חבר גורר מצווה – סיפור על תרומת טסיות דם

ידוע הביטוי מצווה גוררת מצווה. והביאור הפשוט הוא שמי עושה משהו טוב מתחבר לצד הטוב בחיים וממשיך.

וכמובן יש קושי בהבנת הביטוי שהרי אומרים גם עבירה גוררת עבירה. ואם אדם עשה מצווה בעבר ומצווה גוררת מצווה, אז הכיצד הוא יעשה עבירה –  לפיכך ברגע שאדם עשה עבירה הוא אמור להגרר לעולם לעבירות חלילה, וכן אם עשה מצווה אמור להגרר לעולם למצוות שהרי הוא כל הזמן נגרר. אז איך אנשים משנים את הזרימה ההתנהגותית שלהם?

בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר:

הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה,
וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה.
שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה,
וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה.
שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה;
וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה: אבות ד ב.

וכנראה צריך להגיד שהאמירה של חז"ל בנושא היא לא אמירה נצחית, אלא עניין של חיבור לזמן מסויים, אבל לא לנצח נצחים. אז אכן לזמן מסויים אדם מתחבר לטוב או לרע אבל זה לא לנצח בהכרח. ולכן אדרבה צריך להמשיך לרוץ לצד בחיים שרוצים לחזק. ועוד הסבר שזה מיקל ללכת לכיוון של המעשה – אבל לא אומר שאין עבירה או מצווה שתמשוך את האדם לכיוון מסוים והאדם יכול עדיין לבחור למרות שקיים מצווה קודם או עשה עבירה.

והנה חבר שעושה מצווה גם גורר מצווה. חבר בעל דם AB- החליט לתרום טסיות דם – טרומבוציטים. לטענתו אין ביקוש לתרומת דם שלו ולכן עדיף לו לתרום למען עם ישראל טסיות. וגמני אמרתי לעצמי אולי אתרום ונראה מה זה – למה לא לחוות ולתרום.

ולפתע כמה ימים אחר כך ראיתי פרסומת. ואינני חושב שמאזינים לנו במכשיר בסלולר, אלא אולי ראו שתקשרנו או נפגשנו – כלומר היינו באותו המיקום בו זמנית. וכמובן שיכול להיות הסבר פסיכולוגי שבעקבות מה שהוא סיפר לי שמתי לב לפרסומת…

הלכתי לתרום הטסיות בבית החולים – שבגדול זה חומר קרישה לכאלו שיש להם בעיית קרישה בדם קבועה או זמנית, כגון חולי סרטן ואחרים. וצריך תרומות טריות היות שאי אפשר לשמור הדם. כלומר תורמים כדוריות לבנות שנהרסות מהר.

קבעו לי פגישה ואמרו לי לאכול ולשתות לפני – מה שעשיתי. הגעתי לתרום והתחלנו התהליך, הציעו לי לצפות בטלוויזיה, מה שסירבתי כי איני מחובר לעניין תרבותית. סוף כל סוף יש לי טלפון חכם.

בסוף התרומה חשתי חלש. והודעתי שאני מרגיש שאני הולך להתעלף. הפסיקו את התרומה ואמרו שתרמתי מנה אז אפשר לעצור והשכיבו אותי בכיסא המתכוונן של תרומת הטסיות. לדעתי, ייתכן שרצו לקחת יותר ממנה מינימלית. ואולי לי זה היה יותר מידי. בכל מקרה האחראית, אמרה שנראה שהצבע חוזר לפנים שלי הושיבה חזרה, שתיתי כוס מים ואכלתי בננה. והיא אמרה שהוא הולכת לשחרר אותי.

אבל אני לאחר כמה דקות אמרתי לה שאני הולך להתעלף שוב, ואז אני זוכר שהיא באה להשכיב אותי שוב. ופתאום אני מתעורר מחלום מתוק שבא לי להמשיך לישון. מתברר שהתעלפתי פעמיים – התעלפות גוררת התעלפות.. פעם אחת לזמן קצר והגבתי שוב. ובפעם שניה לדקה פלוס. ואז התעוררתי כשהיא שואלת האם אני בסדר ושמה על ראשי מגבת נייר ידיים לחה.

הגיע רופא ושאל אם אכלתי ושתיתי היום. ועניתי הן. חיבר אותי לעירוי עם מלחים לאחר שהתקין לי ברונלה. ואני מתלוצץ לי על ההפרתקאה ומבכה על כך שלא צילמתי… הוציאו לי העירוי והנני חש רענן ורוצה לחזור לעיסוקי. אולם עדיין עיכבו אותי שם כי חששו לחיי. והאחראית כל הזמן הדגישה שלא אקום או אעזוב ללא רשותה. ואני הצהרתי שאיני מתכנן לעזוב ללא אישור למען תנוח דעתה.

לאחר זמן מה הגיעו למסקנה שאני יכול ללכת לדרכי. ותעלומה גדולה מדוע התעלפתי וכן מדוע אני במצב רוח טוב לאחר ההתעלפות.

תרמתי מספר פעמים מנות דם בימי חיי בכמות של כמה פנקסי מנות דם. ולעולם לא התעלפתי. תמוה. ואשמח להסבר אם למישהו יש.

למי שרוצה לתרום ולהציל חיים.

ואגב בכל מקום מתוקן בעולם משלמים לתורמי דם וטסיות ופה לא – והגיע הזמן לשנות זאת.