על שוברים שתיקה, ייצוגה המוצלח של מדינת ישראל בדעת הקהל העולמית על ידי ארגונים שמאליים, נורמליזציה וכיצד הם פועלים למען השמרנות
זה הוא לי עתה הפוסט הראשון בבלוג. הכתיבה הזו איננה מייצגת משהו מיוחד הראוי במיוחד לפתוח את הבלוג. אולם אלוהים הוא ספונטני וכך גם אני. עם כל האמור, כעת כשהנני כותב זאת, אני חושב שהסתכלות מלמעלה וללא הבעת עמדה אישית מייצגת עמדה אלוהית ומזכירה לי את הזוית המפורסמת של מעוף הציפור בקולנוע המייצגת משהו אלוהי וגורלי. במאמר דעה זה על 'שוברים שתיקה' הנני מייצג כזו דעה ולהרבה אנשים ימניים אתפס כאדם המגיע ממאדים. לפיכך מצאתי דרך להסביר מדוע פותח אני את הבלוג בכתיבה הזו.
כעת עולה לי רעיון נוסף. בפוסט זה אדבר על ארגון 'שוברים שתיקה'. כידוע שהמוסד הנ"ל הוא בעל שם המביע יציאה מן השגרה ואומץ. אקווה שכתיבתי תנתץ מוסכמות ותשבור אלילי מחשבה ותצליח, כביכול, להתקדם וליצור חידושים מקוריים.

תיירים ממדינות העולם הראשון בעיר חברון במסגרת סיור של ארגון השמאל 'שוברים שתיקה'
'שוברים שתיקה' הוא אחד מן הארגונים המגודרים בדעת הקהל כארגון שמאלני. וישנם אנשים רבים המתעבים את פעילותו כיוון שהם חושבים שהיא מזיקה להם. ברם, לי יש תאוריה ריאליסטית, מזה זמן רב, שהארגון תורם לישראל מבחינה כלכלית, מבחינת דעת הקהל הבינ"ל וכן תורם לנורמליזציה בינינו לפלסטינים.
ארגון שוברים שתיקה, מגייס כספים מאירופאים תמימים ומוציא אותם בארץ ובשטחים. בנוסף,הוא מגייס ישראלים רבים לעבודה ובכך תורם לכלכלה, להוצאת אנשים ממעגל האבטלה ולהתיישבות, היות שמביא אנשים לשטחים וגורם להם להשקיע כסף שם.
כמו כן, הוא מציג את דעת הקהל הישראלית בעולם כמפולגת. זה אולי מסייע מעט לתנועות החרם נגדנו. אולם זה עוזר לנו להציג את חלק מן האזרחים במדינה כערבו-פילים. בכך התנהגות המדינה אינה נתפסת אצל חלק מהעוינים אותנו כמיזונ-ערבית אלא כחלק מבעיה נקודתית או זמנית. בזאת הוא עוזר לאנשים לעכל את המדיניות הישראלית ולא לשנוא אותה בצורה קיצונית שתביא לידי מעשים חמורים נגד המדינה. בנוסף, כשהפלסטינאים רואים את הארגונים הללו אשר כביכול פועלים למענם, הם פחות שונאים או מפגעים בישראלים\יהודים. וכן שמכיוון שהם מבצעים פעילויות משותפות יחדיו, כגון ביקורים בבתים של תושבי חברון או בדרום הר חברון המבוצעים על ידי 'שוברים שתיקה', הם מנרמלים את הסכסוך והופכים את הכיבוש לעובדה נוחה שאפשר גם להתפרנס מכך ובכך מבצעים בציניות 'תתביע' וזאת בשם ההתנגדות לכיבוש..
דוגמה לדבר, ארה"ב כבר מעל מאה שנה נמצאת במלחמה\לחימה כל שנה במקום אחר. פעם אלו הדמוקרטים בשלטון והרפובליקנים מתנגדים ופעם הפוך. כתוצאה מכך, דעת הקהל הבינ"ל איננה שונאת כל כך את ארה"ב אלא כל פעם מאשימה את המפלגה השלטת. כלומר, הפילוג הקיים, כביכול, תורם ליישום מטרותיה האוניטריות של המדינה.
על כן דעתי שארגונים שמאלנים אחרים, כגון 'עדאללה', 'בצלם' ועוד מסייעים לכלל תושבי המדינה ולהנצחת המצב הקיים, כמו שהדגמתי על הארגון 'שוברים שתיקה'. הם תורמים לכלכלתנו ולייצוגנו בעולם ולנרמול היחסים עם מתנגדנו. בכך הם משרתים ופועלים למען האג'נדה השמרנית המתנגדת לשינויים ותומכת במסורת. וכל זאת ללא שהם עצמם מודעים לכך. ממש אלוהי, הידד!
הנני מקווה שגרמתי לכם לחשוב על הנושא. תודה.
גם לי הייתה הרבה זמן תיאוריה בנוגע לשוברים שתיקה (למען האמת יותר בהקשר של הBDS) אבל הפוך על הפוך:
שוברים שתיקה יוצרים אנטיגוניזם כלפי השמאל בקרב הישראלי הממוצע ומוריד את הלגיטימיות של השמאל במיינסטרים הישראלי. ככה המקום של הימין נשאר יציב ובטוח- כי השמאל מזוהה עם שוברים שתיקה שנתפס כארגון בוגדני. לכן רוב הישראלים רואים את האידיאולוגיות השמאלניות כבוגדניות יותר מאי פעם ותמרחקים מהן ומבדלים את עצמם מהן יותר מאי פעם. כך הימין שומר על מקומו ועל הלגיטימיות שלו באמצעות דה לגיטמציה שהוא עושה בלי סוף לשמאל על חשבונם של שוברים שתיקה התמימים.
ככה המצב בשטחים נשאר אותו הדבר- הכיבוש והאפרטהייד רחוקים מלהסתיים. אותי באופן אישי זה מה שמעניין ולא ההסברה ששוברים שתיקה עושים לבנימין נתניהו, שדרך אגב המימדים של ההסברה הזו שאתה מדבר עליה הם זעירים לעומת הנזק שהימין עושה בהקשר הזה.
עניין של סדר עדיפויות- חיי וזכויות אדם או הסברה.
אהבתיאהבתי
גם נכון. ועל כך מתריע לאחרונה גדי טאוב והוא מקבל על זה ביקורת רבה ממס' מנהיגי דעה. בכל מקרה, כאן אתה מדבר על המימד הפוליטי הפנימי, והן יגידו שלא אכפת להם ושהם בונים על לחץ מחו"ל. אני מדבר על פוליטיקה חיצונית בינ"ל שלשם הם החלו לכוון.
אהבתיאהבתי
גדי טאוב מדבר על הנושא הזה קצת אחרת. סביר להניח שאכן משמאל סומכים על הBDS ואחרים אבל זאת טעות גדולה שאני לפחות חושבת שרק מחזקת את הימין בארץ, שרק מחזק את הכיבוש שרק מחזק את החרמות על ישראל וחוזר חלילה (לא שהחרמות על ישראל מטרידות אותי כל כך אבל זה עניין אחר).
אהבתיאהבתי