תגית: קול ההמון

להיות ציפור – שיר


פַּעַם אָהַבְתִּי הָרִים גְּבֹהִים וּתְמִירִים.
הָרִים רָמִים, שֶׁגְּבָעוֹת נוֹשְׂאוֹת אֲלֵיהֶם עֵינַיִם בְּהַעֲרָצָה
רָצִיתִי לִהְיוֹת הַר חָכָם, שֶׁרָזָיו נִשְׁקָפִים לַמֶּרְחַקִּים.

אַךְ הָהָר הַגָּדוֹל מַסְתִּיר
אֶת הַנּוֹף וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ
הָהָר גַּם עוֹמֵד דּוֹמֵם בִּמְקוֹמוֹ

הֶחְלַטְתִּי לִהְיוֹת צִפּוֹר
וּלְהַטִּיל מֵעֵת לְעֵת לַשְׁלֶשֶׁת
עַל מֵצַח אֲנָשִׁים מֵהַמְּרוֹמִים. 

מקור חביונות שירה ט"ז – חנוכה.

נר – שיר


כָּל נֵר שַׁבָּת, חַג אוֹ חֲנֻכָּה
אֲפִילּוּ עִם אוֹר גָּדוֹל וְעָצוּם
דּוֹעֵךְ מִתְכַּלֶּה כָּבֶה וְנֶעְלָם

מַגִּיעִים הִנֶּנוּ
אֶל הַחֹשֶׁךְ שֶׁלָּנוּ
שֶׁמִּשָּׁם בָּאנוּ

וְלָנוּ הַזִּכָּרוֹן
שֶׁנֶּחְקַק בָּנוּ
עַד לֶכְתֵּנוּ לַאֲבַדּוֹן

לינק למקור.

הצדדים – שיר נאה לרגל הבחירות והפילוג בעם ישראל


הַצְּדָדִים

בְּרֵאשִׁית עוֹלָמֵנוּ לֹא הָיוּ צְדָדִים
כָּל אֶחָד הָיָה שָׁרוּי בְּתֹהוּ וָבֹהוּ

אֲבָל אַט אַט נִהְיוּ הַצְּדָדִים
לְכָל אֶחָד נִהְיָה נוֹחַ צַד סְפֵּצִיפִי בַּחַיִּים

יֵשׁ צַד יָמִין וְצַד שְׂמֹאל
וְגַם יָמִין קִיצוֹנִי וּשְׂמֹאל קִיצוֹנִי

כָּעֵת יֵשׁ אֶת הַצַּד שֶׁלִּי וְאֶת הַצַּד שֶׁלָּהּ
מַעְגַּל הַשָּׁנָה שֶׁל מִקּוּם בִּצְדָדִים קִיצוֹנִיִּים אוֹ קְרוֹבִים

וַאֲנִי צָד לִי קְצָת שֶׁקֶט בַּלַּיְלָה וְרוֹשֵׁם
וְחוֹשֵׁב עַל הַגָּלוּת בַּצַּד שֶׁלָּהּ – הֱוֵי גּוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ.

מקור.

לעד – שיר


אַתּ לֹא עָלֶה נִדָּף הַדּוֹאֶה בָּרוּחַ
הַמְעוֹפֵף לוֹ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה
וּמְנַשֵּׁק אֶת הַקַּרְקַע
וּלְבַסּוֹף נָמוֹג

אַתּ שׁוֹרָה בַּבַּיִת
בַּבַּיִת יֵשׁ חֲדָרִים
בַּחֲדָרִים יֵשׁ אֲנָשִׁים
וְלַאֲנָשִׁים מִנְהָגִים שׁוֹנִים

אַתְּ לֹא לְבַד
לֹא בָּדָד
וְלֹא אֶחָד
לָעַד

מקור.

מעשה בבת מלך שאהבה חומות


מאז שלום עליכם, מנדלי מוכר הספרים, יצחק בשביס זינגר וש״י עגנון, הקורא היהודי החילוני כמעט ולא נחשף לספרות יהודית בת זמננו: אגדות ומעשיות יהודיות, סיפורי שטייטעל, סיפורי מוסר השכל יהודיים, סיפורי הווי יהודי שיש להם לשון מיוחדת והומור ייחודי ופונקציונליות דתית, חברתית ותרבותית.

לשמחתי כתב העת 'קול ההמון' לקח על עצמו לטפח את המחבר שיצירותיו הם מי מעיינות זכים ומאפשר לקורא הצצה עכשיו לנכתב על החברה החרדית, על העולם היהודי אז והיום.

לשונו של המחבר עשירה, מגוונת, מפתיעה וקולחת וסגנונו מלא הומור יהודי, אך גם ביקורת ופרובוקציות שהופכים את יצירותיו למחכימות, משעשעות ומעניינות.

הקדמה מאת איש האקדמיה, התרבות והספרות ניקולא יוזגוף, מומלץ לעקוב למי שאוהב לקרוא ספרות מגוונת.

והנה הסיפור: מעשה בבת מלך שאהבה חומות.

מרפאת מוות עוברים לנערות חרדיות


כיום יש דיון בעולם לגבי הפלות בעקבות פסיקת בית המשפט בארצות הברית בנוגע להיתר ההפלות המפורסם -במשפט רואו נגד וייד – בית המשפט טען שהפסיקה המפורסמת אינה חוקית וצריך לחוקק חוק בעד הפלות ולא להסתמך על פסיקה זו.

והנה נזכרתי שהיה מי שכתב פעם סיפור קצר על חרדים והפלות ואתם מוזמנים לקרוא ולחוות את דעתכם על הסיפור.

והנה המעשיה:

מעשה שנתקבל בהקהילה לפני שנים מספר. וכדאי לספרו בהקהילה אימתי שמתפרסמים דברי מחלוקת השקפתית בעם ישראל. וכל המרבה הרי זה משובח. עריכה: מערכת כמראה הקשת קראו לו שמחה ושם משפחתו היה שטורם. מינקותו תכונתו המרכזית הייתה הסערה. היה נוגס במאכלי אביו האהוב כהוריקן קתרינה, ומשאיר חורבן בצלחת וסימן של מערבולת בכוס. היה נכנס לשירותים בטריקת […]

מעשה משמחה המודרנישער ופנחס הטשאלמער

לא תדביק בקורונה – שיר


לֹא תַדְבִּיק בְּקוֹרוֹנָה
לֹא אֶת אַבָּא ולֹא אֶת אִמָּא
לֹא אֶת סַבָּא וְלֹא אֶת סַבְתָּא
וְלֹא אֶת הַדּוֹד וְהַדּוֹדָה

לֹא תִרְצַח בְּקוֹרוֹנָה
לֹא תִרְצַח זָקֵן וּזְקֵנָה
לֹא אַלְמָן וְאַלְמָנָה
לֹא חוֹלֶה וְלֹא חוֹלָה

לֹא תַהֲרֹג בְּקוֹרוֹנָה
לֹא תַהֲרֹג שְׂמֹאלָן מֵקִים מְדִינָה
וְלֹא יְמָנִי נִצּוֹל שׁוֹאָה
גַּם לֹא גִּ'ינְגִּ'יָה יָפָה וְנֶחְשָׁקָה

לֹא תִתֵּן לָהֶם קוֹרוֹנָה
לֹא תִתֵּן לְגוּפְךָ בַּעַל הַתַּאֲוָה
הָרוֹצֶה יְרֻשָּׁה, נַחֲלָה וַעֲבוֹדָה
דַּי לַהֲפָצַת הַמַּגֵּפָה

תִּחְיֶה בְּקוֹרוֹנְטִינָה
לֹא תִשְׁכָּח

אלוהים לא שייך – שיר


אֱלוֹהִים לֹא שַׁיָּך לְפִילוֹסוֹפִים
וְלֹא לְסַפְקָנִים

אֱלוֹהִים לֹא שַׁיָּך לְרַבָּנִים
וְלֹא לְעַסְקָנִים וְלִמְפַקְּדִים

לֹא לְבָּאבּוֹת וְלֹא לְאַדְמוֹרִים
לֹא לְהוֹגֵי־דֵעוֹת וְלֹא לְכַתָּבִים

לֹא לַעֲשִׁירִים חֲזִירִים
וְלֹא לְמִסְכֵּנִים בַּכְיָנִים

לֹא לַמֶּרְחָב הַמּוּגָן
וְלֹא לְמֶרְחַב הַמִּחְיָה

הוּא בָּנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ
בְּתוֹכְכֵנוּ בְּנִשְׁמָתֵנוּ

אָנוּ עַצְמֵנוּ
אֱלוֹהִיִּים

ניקד: עִבְרִי בֶּן־קֹהֶלֶת.

הפרו הפרו את חוקי הקורונה – שיר


הָפֵרוּ הָפֵרוּ אֶת חֻקֵּי הַקּוֹרוֹנָה
עֲשׂוּ בְּפַרְהֶסְיָה אֵירוּסִין אוֹ מְסִבָּה
תְּפִלָּה הֲמוֹנִית אוֹ חֲתֻנָּה

הִרְסוּ הַכַּלְכָּלָה וְהָעֲבוֹדָה
זַהֲמוּ בַּנָּגִיף אֶת כָּל הַסְּבִיבָה
וְהַחֲרִיבוּ אֶת הַחֶבְרָה וְהַמְּדִינָה

רִיבוּ עִם קַלְגַּסֵּי הַמִּשְׁטָרָה
צַעֲקוּ אֶל שׁוֹטֶרֶת: שִׁיקְסֶע פְּרוּצָה
קַבְּלוּ בָּרֹאשׁ בּוֹמְבָּה עַזָּה מֵאַלָּה

קִרְסוּ שְׁדוּדִים אֶל הַמִּדְרָכָה
נַעְנְעוּ רַגְלֵיכֶם מוּל הַמַּצְלֵמָה
כְּשֶׁאַתֶּם נִהְיִים לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה

הִפְכוּ הָאֵירוּעַ מֵהַפְגָּנָה לִלְוָיָה
סוֹף כָּל סוֹף גּוּפָתְךָ נָחָה רְגוּעָה
הִנֵּה כִּי כֵן זוּ תּוֹרָתְךָ וְזוּ שְׂכָרָהּ

ניקוד: עברי בן קהלת.

סרטן – שיר


מִתְחַשֵּׁק לִי
לִהְיוֹת
סַרְטָן אַלִּים מְסֻכָּן

אֶגְדַּל אֶצְלֵךְ בְּגוּפֵךְ
גְּרוּרוֹת אָפִיץ לְלִבֵּךְ
בְּמוֹחֵךְ וּבְכָל יָפְיֵךְ

אֶהְיֶה בְּתוֹכֵךְ חָזָק
לֹא יוֹעִילוּ הַהַקְרָנוֹת
וְגַם לֹא הַכִּימוֹתְרַפְּיוֹת

הַמָּוֶת אוֹתָנוּ לֹא יְפַצֵּל
נִגְמֹר כְּאֶחָד לִפְנֵי הָאֵל
בְּיַחַד נֹאמַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל

ניקוד: עִבְרִי בֶּן־קֹהֶלֶת

 

משטרה חולת קורונה – שיר


הַקּוֹרוֹנָה מִתְפַּשֶּׁטֶת כְּמוֹ אֵשׁ
צָרִיךְ לְהַפְחִיד בְּלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ

עֲבַרְיָן! לֹא חָבַשְׁתָּ מַסֵּכָה
גַּם מֵאַנְתָּ לְהִזְדַּהוֹת לַמִּשְׁטָרָה

חֲרֵדִי אוֹ שְׂמֹאלָן לִבְרֹחַ נִסִּיתָ כְּמוֹ יַלְדּוֹן קְטַנְטַן
בָּרוּךְ הַשֵּׁם חֻשְׁמַלְתָּ בְּטֵיזֶר מְסֻכָּן

וְאַתָּה הָפַכְתָּ יְדוּעָן, מַמָּשׁ קָרְבָּן
בַּכְיָן, בִּקַּשְׁתָּ שֶׁיִּבְעֲטוּ לְךָ בַּיַּשְׁבָן.

לכל פרח יש תאריך – שיר


לְכָל פֶּרַח יֵשׁ תַּאֲרִיך

לְכָל פֶּרַח זְמַן שֶׁבּוֹ נוֹבֵל
גַּם לְפֶרַח בְּיוֹפִי צוֹהֵל.

אָנוּ קוֹטְפִים עֲדַיִין פְּרָחִים
וְאֵינֶנּוּ מְלֵאֵי שִׁתּוּק כְּשֶׁהֵם קְמֵלִים.

אָנוּ הָלְאָה מַמְשִׁיכִים
מַעֲרִיכִים הַפְּרָחִים שֶׁלָנֶצַח אֵינָם עוֹמְדִים.

מַאֲמִינִים שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ פְּרָחִים חֲדָשִׁים
יָפִים וּמְלֵאֵי חַיִּים

אין לי דגל – שיר


אֵין לִי דֶּגֶל
לֹא לָבָן
וְלֹא יִשְׂרָאֵל

אֵין לִי מָגֵן דָּוִד
לֹא כָּחֹל
וְלֹא אָדֹם

אֲנִי לֹא יָמִין
וְלֹא שְׂמֹאל
הָרוֹאִים בִּי אֶתְמוֹל

אֵין לִי בְּגָדִים יְרֻקִּים
וְלֹא מְפַקְּדִים מַפְחִידִים
לִי יֵשׁ רַבָּנִים שַׁלִּיטִים.

מקור.

הדביקיני – שיר


הַדְבִּיקִינִי
הִכָּנְסִי בִּי חָזָק

חוֹלֶה אָנוּשׁ עֲשִׂינִי
נִהְיֶה מְבוֹדְדִים לָנוּ

וְנַבְרִיא בִּנְשִׁיקוֹת וּבְחִבּוּקִים
וּבַלְּטִיפוֹת וּבְמַגָּע נָעִים.