליווי. לא מסובך. אתה לא חייב ללכת לחתונות ושלל אירועים ולהדביק ולהרוג. חבל על חילול ה' המיותר. אפשר היה בקלות לנעול ישיבות מבלי להדביק ולהפוך למפיצי מחלות ומוות.

נ.ב. 2. העם גם תרם לכך שבחר בבני בגנץ.

נ.ב. 3. גנץ, אם אתה רוצה להאשים בתחמנות, תסביר מדוע זה רע למדינה, אחרת למה נשתכנע? אולי זה טוב למדינה שיש אנשים חכמים וערמומיים המנהלים אותה. והנה לינק לעניין.

גנץ, אני במקומך הייתי מתפטר מהבושה.

כשסגרו את הגבול בגלל וירוס הקורונה הקומוניסטי הסיני

כשסגרו את הגבול בגלל וירוס הקורונה הקומוניסטי הסיני
לא התנגדתי, כי לא הייתי בחוץ לארץ, חזרתי פשוט שבוע קודם

כשסגרו במדינה את העסקים
לא התנגדתי, כי הייתי שכיר ולי לא היה עסק

כשסגרו את הישיבות, בתי הכנסת ומוסדות החינוך
לא התנגדתי, כי לא היה לי כוח לגבאי ולעסקן הקשקשן

ולבסוף לקחו אותי באלונקה של מד"א עם תלבושת לבנה כפפות ומסיכה
ולא היה מי שיעזור לי כי הרופא עסוק היה בטיפול בזקן שמאלן שהתמוטט בהפגנת שנאה נגד ראש הממשלה

התמיכה הישראלית ביונתן פולארד

לא ברור מדוע התמיכה בפולארד רבה. פולארד היה מרגל שריגל לטובת ישראל בתמורה למענק מכובד. הוא בעצם גם בוגד אמריקאי וגם פגע בידידות הישראלית אמריקאית בכך שבעצם הראה לאמריקה שישראל מרגלת אחריה. אותה ישראל המסתייעת בארה"ב כלכלית ודיפלומטית וכדומה.

ואולי במסורת היהודית פולארד זכאי לפדיון שבויים. אולם בהתנהלותו הוא הזיק ואולי עדיין אולי מזיק לכלל עם ישראל. וכעת נשאלת השאלה מדוע נתניהו עבד קשה לפחות הצהרתית לשחרר אותו.

אכן לא ברור למה הוא עשה זאת. בפועל הוא רצה כסף ולא רק מישראל אלא מעוד מדינות שאליהן פנה. מה האינטרס שלו, לא ברור. מה שברור שהוא לא כזה ציוני והמדינה לא מחויבת לו. ואני מצטט בנושא מויקי:

"הפרשה גרמה נזק גדול ליחסים בין ישראל לארצות הברית ועלתה השאלה כיצד אושרה פעילות כזו. בישראל הוקמו שתי ועדות חקירה (של ועדת החוץ והביטחון ושל הקבינט הביטחוני) שקבעו כי פולארד הופעל על ידי הלשכה לקשרי מדע (לק"ם), גוף ביון ישראלי שפעל במסגרת משרד הביטחון, ללא ידיעת שרי הביטחון, יצחק רבין ומשה ארנס. כתוצאה ממסקנותיהן של ועדות חקירה אלו פורקה הלק"ם. עם זאת, בראיון ב־2014 טען איתן כי הפעלתו של פולארד נעשתה בידיעת שמעון פרס ויצחק רבין, שהיו ראש הממשלה ושר הביטחון, לדבריו של איתן, הוא התנדב להציג את גיוסו של פולארד כיוזמה פרטית שלו ללא ידיעת גורמי ממשל ישראלים, על מנת למזער את המשבר עם הממשל האמריקאי."

כעת מובן מדוע השמאל מתנער ממנו זה מזיק לטעמם מבחינת יחסי החוץ של ישראל עם ידידותיה. לעומת זאת נשאלת השאלה: מדוע הימין ונתניהו כן מתעקשים לחבק אותו על אף שהוא לא טלית שכולה תכלת?

הדתיים למינם מאמינים במצוות פדיון שבויים ואולי חלקם חסר אחריות מדינתית טצריך לחשוב בכלל האם הוא זכאי לעמוד בקטגוריה המתאימה למצווה הזו. חלק מהימין חושב שפולארד עשה זאת למען המדינה ולכן צריך לעזור לו. חלק חושב שהוא חזר בתשובה ולכן צריך לעזור לו ואפשר למכור שהוא מתחיל את חייו מחדש. ברם נתניהו יודע שהוא לא רגיל ממטרות ציוניות וזה מזיק, ולכן מעניין מה יהיה ההסבר שלו.

ונראה לי שנתניהו יודע שחשוב להראות למרגלים בכוח שישראל דואגת לסוכנים שלה. מאידך אסור לעצבן את ארצות הברית. ואולי הפיתרון שלו להגיד שמי שהפעיל את הסוכנים הם אנשי שמאל סוציאליסטים השייכים למפלגת העבודה. כתוצאה מכך הם היו עוינים כלפי אמריקה הקפיטליסטית.

לעומת זאת נתניהו הימני לא עוין ואפילו מכבד ואוהב את הקפיטליזם ברמה מסוימת. ולכן הוא יכול להגיד לאמריקאים, אני בחיים לא הייתי מרגל אחרי ידידת האמת של ישראל מאידך אני האבא של העם והדת שלי ולכן חשוב לדאוג לו וגם זה יעזור לי בבחירות.

הסגר השני במדינת ישראל מנקודת המבט שלי -התנהלות הממשלה בזמן הקורונה

כעת אנו בעיצמם של הגבלות חמורות בעקבות הקורונה אשר הוכנסו לתוקף בימים האחרונים ועוד היד נטויה. הנני האזרח הקטן מעוניין לתאר את התנהלות השלטון הישראלי מן הזווית שלי ולעורר מחשבה בנושא. ועל כך להלן:

---

אנו כעת נמצאים בסגר ורבים בקרב האזרחים וחלק מן הפוליטיקאים באופוזיציה משמאל ומימין חולקים ביקורת רבה נגד הממשלה. ברם אני זוכר שהאופוזיציה בכלל התנגדה להטלת הגבלת הטיסות מסין ומשאר מדינות תבל והם האשימו את הממשלה ברצון לקדם דיקטטורה. למנוע ממצביעי שמאל להצביע על ידי עצירת טיסות מחו"ל. ועל ידי גניבת הבחירות, זיוף ומניעת הצבעה בחזות הקורונה וכדומה.

וגם לא מזמן כשהממשלה רצתה הגבלות מסוימות והגבלות באזורים ספציפיים, הייתה התנגדות רבה בציבור, באופוזיציה ואפילו בקרב חברים מהקואליציה כגון החרדים וכחול לבן – כשברקע יש הפגנות שמאל קטנות האומרות שיש כאן פאשיזם, ושנתניהו הופך לדיקטטור, ושאין לו לגיטימציה להיות ראש ממשלה כשהוא נאשם על אף שהוא זכה במנדט מהעם. ועכשיו המצב מפחיד ויש קרוב ל-7000 חולים ביום אחד. לאחר הדברים האלה הממשלה גייסה מספיק רצון להכריז על סגר ארצי, וכעת אסור לעזוב את הבית ללא סיבה המותרת בחוק מעבר לאלף מטר של חירות יחסית.

וגם רבים בקרב חברי מטילים דופי על פעילות הממשלה. ואני חושב לעצמי, אכן יש פה הרבה חולים, ברם אין כאן הרבה מתים. וניתן להשתבח במערכת הרפואה שלנו שמנעה מוות המוני של חולי קורונה וכן הממשלה דאגה להציל זקנים רבים בפעולות שונות. ובנוסף נציגי הממשלה הקודמת (שחלקם משרתים בממשלה העכשווית) גם עשו פעולות הסברה אשר דאגו לעם להבין שהמערכת לא מוכנה לחולים רבים, וכן להזהיר זקנים שיידעו שהם בסכנה גדולה.

לאחר סגר ניסן מרץ-אפריל ניסו לקדם מתווה חזרה לשגרה עם מיעוט חולים למען הכלכלה וחוסן המדינה והאזרחים. אולם מתברר שזה לא עובד, כי האזרחים לא מצייתים. ולשלטון לא היה רצון להתעמת עם העם והאופוזיציה הקטנונית שלא מוכנה לגלות בגרות בנושא ולהציל את האנשים שלהם ממות ונזק כלכלי. וכך קפצנו למאות נדבקים, ואז לאלפיים נדבקים פחות או יותר לכחודשיים. ברם בשבועות האחרונים המספרים החלו לעלות מעלה במהירות וכבר הגענו לאזור השבעת אלפים.

ואני אומר לעצמי טוב מאוד. כך קידמנו הצלת נפשות והיערכות למגיפה. ומאידך חזרנו לעבודה כמה שאפשר וללימודים. וכרגע שוב נהיה בסגר לזמן מה. בשעתו הממשלה חשבה שהיא תקבל תמיכה סולידרית מהאופוזיצה ומהאופוזיציה שבתוך הממשלה. וזה לא קרה. כעת אולי זה יקרה. אינשאללה. גם אני לא הייתי מאמין שהאופוזיציה שלנו במדינה הציונית תגלה כזו אטימות יחד עם חרדים רבים.

ואם לא, זה ייתן לגיטימציה לממשלה לפעול בנושא ביד קשה יותר למען טובת חירותם הכלכלית של האזרחים. וגם אם היועץ המשפטי או בג"ץ לא יתירו להגביל הפגנות, אולי עדיף חצי שנה של עבודה וחמישה שבועות של סגר ובכך אפשר בשנה לעבוד קצת ולהשיב את הכלכלה ליושנה, לעומת מדינות רבות שנמצאות עדיין בהגבלות קשות על הכלכלה מאז הסגר הראשון.

כמה שאלות על מערכת המשפט ועל המפגינים

וכעת לשאלה על מערכת המשפט פה, מדוע זכות ההפגנה חשובה יותר מזכות החירות הכלכלית וחופש התנועה? ונראה לי שזה כל אחד והדת שלו. וכמובן ישנה שאלה נוספת, מדוע הפגנה נגד משהו זה בסדר והפגנת אמונה או ציות לרבנים או אהבה לשכינה או הפגנת אהבת שופינג, זה לא חוקי?

לי אין חידוש בהבנה שכל אחד מקדם מה שהוא רוצה והחזק קובע בצורות ואמירות שונות את מה שהוא רוצה והכל עניין של לחץ מתמיד. ברם אנצל את זכותי לומר זאת כל עוד העניין לא נאסר עלי על ישי השלטון המשפטי פה ב"מדינת היהודים".

בברכת שנה טובה, בריאות איתנה ופרנסה הגונה לכלל הקוראים ובני משפחותיהם.

נ.ב. כיצד חבר'ה "נאורים" מפגינים למען "הדמוקרטיה" והיושר ובפועל רומסים את החלטות הדמוקרטיה בנושא בריאות הציבור בתקופת הקורונה?

שלום עם איחוד האמירויות והבחירות בארה"ב

ידוע שישראל ואיחוד האמירויות בידידות טובה, אבל בלתי רשמית. וכעת נשאלת השאלה מדוע דווקא כעת הם באיחוד האמירויות הגיעו להסכם עם ישראל, מדוע הם לא רצו לעזור לנתניהו קודם, הרי אם הם היו חותמים איתו לפני הבחירות נתניהו היה לוקח בהליכה?

• יש שיגידו שנתניהו או טראמפ הכניסו את קלף הסיפוח כדי שיהיה לישראל משהו לוותר וכך להרוויח הסכם שלום. למשל יש משא ומתן האמירויות רוצים שישראל תוותר על משהו כדי להרגיש שהם מרוויחים משהו מההסכם או כדי לרצות את דעת הקהל אצלם. ואולי יהיו שיגידו שנתניהו כעת מראה לגנץ שהוא יכול להביס אותו בקלות בבחירות שהרי הוא לא רק מביא ביטחון, אלא גם יודע להביא שלום כשיש פרטנר. וכעת גנץ יתקפל במאבק על העברת התקציב החד שנתי.

נתניהו מכחיש זאת על אף שהוא מודה שהוא דחה את הסיפוח לבקשתו של טראמפ.

• יש שיגידו שזה בגלל אירן, אולם הבעיה האיראנית הייתה קודם, אזי מדוע דווקא עכשיו?
• ויש שאומרים שהעניין קשור לשיתוף פעולה אסטרטגי עקב הקורונה, ועדיין זה לא נשמע מספיק חשוב לקשר רשמי, ישראל הורגלה לפעול יחד עם מדינות ערביות מתחת לשולחן כביכול וללא יחסים דיפלומטיים מלאים.

ואני מסכים, שהעניין קשור אולי לקורונה ולאירן. אולי כעת אירן חלשה יותר וניתן לפעול נגדה ואולי הקורונה מסיחה את דעת הערבים מהשנאה לישראל, אולם מה שהיה כאן זה שילוב אינטרסים של ישראל ואיחוד האמירויות יחד עם לחץ מטראמפ.

וצריך להבין מה האינטרס של טראמפ, האם זו יוקרה גרידא?

• ונראה לי שמכיוון שאנו כעת בשנת בחירות וטראמפ רוצה לנצח בכל מאוד, אזי הוא שמר שפנים לזמן הבחירות וכעת הוא מקדם שלום בין ישראל למדינה ערבית ונורמליזציה בין הערבים לישראל. ואולי הוא יהיה מועמד לנובל על כך…

העניין יקנה לו נקודות זכות בקרב הבוחר האמריקאי ולכן הוא הפעיל לחץ על איחוד האמירויות וישראל למצוא מצווה כדי שהוא יוכל להציג הישגים של שלום לעם האמריקאי ולהעלות את מעמדו בעיני הבוחר?

איני חושב שנתניהו ויתר על הסיפוח, ראיתי את האמירה של איחוד האמירויות שישראל לא תבצע עוד סיפוחים, ניתן להגיד שזה מעבר למה שסוכם בין טראמפ לישראל. כלומר, לא לבנות התנחלויות חדשות על חשבון השטח הפלסטיני. והנה ציטוט האמירה של שר החוץ של איחוד האמירויות:

During a call with President Trump and Prime Minister Netanyahu, an agreement was reached to stop further Israeli annexation of Palestinian territories. The UAE and Israel also agreed to cooperation and setting a roadmap towards establishing a bilateral relationship.

כמו כן בהצהרה המשותפת נכתב באנגלית שישראל תשהה את הכרזת הריבונות לפי תוכנית טראמפ, לא נאמר ישראל תעצור הסיפוח בעתיד. והנה הציטוט:

As a result of this diplomatic breakthrough and at the request of President Trump with the support of the United Arab Emirates, Israel will suspend declaring sovereignty over areas outlined in the President’s Vision for Peace and focus its efforts now on expanding ties with other countries in the Arab and Muslim world.

מדוע נתניהו מקים ממשלה עם גנץ כשבסקרים מצבו טוב? מספר תובנות פשוטות..

כעת אנו מתבשרים שאוטוטו תקום ממשלת אחדות בראשותו של נתניהו וגנץ. רבים בשמאל אומרים שנתניהו לא יכבד את ההסכם ולמעשה יפיל הממשלה עוד שנה וחצי. אני לא חושב כך, כי נתניהו לא יכול לפגוע באמינות שלו בצורה כזו. זה מעשה שלא יעשה. ברם הנושא שעליו אני רוצה לדבר זה על האינטרסים של נתניהו.

---

כעת נתניהו חזק מאוד בסקרים על אף המשבר הכלכלי של הקורונה, ואם כן נשאלת השאלה מדוע היה דחוף לנתניהו להקים ממשלה עם גנץ ולהציע לו חצי מהממשלה בתיקים ורוטציה? הוא יכול ללכת שוב ושוב לבחירות ולהישאר כראש ממשלה כי לגוש השמאל אין מספיק מנדטים כדי להקים קואליציה.

וכן הוא הוא היה יכול להציג לגנץ כמות תיקי ממשלה סבירה ורוטציה של שנה, מדוע הוא לא התעקש על כך?

ניתן להגיד שנתניהו ניסה להתעקש, אולם גנץ התעקש יותר על התוצאה הזו פחות או יותר ולא הסכים להתקפל. הרעיון של גנץ מעבר לכיבודים לחבר מרעיו, זה שיהיה לו חצי מהקולות של השרים בממשלה, וכך הוא פחות משועבד לאג'נדה ימנית של רוב חברי הקואליציה. ברם מדוע נתניהו לא הלך לבחירות שוב?

---

אופציה אחת שנתניהו לא סגור על זה שהגוש שלו יוכל להקים ממשלה בסופו של דבר, נכון שהוא מתחזק בסקרים אולם אולי הוא עדיין לא יגיע ל-61. סקרים לא תמיד תואמים לבחירות.

אופציה אחרת זה שהוא חשש ממרד בליכוד על ידי מישהו שיגיד שאסור להפקיר את המדינה ולכן עליו להקים הממשלה. ואז אותו אחד יפגע בשם של הליכוד בסיכויים המפלגה לזכות בבחירות.

אפשרות נוספת, היא שנתניהו מבין שבשביל הקורונה והמשבר הכלכלי בזמן הקורונה ולמען המדינה, יש להעביר תקציב ולקדם משילות, היות שמערכת המשפט בארץ טוענת שלממשלת מעבר שלא מצליחה להקים ממשלה יש פחות סמכויות מממשלה נבחרת ופחות מממשלת מעבר. לפיכך ייתכן שנתניהו מבין שהוא בבעיה גדולה ולמען עם ישראל יש להתקפל לשנתיים ולסכן את העתיד. [לא ברור האם יש עתיד ישימו וטו על גנץ בעתיד כנקמה או ככעס על כך שנטש אותם. אם הם ישימו וטו עליו לנצח כמו הוטו החרדי על לפיד, אז נתניהו מפסיד שנה וחצי, אולם מסיר האיום הגנצאי נגדו].

כך או כך נתניהו מרוויח שלא קם לו מתחרה מימין. וכן שהוא מרוויח לגיטימציה מכך שגנץ איתו למרות שהוא מואשם בפלילים. העניין הזה יכול לתרום לטיהור שמו הציבורי בקרב מצביעי מרכז וימין מתון שנטשוהו למפלגות אחרות ומעניק יותר לגיטמציה להמשך שלטונות למרות הכתם המשפטי. וכן הוא מרוויח שכמות השרים ההזויה של האגף השמאלי בממשלה מגעילה את הציבור.

בנוסף ייתכן שלאחר שלוש שנים באופוזיציה ליברמן יהפוך ללא רלוונטי, ואם ליברמן לא עובר, אז לימין יש מעל שישים להקים ממשלה מבלי שותפים בבלוק של לפיד מרץ.

אשמח לשמוע ההסברים שלכם.

ימי בנימין – חלק ג וחלק ד- עמית סגל – הגיגים אחרונים

כזכור למי שכבר קרא את שני הפוסטים הקודמים שלי בנוגע לסדרה ימי בנימין ימי בנימין – עמית סגל – הגיגים וימי בנימין חלק ב – עמית סגל – הגיגים. אהבתי הסדרה והחלטתי לכתוב הגיגים בנושא שאולי גם יעניינו ציבור הקוראים הנאמן.

---

החלטתי לאחד ברשומה זו את החלקים הבאים בסדרה לפוסט אחד כי הם קצרים יותר ופחות בעלי סוגיות. חלק ג עוסק בהאם נתניהו רודף התקשורת או נרדף התקשורת. וחלק ד האם הוא פושע עבריין או נרדף על ידי המערכת.

תקשורת – נתניהו הצליח לקבל הרבה עיסוק מטעם התקשורת, ברם התקשורת ברובה גם התנהגה אליו בזלזול. וכאן יש שתי דעות, דעה אחת שהוא המכשף עשה זאת בכוונה כדי להיתפס כנרדף וכך לגייס קהל. ודנה שניה אומרת שצריך להכיר בכך שהיהודים במדינה מרכז ימין והתקשורת אז הייתה ברובה המוחלט והיום ברובה מרכז שמאל. כתוצאה מכך אין פלא שלא כיבדו אותו. דעתי היא שאני באמת מאמין שאנשים התקשורת ברובם שואפים להיות הגונים ולכן הם לא רודפים אנשי ימין כי הם ימנים באופן מודע. הם פשוט מחלקים את העולם לגבי האור ולבני החושך, הימני הוא חשוך וממילא עושים לו דמוניזציה. ולכן ברור שצריך להתייחס עליו כך וברור שהוא עושה זאת לעצמו וכדומה. ואכן לא התייחסו בהגינות לשרון אז שרון נטש אותם (לעומת נתניהו הראשון שלא נטש אותם וחשב שאפשר לדבר עמם) וכששרון החליט להתנתק אז הוא אותרג על ידי התקשורת שרצתה לקדם אג'נדה יונית-שמאלית כפי הביטוי: כעומק החקירה כך עומק הנסיגה.

ועדיין נשאלת השאלה מדוע נתניהו בהסכם וואי לא זכה לאיתרוג על ידי התקשורת והרי הוא קידם נסיגה?

1. אולי אפשר לומר שנתניהו לא אמר שהוא שינה השקפת עולם, אלא מכבד הסכמים קודמים, כלומר הוא עדיין ימני. ושאון שינה את דעתו.
2. נתניהו ימני ותיק גם שבטית בעוד ששרון שמאלני שבטי שהפך ביטחוניסט ולכן עבר לליכוד, כלומר לא ימני אלא משתלב עם הימין.
3. שרון בא אחרי אהוד ברק שהיה אדם בעל יחסי אנוש גרועים ביותר ולכן הפך לגיטימי לשמאל.
4. שרון בעל חוש הומור מיוחד ששבר המחיצות.

כך או כך התקשורת צריכה להבין שהוא נבחר ציבור ופגיעה בו היא פגיעה גם בציבור הבוחרים שלו וזה לא רק חוסר כבוד כלפיו. וכן שאולי הוא מעצבן אותם כי הם לא אוהבים את המצביעים שלו כי הם שייכים לחושך ולא רואים את האור של הצד של רוב אנשי התקשורת.

חוק – יש האומרים שנתניהו עבריין שהרי מצופה ממנו להיות כזה 'הרי הוא חשוך חסר אידיאולוגיה. לכן זה ברור שהוא מנסה לנצל ולהרוויח בניגוד לחוק ולכן מקומו בכלא או מחוץ לממשל. ויש שיגידו שמתחילת כהונתו הוא בחקירות כל הזמן ולבסוף לא קרה כלום חוץ מהפרשות האחרונות שבהם בית משפט יחליט וגם פה לא בטוח שיהיה משהו שיפסול אותו מייצג את הציבור שלו. ויש המרחיבים גם שתראו מי מפגין נגדו, שזה אנשי שמאל, ולכן בהכרח שזה עניין של הדרך של השמאל להיפטר ממנו במקום על ידי בחירות. ולדעתי הטיעון האחרון לא טוב שהרי הפוליטיקה כיום נחלקת לשבטים ופחות לטיעונים ולכן איש ימין יכול לאהוב את המושחת שלו וכן לגבי השמאל שאוהב את המושחתים שלו ושונא את מושחתי האחר.

זיכרון נתניהו – הסדרה שואלת כיצד הוא יזכר ושני הדוברים, עמית סגל ואמנון אברמוביץ' טוענים שהוא לא יזכר מהפרשיות המשפטיות.

• לפי אמנון, כאיש שמנע שלום וקידם מדינה דו לאומית וחשב על עצמו ולא על המדינה.
• ולפי עמית, כאיש שהגן על ישראל והביאם להישגים גדולים.

כעת נותר לנו העם לנהל דיון מתורבת בנושא. וכן חסר סדרה על נתניהו שלפני הפוליטיקה וכך אולי נבין אותו יותר טוב. כך או כך, נתניהו הוא אחד מאבות המדינה וראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן מקום המדינה.

 

ימי בנימין חלק ב – עמית סגל – הגיגים

צפיתי בחלק הראשון של ימי בנימין ואהבתי. כתבתי על הסדרה והחלטתי להמשיך לכתוב בעניין לטובת הקוראים הנאמנים. אהבתי את זה שיש כאן סקירה ממצה של ראש הממשלה נתניהו על ידי עשיית פרק בנושא על ואז ירידה לנושאים קטנים יותר. ואז ניתן להתווכח לגבי כל נושא קטן בנפרד ולנהל דיון מסודר ובוגר.

חסר לי, כך על פי תחושתי לראות את נתניהו האדם. הייתי רוצה לשמוע נאום שלו בכיכר רחוב, נאום שלו בכנסת וכן קטע שלו מדבר עם משפחות שכולות. חסר לי לראות את נתניהו האיש באופן בלתי אמצעי שיעזור לי הצופה להתרשם מהאיש בצורה עצמאית ולא כתלוי במידע שנותן לי הכתב או הבמאי. וחבל, הם יכלו לעשות זאת כנספח בסוף כל פרק.

לענייננו, הפרק השני עוסק בסוגיה: האם נתניהו אידיאולוג או אופורטוניסט?

• שלום – רואים את נתניהו מתנגד לשלום לפני שרבין נרצח. ולאחר הרצח מקדם שלום בטוח. ניתן לראות בזאת התקפלות אידאולוגית כי הוא רוצה לשרוד ולחילופין ניתן לראות פה התקפלות בתחום אחד בשביל למשך תחומים חשובים יותר וכן אפשר לראות כאן התחכמות. מה זה לעזאזל שלום בטוח? הוא תמיד הרי יכול להגיד אני בעד שלום, אבל רק עם זה בטוח והשלום של השמאל לא בטוח.
• וכן לגבי היחס לעראפאת – בתחילה הוא לא רצה להושיט לו יד שהרי מדובר במרצח פלסטיני וכן גם אחיו, יוני נתניהו, נהרג בפעילות לשחרור החטופים באנטבה שנחטפו על ידי טרוריסטים פלסטינים. אולם נתניהו הבין שבהתנהלות בין לאומית אין ברירה ולכן הוא כן צריך ובפרט שאולי זה ישמר השלום. ניתן לחשוב שנתניהו טעה בכלל שהוא התנגד בפומבי ללחיצת היד עם ערפאת. אולם בשעתו הליכוד נאבק בשמאל שקידם את תהליך השלום עם הפלסטינים וגינה את לחיצת היד עם עראפאת כדי לגרום לציבור להזדעזע. ברם זה היה לפני חתימת ההסכמים, לאחר החתימה מה כבר הוא יכל לעשות בצורה שתועיל לישראל.
• הסכם וואי – נתניהו התנגד לאוסלו אבל אמר שיכבד הסכמים מדיניים שישראל כבר חתמה עליהם. נתניהו אמר שהוא יפעל בהתאם לביטוי "יתנו יקבלו, לא יתנו לא יקבלו". כלומר שכשיש פיגועים הסכם אוסלו מושהה. בהסכם וואי נתניהו נסוג מחברון והיה אמור להמשיך לסגת. אולם נתניהו לא המשיך, הוא טען שהפלסטינים לא עמדו בהתחייבותם ולכן הוא לא חייב להמשיך בנסיגות. ניתן לראות כאן התקפלות, אך קל לראות כאן פעולה בוגרת של עצירת המשך הנסיגות לריק.
• שחרור מחבלים משעל- נתניהו פעם התנגד ובפועל שחרר הרבה שבויים תמורת מספר מועט ישראלי. לגבי שחרור מהחמאס כולל אחמד יאסין, מדובר היה בהתנקשות כושלת בירדן בחאלד משעל. וניתן להבין מדוע נתניהו יתמוך במחיר כבד בשביל לשמר את הקשר עם ירדן. לגבי גלעד שליט זו בעיה קשה. מצד אחד הוא שיחרר הרבה מחבלים. מאידך ייתכן שהצבא זיהה צורך מורלי להרים את רוח החיילים להראות שהמדינה דואגת להם. וזה מובן לאחר שהקמפיין להשבת גלעד שליט הך אותו לסמל חשוב ולמרטיר מסכן השבוי אצל האויב. וזאת למרות שהוא פעל כנגד הנהלים, דבר שסייע לחטיפתו. (העיתונאי בן כספית אמר שגיבור הוא לא, "גלעד שליט הוא הרבה דברים, חוץ מגיבור. הוא חייל צעיר שנחל כישלון מבצעי-קרבי, נחטף בעודו לבוש סרבל טנקיסטים וחמוש מתוך הטנק שלו על ידי מחבלים. מאותו רגע, לא עשה דבר.")
• התמודדות עם אובמה – אובמה החליט לגלות מעורבות אקטיבית בנושא השלום והפעיל לחצים. נתניהו החליט לבצע את נאום בר אילן ששם הוא מסכים להתקדם אבל דורש דרישות שהפלסטינים לא מסכימים להם כגון יישוב הפליטים, פירוז והכרה במדינת ישראל כמדינת העם היהודי. בעצם נתניהו מסכים, כביכול, עם אובמה ואומר אבל.. יש שיגידו שהוא נגד מדינה פלסטינית וזה טריק כי הוא ידע שהם לא יסכימו ויש שיגידו שהוא תומך אבל הם לא הסכימו להתפשר.
• ההתנתקות – בממשלת שרון נתניהו שימש כשר אוצר. ושר אוצר לא אהוב שידע שהוא פועל על ידי צעדים קשים שלא אהובים על ידי העם, אבל הוא חש שאין ברירה והוא חייב לעשות זאת. נתניהו התנגד להתנתקות אבל הוא ידע שהוא יפוטר אם לא יצביע בעד ברמה מסוימת. היה כמה הצבעות בנוגע להתנתקות ונתיהו הצביע פעמיים בעד עם הסתייגוית וארבע פעמים נגד. בהצבעה האחרונה הקובעת הוא הצביע נגד והתפטר לפני ששרון יפטרו. בההצבעות שהוא הצביע בעד, הוא ידע שאם הוא יצביע הוא יפוטר כמו שרים אחרים שפוטרו, ובכל מקרה יש רוב בכנסת. יש שיגידו שהוא אופרטיוניסט או שגה. אני חושב שכאן הוא הקריב את עצמו ופגע בתדמיתו כדי לקדם אינטרסים חיוניים למדינה במשרד האוצר. הרי ברור שהיה לו יותר קל להיאבק נגד שרון כשהוא מחוץ לממשלה ומתנגד באופן חריף וקולני.
• אירן – יש שיגידו שהוא מכריז הכרזות נגד אירן כדי לאחד את העם וכדי לשמר את העם בנושאים של ביטחון כדי שיתמכו בימין והוא לא באמת מפחד מאירן כך שהוא אופרטיוניסט. ויש שיגידו שאירן היא חזקה פי כמה מהפלסטינים ובפרט שהם שם בשלטון קנאים דתיים השונאים את ישראל פועלים נגדה ולכן אירן היא מפחידה מאוד ויש למנוע ממנה גרעין. למעשה איראן גורמת לחלקים גדולים מהעולם הערבי לעבוד בשת"פ עם ישראל. אפילו הם נורא מפחדים מהאיראנים.

כמו שאתם רואים, כל אחד יכול כעת להתווכח לגבי נתניהו לפי סוגיה בתוך הנושא, עניין שמקל ללמוד ולהבין וכן מבגר את השיחה בנושא.

יש דיון האם הסדרה היא תעמולה למען נתניהו שהרי עמית סגל ימני. איני חש כך. למעשה תמיד מובאים כמה דעות שונות. מול דעת עמית סגל יש דעה שמאלנית של איש המתנגד לנתניהו וכן יש מרואיינים שהם נגד נתניהו כמו אחמד טיבי ויאיר לפיד.

ועם כל זאת לדעתי הסדרה עושה טוב לנתניהו, היא מראה את נתניהו עם אופי ולא רק כאוסף הנחתות של רצונות. בנוסף, יש אווירה דמונית נגד נתניהו, כעת ניתן לראות שזה מורכב. נתניהו איש שפועל בדרכים מורכבות ועומד על שלו בצורות שונות וגמיש כשצריך.

לחלק הראשון של ימי בנימין

ימי בנימין – עמית סגל – הגיגים

טוב. צפיתי הערב בחלק א. של ימי בנימין של עמית סגל וחשבתי לכתוב מעט תובנות למען עם ישראל שקורא פה

---

ההתרשמות שלי היא מהפרק שנשמע שנתניהו הוא מנהיג נחמד שפעם היה מקדם בצורה קבוצתית חברים למפלגה, אולם הם בגדו בו ואז הגיע ברק שהחליף אותו ושפגע יותר במדינה מבחינתו.

הוא קידם שלום כשהבטיחו לו רשת הגנה ולבסוף השמאל הפיל אותו יחד עם טיפשי הימין.

אין פלא שהוא הפנים לקחים ולמד שהליכוד מצמיח מתחרים שפורשים, כגון בני בגין, דן מרידור, איציק מרדכי ודוד לוי שאפילו הלך עם העבודה ועוד. עדיף להשאיר תיקים בכירים אצלו או אצל השותפים הקואליציונים.

והוא גם למד שהשמאל שקרן ולא יתמוך בו גם אם הוא יעשה צעדים לשלום. השמאל שונא אותו אולי כי הוא מייצג את הימין.

הדרך שלו להצעיד את המדינה לפי החזון שלו זה לעבוד עם המקופחים היהודים, חרדים, דתיים, רוסים וימנים ובכל להיבחר שוב ושוב.

כעת גנץ טוען שהוא ימין מרכז ורוב השמאל מצביע לו. ליברמן בשביתה – וכאן נתניהו בבעיה.

נחכה ונראה האם הוא יצליח לפתור זאת.

היה חסר לי כיצד נתניהו הצליח להיבחר לליכוד למרות חוסר נסיונו הרב. זה מסקרן מאוד. וכן היה חסר לי מה סוד כוחו בחברה החרדית שהחרדים לא מעזים לנטוש אותו תמורת נזיד עדשים מגוש השמאל. אולי הוא ידבר על כך בהמשך. כמו כן חסרה לי פרספקטיבה, נכון שנתניהו המנהיג שכיהן הכי הרבה זמן פה במדינה כראש ממשלה, אולם היה לנו גם את בן גוריון שגם שימש כראש ממשלה עידן ארוך אם כי בעידן של השמאל הלא כל כך דמוקרטי ומעניין לראות איך הוא או מנהיגים אחרים פה שימרו את כוחם וניצחו את מתחריהם. לאחר השוואה יהיה יותר קל להעריך את המותג בנימין נתניהו.

אגב שמתי לב כבר תקופה ארוכה אבל בפרק הזה זה צף לי שוב שהיחידים שמאיימים על נתניהו הם גנרלים, יש משהו בנתניהו שגורם לעם לרצות גנרלים בעלי תרבות צבאית ולא אזרחית שיחליפו אותו. מעניין מה זה.

לסיכום נתניהו מנהיג מוכשר, נועז, בעל שאיפות ואולי שליחות, שנכשל, הפיק לקחים והעז שוב.

מוגן: רוצה להיות איתי קואליציה?

התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן:

סיסמה:

נשיא המדינה ליברמן – השערה שהקיסר (הקוסם) נתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה

עד כאן דובר עליו כעל קיסר; מכאן ואילך יש לספר עליו כעל מפלצת". – סווטוניוס

פירוש של מפלצת

1. יצור דמיוני מכוער ומפחיד

2. אדם רשע ונתעב. "אחרי שהתגרשתי הבנתי שבעלי היה מפלצת."

3. מצטיין או מצליח באופן יוצא דופן. "מסי הוא לא סתם שחקן גדול, הוא פשוט מפלצת."

---

מעיון בכותרות לאחר הבחירות שהיו בשבוע שעבר (ה-17.9.19) בחירות 2019 מועד ב, ניתן לחשוב שגנץ ניצח. אולם בעיון מעמיק יותר רואים שאין לו קואליציה, הוא צריך תמיכה של הערבים הנתפסים כטאבו במגזר אצל רוב העם בישראל ושל ליברמן שהוא ימני קיצוני שלא אמור לתמוך בממשלה יחד עם הערבים. בנוסף הערבים לא אמורים לתמוך בממשלה שליברמן שם וכן לגבי המחנק הדמוקרטי. רשמית יש בלוק של חרדים, ימינה והליכוד בעד נתניהו נגד גנץ. כך שכעת יש בישראל משבר משילות ואולי המדינה תשבור שיא נוסף ותלך שוב לבחירות לאחר שלא הצליחו לראשונה מקום המדינה להקים קואליציה בבחירות 2019 מועד א.

אולם אפשר לשער השערה אחרת, אולי ליברמן יחבור לנתניהו. ליברמן היה צריך להראות שהוא חשוב ולעלות במנדטים לאחר שהוא החל להישכח והפך לפוליטיקאי קטן שבקושי מגרד את אחוז החסימה. הוא דרש ממשלת אחדות וחוק גיוס שהחרדים לא יכלו להיענות לו. הוא החל לעלות בסקרים, הממשלה נפלה ובבחירות השניות הוא גדל בשלושה מנדטים וחזר להפוך לפוליטיקאי שהמדינה תלויה בו.

ברם לשבת עם ערבים ומרץ, נראה שלא ילך לו, אז נשאר לו לחבור לליכוד או לרדת במנדטים בבחירות הבאות.

כעת נתניהו לפי דעתי יכול להיות רגוע וכעת שינסה לפצל את כחול לבן, אין לו מה להפסיד.

עוד אופציה זה שהוא מציע ממשלת אחדות עם כחול לבן חרדים וימינה כשגנץ יהיה שר הביטחון.

כחול לבן צריכים לנסות לפצל את הליכוד ואת ליברמן ולשחד את החרדים כמו שרק חילונים שמאלנים יודעים לעשות. רק כך אולי תהיה להם ממשלה. אך זו תהיה טעות לליכוד להיכנס, היה לנו רמטכלים כראשי ממשלה והם לא היו משהו (נקודה מעניינת שנתניהו מפסיד לגנרלים בלבד חוץ מאולמרט, אבל אפשר להגיד שהוא חגג על שרון שהיה גנרל. שרון לפני הבחירות הפך לצמח ואולמרט החליף אותו…).

לכן נתניהו צריך להציע לליברמן את משרדי האוצר והביטחון וממלא מקום ראש הממשלה (או משהו דומה) והבטחה להיות נשיא המדינה במקום ריבלין ואז אחד מן השרים ישוב לליכוד. כך תהיה לו קואליציה ללא בעיה. ואם ליברמן חולם להיות ראש ממשלה זו ההזדמנות שלו להיות ממלכתי כמה שנים ולהיות דמות ייצוגית לחברה הישראלית ואז אולי הוא יוכל להיות ראש ממשלה.

את זה כחול לבן לא תוכל להציע.

לאחר שנתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה יגידו שהוא באמת קוסם…

שתהיו לראש ולא לזנב… שנה טובה לכם קוראים יקרים, שתהיה לכם שנה של אושר ועושר ומלא שמחה והצלחה.

וכמובן אם יש עוד פעם בחירות, אז לבינתיים הוא ממשיך בממשלה, אולי יהיה מריבות בגוש השמאל ואולי הוא ינצח בבחירות בגדול ואולי ליברמן לבסוף יתקפל – מה שנקרא משחק חדש.

נ.ב. תוספת לדברי, ראיתי בבלוג של דרור פייטלסון הוא העלה פרסום בשם מי בעצם הצביע ליברמן? הוא מראה שליברמן לא מצליח להפוך ישראלי פשוט כי רוב מצביעיו רוסים – היכן שיש רוסים שם הוא מקבל תמיכה בהתאמה יחסית. לפיכך מובן מדוע הוא חייב להיות נשיא להיתפס ישראלי יותר ואז לחזור לפוליטיקה אם הוא רוצה כשהוא ישראלי יותר ואז הוא יוכל להשפיע יותר.

נתניהו, סיגריות, הפלות וכריתת עצים במדינה היהודית

הייתה לנו שיחה במקום העבודה בוקר אחד, היינו כמה חבר'ה מהמינים\המגדרים השונים. חבר אחד שם גינה את נתניהו תוך כדי שפיו מלא בעשן על כך שהוא העלה את מחירי הטבק, ולכן הוא רכש כעת כמה סטוקים בחו"ל במחיר של ארבע חפיסות בארץ.

חבר שני הגיב לו שזה כחלון בכלל ולא ביבי.

הגיב לו הראשון שזה ביחד בשת"פ. חבר שלישי אמר שנמאס לו שבהצלחות של עידן נתניהו, כגון רפורמת הסלולר, הקרדיט הולך לכחלון, אולם כשכחלון מעלה את מחירי הטבק אז אנשים אומרים שזה ביבי. צריך לא להיות מגמתיים.

אני הגבתי שזה מערכתי. יש כאן מזימה של גורמים במדינה לדחוף את המעשנים לפינה החברתית ולהפוך אותם למצורעים בעיני החברה. לאט לאט הציבור מסתכל על המעשנים כאילו הם מדביקי איידס מסוכנים. כאילו הם חרדים\יהודים טפילים החיים על חשבון תושבי המדינה. ועוד יש כאן נציגי ציבור ושלטון האומרים שזה בשביל לעזור למעשנים ולהציל את החיים שלהם. ואז אמרתי שמממנים ומעודדים הפלות, אבל את המעשנים מבזים.

חברה אחת התחילה להגיד שזה לא ככה יש הבדל בין אדם שמזיק לעצמו לבין אדם שמזיק לאחר – האשה ההרה שמשמידה את עוברה, זה הגוף שלה והיא לא מזיקה לאחר.

אמרתי לה שגם המעשן – זה הגוף שלו הבחירה שלו והוא מזיק כשהוא מעשן במרחב שלו רק לעצמו ולכאורה כשהוא חולה ומת בגיל צעיר יותר מן הממוצע אז הוא חוסך למדינה כסף כי היא לא צריכה לטפל בו ולהעביר לו כסף בגיל הזקנה שהרי הוא מת.

היא טענה שזה לא נכון שהמדינה מעודדת הפלות.

הוספתי ואמרתי שמי שמקצר את החיים שלו, המעשן, זה לא לגיטימי והמדינה פועלת במזימות שונות להפחית העישון ולנצל את כספו של המעשן – ובשם הטיעון שהוא לא יודע להחליט וצריכים לעזור לו להציל את החיים של עצמו. אולם כשאשה רוצה לקצר חיים זה בסדר ובעידוד המדינה.

אז החברה וחברה אחרת אמרו שעובר זה לא חיים. וכעת חבר זכר אחר אמר, מה זה אם לא סוג של חיים ולמה המדינה לא מתערבת פה נגד העניין כמו שהיא פועלת נגד המעשנים?

אני סיימתי ואמרתי שפה בארץ הציונית יותר קשה לכרות עץ מאשר להפיל. ונתניהו נכנע לשמאל ורודף מעשנים למען הצלת חיים ובמקביל מאפשר השמדת עוברים.

---

להלן כמה ציטוטים למי שרוצה להעשיר את עולמו:

"כל אישה המעוניינת להפסיק את ההריון, רשאית לפנות לוועדה להפסקת הריון."

מאתר כל זכות

15. (א) לא יכרות אדם אילן מוגן או עץ בוגר ולא יעתיקו וכן לא יוביל אדם אילן מוגן או עץ בוגר או חלק מהם, שלגביהם קבע השר כי הובלתם טעונה רישיון, והכל אלא אם כן קיבל תחילה רישיון לכך מפקיד היערות.

מפקודת היערות

בגלל האצת הבנייה: משרד החקלאות מקצר את הדרך לכריתת עצים

אחד מצווארי הבקבוק המכבידים ביותר בהליכי היתר בנייה הוא קבלת אישור מפקיד היערות לכרות עצים. על פי הרפורמה של משרד החקלאות להגדלת הוודאות התכנונית וקיצור ההמתנה להיתר, רישיון כריתה מושהה יינתן כבר בתב"ע

כלכליסט

הבוטים נוהרים לקלפיות – מדוע הימין פגיע יותר להתנשאות השמאל ולא הפוך?

לפני הבחירות התפרסם בידיעות אחרונות שגורמים מסוימים אולי אוהדי ליכוד הם בעצם בוטים שהליכוד מפעיל,

"כך פועל מערך עצום של חשבונות מזויפים למען קמפיין הליכוד

הרשת הזו הפיצה יותר מ-130 אלף מסרים, לחומרים שפרסמה נחשפו הישראלים 2.5 מיליון פעמים ומטרתה אחת – להלל את נתניהו ולהפיץ מידע כוזב על יריביו, ובראשם גנץ. חשיפת "ידיעות אחרונות" ו"ניו יורק טיימס", המתבססת על דו"ח "פרויקט הבוטים הגדול", מגלה את השיטה. הליכוד: "המפלגה לא קשורה לרשת"

העניין מגוחך משום שיש מסורת ארוכה של משתמשי רשת חברתית בעלי חזות מומצאת וזה לא הופך אותם לבוטים ואם יש להם דעה פוליטית מדוע שלא יפיצו זאת.

חלק ממשתמשי הרשתות החברתיות שהוזכרו הגיבו לתקשורת כך:

"הבוטים מגיבים לטענות: "תביעת דיבה בדרך"

לאחר שתחקיר "ידיעות אחרונות" חשף כי הליכוד מפעיל רשת של "בוטים" שמפיצים מסרים התומכים ברה"מ, משתמשי הטוויטר שנטענו כחשודים הכחישו את הטענות נגדם: "אני לא בוט, אני אמיתי, חי ונושם". אחרים זעמו: "התביעה בדרך"."

הליכוד הוציא סרטון נחמד בתגובה לדיווח הלא מוכח הזה שמשפיל אוהדי ליכוד ברשתות החברתיות:

הנה תמלול:

"הם קוראים לכם, למצביעי הליכוד, 'בוטים'" נאמר בסרטון. "הם לא יאמינו כמה 'בוטים' פעילים בליכוד: 985,408 מצביעי ליכוד בבחירות 2015. ב-9 באפריל ה'בוטים' נוהרים לקלפיות. לא ניתן להם להפיל את הימין".

יאמר לשבחו של הליכוד שהוא שם בפרסום חרדי שמצביע מחל וזה יפה ונחמד.

---

משום מה, אולי בגלל אווירת המאבק בבחירות – של אנחנו מול הם, צד מסוים נופל לזלזול בצד השני. וזה סביר ונהוג.

נשאלת השאלה, הרי גם הימין מזלזל בשמאל, ואם כן מדוע אין חלק בשמאל שעושה דווקא לימין כמו שניתן לראות בסרטון של הליכוד או כמו שהיה אם "אני אספסוף גאה או פרשיית הצ'חצ'חים?

האם ניתן להגיד שהזלזול מן הצד הימני הוא שונה מהזלזול מן הצד השמאלי?

אני לא בטוח בכך. אני חושב שהשמאלני יודע שהוא בשקיעה, כלומר היה לו את החלק שלו בשלטון ויש לו עדיין שליטה הגמונית מסוימת לפי רבים, ואז הוא מרגיש חזק, ובפרט שהשמאלני הממוצע מבוסס יותר מן הימני הממוצע. וכשהימין מזלזל בו הוא רואה בזאת זלזול של חלשים ולא דבר שמפריע לו. הוא לא מרגיש שהימני איני מקבלו כשווה בין שווים, אלא הפוך, הימני רוצה להורידו מעליונותו. בעצם הוא מוחמא מהתנגדות הימני כלפיו במובן מסוים.

לעומת זאת הימני בארץ היה צריך להיאבק נגד השמאל, למשל במקום העבודה בלי פנקס אדום ועוד. ואם הוא ימני מזרחי, אז גם נגד הקיפוח והבוז הממוסד.

ולכן הוא, הימני הממוצע, עדיין לא מרגיש שהוא הגיע לשובע. הוא חושב שהצבא עדיין שמאלני, בג"צ ועוד מוסדות של המדינה. ממילא כשמזלזלים בו, הוא לא חש שמתייחסים אליו כשווה בין שווים. לא מכבדים את דעתו וחולקים עליו, אלא הופכים אותו לאנטי נאור, לאדם רע ולא מתורבת וכדומה. זה גורם לאנטי חזק לצד שמזלזלים בו.

ואותו הדבר כמו תחושת הימני הנרדף יש לחרדים ודתיים שלא היו מקושרים בהסתדרות למצוא עבודה והשמאל דאג לעצמו. וכן לגבי המזרחיים שהודרו מתפקידים בצבא ובעבודה – ואפילו מודרים עד היום במערכת המשפט והתרבות הגבוה וכולהו. לדעתי אחדות נרדפי השמאל היא משהו שמאוד מחזק את הימין המסורתי הפוליטי.

עד כאן הכל נשמע טוב ויפה, אולם אם כך, מדוע הערבים בארץ שחיים בתחושת קיפוח ובמאבק לא עושים דווקא לממשלות הימין ומצביעים למה שנחשב גוש השמאל?

אין לי תשובה ברורה עדיין. אני עדיין חושב ופתוח לקבל רעיונות, אולם אולי הערבי יודע שכל עוד יש בעיות ביטחון במדינה שהוא מהווה בעיית ביטחון ולכן אינו יכול לצפות ליחס הוגן שיקבל בעקבות הצבעה של דווקא נגד הימין, ובפרט שהשמאל לא מתייחס אליו הכי טוב במיוחד. וביחוד שדווקא נתניהו הימני הקיצוני בעיני השמאל הוא זה שהשקיע במגזר הערבי יותר מאי פעם. כך שאין פלא אם אחוז המצביעים הערבי ימשיך לרדת תחת שלטון נתניהו, שהרי אולי נתניהו דואג לו יותר מנציגי המגזר שלו.

השדכן נתניהו – כתב הגנה על הבלוק הטכני | בחירות 2019

איני חסיד של נתניהו או של סמוטריץ. ומצידי ששניהם יעזבו את הפוליטיקה ויעשו לביתם. אני הכותב לא מושקע בהם ולא חייב להם. הנחת היסוד שלי היא שקול אחד לא משפיע ולפיכך גם אם אני מעוניין בתוצאה ספציפית אין לי תמריץ להצביע. פשוט עלי להיות טרמפיסט (Free Rider). ואם אלו שמסביבי דורשים שאצביע, אפשר להגיד להם שאני חולה או שכבר הצבעתי. כמובן שאם אשתי תרצה שאצביע למפלגה מסוימת אשתדל להצביע למפלגה שלה כדי לגרום לה לחוש טוב, כך לפחות אדם אחד יוצא מורווח. בקצרה, שכל אחד יעשה מה שבא לו בנושא. ולפיכך די ברור שאיני בא להכעיס אנשים בכתיבה ברשומה הזו ואם מישהו חש מורת רוח, הנני מצטער בצערו.

בכל מקרה, כעת יש תקופת בחירות במדינה שלנו שפרופסור הר סגור המנוח והאהוב היה קורא לה המדינה מדרום לסוריה. ובערב סגירת הגשת הרשימות נתניהו פעל לאיחוד קולות בימין גם עם מפלגה שנתפסת כלא לגיטימית עקב זאת שהיא קשורה למפלגת הימין הקיצוני 'כך' שהוצאה מחוץ לחוק מבחינת היכולת להתמודד. וזאת בגלל מצע השולל את הדמוקרטיה, גזענות והרס סוג המשטר במדינה הקיימת כעת במדינת דרום לסוריה.

העניין לא מצא חן בעיני רבים על אף שברור שנתניהו שידך איחוד מפלגות כבלוק טכני ועל פניו לאחר הבחירות 'עוצמה יהודית' הנחשבת הממשיכה של 'כך' תהיה סיעה נפרדת מהאיחוד הלאומי-תקומה הבית היהודי. ברם הכועסים בנושא טוענים שנתניהו מכשיר השרץ וכדומה.

וכאן לא ברור על מה הם כועסים, הרי ברור שמגני נתניהו בהקשר ל'עוצמה יהודית' נגדו כי היא 'כך' ו'כך' היא לא דמוקרטית או לא משתלבת עם הדמוקרטיה הליברלית שהיא חלק מדת המערב. ואם כן, הרי הדמוקרטיה הליברלית תומכת ברעיון הדמוקרטיה הייצוגית. שזה אומר שהאזרחים יכולים להשפיע על גורלם ולא מנוהלים על ידי טיראן וזאת באמצעות בחירת נציג שייצג אותם. אולם בדרום לסוריה החליטו שיהיה רק 120 ח"כים בגלל תקציב או סימליות יהודית היסטורית. ואחר כך החליטו שאחוז החסימה יהיה גבוה יותר וכיום הוא עומד על על 3.25. אחוז החסימה הגבוה מקשה על מפלגות להיבחר לפרלמנט ובעצם זורק קולות מצביעים רבים לפח. ומונע ייצוג של חלקים גדולים מהעם. העניין מונע כניסת מתחרים חדשים המשיגים תמיכה באיטיות, הוא נחשב כמונע סחטנות של מפלגות קטנות ומקדם מפלגות גדולות וממילא הוא מקדם יציבות ממשלתית ופרלמנטרית.

כתוצאה מכך גם מפלגות ותיקות כמרצ, הבית היהודי ועוד מפלגות חוששות שלא יעברו את אחוז החסימה. אז האיחוד הלאומי-תקומה והבית היהודי החליטו לרוץ ביחד עם עוצמה יהודית בשביל לגרום לכך שהם עברו את אחוז החסימה. ודרך אגב, בהסכם לכאורה יש ניצול מסוים שהרי נותנים לנבחרי עוצמה יהודית רק את המקומות 5 ו-8. כשברור שיש להם מעל שני מנדטים של תמיכה בעם – כך על פי סקרים רבים, נכון לזמן כתיבת שורות אלו.

אז כעת נתניהו החליט לקדם את הייצוג הדמוקרטי במדינה ואיפשר שנציגי ציבור מצביעים רב של מס' מפלגות יעברו את אחוז החסימה. ולא ברור על מה הכעס הגדול הוא בעצם פועל ברוח הדמוקרטיה?

ואם נגיד שנציגי עוצמה יהודית הם תועבה, אז שהחוק ימנע מהם להתמודד. הבעיה היא שהחוק מאפשר להם להתמודד ואז יש להם תומכים שבלי זה היו מצביעים למפלגה ימנית אחרת שהייתה עוברת אבל כעת יש מצב שהם לא יעברו. אז נתניהו מאחד שורות בימין ומקדם שקול ציבור מקופח ישמע בכנסת, מה הביג דיל? לא טוב לכם המתלוננים הנכבדים, שנו את החוק, הוריד את מס' אחוז החסימה או חוקקו חוק האוסר על עוצמה יהודית להתמודד.

עד אז אני מבין את נתניהו והאיחוד-הלאומי הבית היהודי. זו לא חוכמה גדולה לאפשר למתחרים של נתניהו בימין לשרוף לו מנדטים כל בחירות ואז למנוע ממנו להציל מנדטים על ידי איחוד. אתם הכועסים רוצים לנצח לכו לשטחים ושכנעו אנשים שמתוקף לידתם-מגוריהם במרחב מאויים פינוי על ידי השמאל הם בימין ונגד השמאל, אנשי בית יהודי שנגעלים ממנו, תשיגו אנשים שידאגו שהבית היהודי יעבור לבד ללא עזרת בריוני עוצמה יהודית. אין עניין סתם לבכות.

כרגע זה נראה שנתניהו בהצלת קולות הימין שלו מירידה לטמיון השיג לעצמו את הקואליציה וכעת הרצון להצביע בשמאל ירד כי כבר אין סיכוי, כביכול. אז יש גל קטן של השמצות מהשמאל, מרכז ואפילו ימין מתון, ברם זה יעבור. זה הרציונל של נתניהו, כנראה.

רצח העם הארמני ה-23-24 באפריל 1915

"קשרו את הארמנים כחמשת אלפים נפש, יד אל יד. הקיפו אותם כמו בטבעת, בזרדים ודרדרים. הדליקו אש, שעלתה לשמיים יחד עם צרחות האומללים והמסכנים. כך הם רקדו בתוך המדורה כבמחול שדים". -איתן בלקינד-

הרהורים על רצח העם הארמני בעקבות קריאה מסודרת על הנושא – מפורסם לרגל שנת המאה ואחת לטרגדיה

שקר וכזב לא היה רצח עם ארמני, שהתחיל בלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל 1915. זו עלילה ציונית, ארמנית, של מעצמות ההסכמה או של הקומוניסטים. לא היו הרבה ארמנים הרוגים. הארמנים מתו במלחמה או במגיפות ורעב. גם טורקים מתו. רצח עם היה רק ליהודים, לארמנים לא. לא היו כמעט ארמנים בכלל, המספרים מופרכים. הם מרדו בנו ובגדו בנו. מדינת היהודים אינה מכירה ברצח העם הארמני, זה אומר שלא היה…

חיילים עות'מאנים מגרשים ארמנים מהעיר הרפוט, אפריל 1915

יום אחד לקחו הטורקים את כל החיילים הארמנים ששירתו בצבא הטורקי "והעבירו אותם ליחידות עורפיות". כולם חוסלו. הייתה שיירה ארמנית של 18,000 נפש מתוכם שרדו 150 נשים וילדים בלבד. שוטרים חמושים אמרו להם לעזוב לחאלב בסוריה. השוטרים לא הביאו להם לאכול או לשתות כמעט או שדרשו כסף רב. הם אנסו אותם ואפשרו לכורדים, ערבים וצ'רקסים לשדוד אותם, לאנוס אותם או לחטוף ילדות קטנות. בהתחלת הדרך הגיעו היחידות המיוחדות ולקחו את הגברים וחיסלו אותם בדרכים מגוונות. התינוקות מתו מרעב וצמא ולא היה כוח לאמהות לקבור אותם וחיות השדה או הציפורים אכלו אותם. לזקנות לא היה כוח ללכת והם מתו ברעב על אם הדרך. היו שיירות ששדדו אותם לגמרי מכספם, מרכושם ומלבושם. הם סבלו מהשמש ומהקור מהרעב ומהצמא. לא היה להם כסף לכלכל את עצמם. היו נשים שהחביאו כסף או יהלומים באזור הנשי שלהן, אולם השודדים היו בעלי תושייה ידעו לבדוק ולחפש שם ללא בושה. הגרמנים בעלי בריתם של העות'מאנים ידעו ומחו רק לצאת ידי חובה ולא מנעו את הרצח עם.

ילדים מזי רעב

מוסה דאג – היו ארמנים שהתנגדו בצורה הרואית חמישים ושלושה ימים הם התגוננו בעוז עד שהצי הצרפתי חילץ אותם. בגטאות אנשי ההתנגדות שאבו השראה מהספר ארבעים הימים של מוסה דאג.

גורל הנשים ששרדו – מחיר נערה ארמנית נע בין שלושה מג'דים לשלוש לירות טורקיות. היו נשים שנאלצו לעבוד בזנות כדי לא למות ברעב. מכרו אותן כעבדים ובפרט למטרה שיהיו שפחות מין.

הטורקים מכחישים את העניין, כמו הבדיחה היהודית שהושמעה ברייכסטאג. שתי נשים באו לרבי. אחת אומרת שהשנייה לא השיבה לה את המטאטא. השנייה ענתה: א. אין לי מושג על מה את מדברת. ב. החזרתי את זה מזמן. ג. המטאטא היה שבור ולא שווה כלום. -פרו ארמניה-

ב-1864 הצ'רקסים נטבחו וגורשו מרוסיה. אותם אנשים עתה שיתפו פעולה עם הטורקים בכל התהליך ובפרט בשוד ובאונס. מה שהם למדו מהרוסים הם עשו לארמנים. הכורדים שכיום נטבחים על יד הטורקים עשו אותו הדבר. עולם כמנהגו נוהג. וככתוב אצל קדמונינו: "על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון".

החלש בהתנהגותו מזמין את רדיפתו בידי החזק. הארמנים כאילו רצו שהטורקים יטבחו בהם. הם כעין מבקשים שיכחישו את רצח העם הארמני. הטורקים משמידים מבנים ארמנים. כל דבר תרבותי שארמני שהיה גר בטורקיה וייצר, הוא נחשב טורקי. רמת ארמניה שונתה לאנטוליה. תבינו לא היה רצח עם ארמני. לא היו אי פעם ארמנים בטורקיה. זו עלילה!

A line of naked, crucified Armenian girls

משום מה, היהודים לא מכירים עדיין ברצח העם הארמני. הם יהודים, רק הם זכו לקבל ג'נוסייד, רק הם נרדפו, רק הם חיים בתחושת רדיפה. ועם כל זאת אני מצדיק את התחמקותה של המדינה בנושא עקב אינטרסים של ריאל פוליטיק. ויפה אמירתו של נתניהו כסגן שר החוץ ב-1989 בעת שהשיב לשאילתא בכנסת של ח"כ יאיר צבן: "יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, ויש דברים שהם מעבר לדיפלומטיה: שואות של עמים הן מקרה מובהק של קטגוריה כזאת".

לפיכך אני מציע מחד הכרה עממית ומאידך התעלמות ממשלתית עקב אינטרסים של טובת המדינה מצד אזרבייג'אן הטורקמנית וטורקיה. אין ברירה, שומה עלינו להיות חזקים. כך נוכל למנוע טבח של מיעוטים אחרים במרחב. ככל שישראל תהיה חזקה מבחינה כלכלית השפעתה תתורגם לכוח בטחוני וממילא כך נוכל להציל חיים.

---

קישורים תרבותיים בנושא:

הסרט 40 הימים של מוסא דאג.

טריילר הסרט של פאטי אקין אשר אני אתרגמו כהשחיטה 2014 (the cut 2014). הנני ממליץ לצפות בו ואקווה שאמצא השראה לכתוב עליו ביקורת.

---

https://youtu.be/qA7j6zvApPI

מגילת אסתר כטקסט המנציח שעבוד נשי ומאידך מספר על אומץ ליבה של דמות טרגדית – קריאה עכשווית

I. סרבנות המלכה ושתי למלך אחשורוש

Esther feasts with the king by J James Tissot

היה היה מלך בשם אחשורוש והוא החליט להביא את ושתי המלכה, אשתו, לפני כולם בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא, למען החפיצה בפני נתיניו. ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו. ולא ברור מדוע לא חטף אותה המלך בכוח והציגה בפני  באי המסיבה.

ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים? ויאמר מומכן לפני המלך והשרים: לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש, כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה. והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף. אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור, אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה. ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן.

וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן. וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו.

II. חטיפת הדסה וסיכול ההתנקשות במלך

אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה. ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה. ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה. והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי. וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן.

איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי. ויהי אמן את הדסה היא אסתר, השם שהעניקו לה, בת דודו כי אין לה אב ואם. מדוע העניקו לה שם חדש?! כי היא סירבה להגיד את שמה. והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת.

ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגי ותלקח בכוח אסתר אל בית המלך כיון שהיא לא נקבצה מרצונה. ובהגיע תר אסתר לבוא אל המלך לא בקשה דבר, כי הייתה קפואה מרוב פחד. ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה. ותלקח אסתר בכוח אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו. ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולות וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי. ולא ידוע שהדסה אהבה בחזרה את המלך אחשורוש.

ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו. ואין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי. אולי זה כדי  שלא יפעיל המלך לחץ על משפחתה ויסחט ממנה אקטיביות מינית באיומים.

בימים ההם ומרדכי ישב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש. ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי. ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם. ישנם שני אנשים הרוצים להתנקש במלך ובכך אסתר תשתחרר. אך למרדכי יש תכנית אחרת והוא משדל את הדסה, אשר קרויה בשמה החדש, אסתר, לגלות למלך ולהמשיך להיות שפחת המין  המלכותית.

III. עירוב עם המקורות הלא תנ"כיים

בקצרה, המלך הורג את המלכה שלו ושתי. במקורות כתוב שהיא לא הסכימה לבוא בכתר מלכות בלבד, כלומר, עירומה כביום היוולדה. במקום להזדהות עם סבלה של ושתי, המדרשים מספרים שהיא לא הסכימה לבוא עירומה כי היה לה זנב וקרן על הראש. אחר כך יש המדגישים שאחשורוש חטף אותה, את הדסה, מכיוון שהוא היה גוי ואסור היה לה להתמסר אליו. אולם אין המדרשים מדברים על זאת שמרדכי אימץ אותה כאשתו, שגם שם יש את הלשון לקיחה.

IV. האם מרדכי התעלל מינית בהדסה?

לפי המקורות שאומרים שאסתר הייתה נשואה למרדכי, המפרשים שואלים הכיצד אסתר לא נאסרה עליו אם היא בגדה "בבעלה" מרדכי עם אחשורוש? הם עונים שהיא הייתה אנוסה ו'קרקע עולם' ולכן היא לא נאסרה.

הא לנו נערה השוכבת עם שני קשישים האחד אונס אותה בקביעות והאחר ספק ויש לנו חג אונס. אנו גם מסבירים שהמלך הבין שחשוב שהגבר ישלוט בבית והמלכה ושתי (הי"ד) לא הבינה זאת. אך אסתר ("הצדקת") הייתה ילדה טובה והיא הקשיבה למאמר מרדכי. 'יענו' כך הנס עובד. ואם ושתי לא הסכימה להופיע אל המלך, אסתר מופיעה כאישה כנועה לחלוטין וכשהמלך מושיט את 'שרביטו', אסתר נוגעת בראש ה'שרביט' ומקבלת את כל מה שהיא רוצה.

ואנו שומעים שהדסה חוששת ללכת אל המלך ומרדכי מאיים עליה שרווח והצלה יבוא ליהודים ממקום אחר ובמילה 'אחר' והכוונה ל'אותו מקום'.. הוא עלול לחסלה כמו שארגן את חיסולם של בגתן ותרש ויקח לעצמו אשה אחרת – מקום חדש. כמו כן, ייתכן שהטאבו, הסוד המשותף של מרדכי ואסתר הבוגדים במלך אחשורש, ככתוב שהיא הייתה טובלת מאחשורוש והולכת לחיקו של מרדכי, הפחיד אותה ועיצב את התנהגותה.

V. הסתרת שיעבוד הנשים בעבר ושימוש באיום האיראני

מנהיגי הדעה 'מוכרים' לציבור אויבים איראנים מדומים או אמיתיים הרוצים להרוג את עם ישראל ושלבסוף היהודים מנצחים אותם. אולם זה נראה שישנה התעקשות להבליע את השעבוד הנשי הברור מאליו והכה טבעי לרוב בני האדם. 'יאללה נשים, לעבודה!'

נצחון מרדכי – Jean François de Troy