הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן 2021


אנשים רבים תוהים על ההפסד של ארצות הברית מול חיילים פרימיטיביים של הטאליבן באפגניסטן. והם שואלים עצמם מדוע ארצות הברית המדינה החזקה בעולם כך נוהגת וחושבים שהיא תבוסתנית או בחולשה.

וכאן צריך להבין האמריקאים במטרתם לא באו להקים שם מדינה מערבית, הם באו להתנקם באלקעידה על פיגועי האחד עשר בספטמבר 2001. ולמנוע מהם לפגוע בייבוא הנפט לארצות הברית אם הם מקימים תאי טרור בדרך הנפט לארצות הברית. לא רק שאמריקה התנקמה, אלא היא גם שהתה שם עשרים שנה. נכון שזה עלה הרבה כסף, אולם זה מרתיע מספיק וגורם לגורמים להיות מורתעים ולפחד מארצות הברית שמא אם הם יעברו הגבול, ארצות הברית תבוא לעשרים שנה. גם כיום אחרי שהטאליבן ניצח בדרגה זו או אחרת ברור שגם השפעה מערבית חדרה למרחב ויהיה להם יותר קשר להשליט את רצונם הדתי כמו בעבר. וכלל הנראה יבינו שהציבור צריך לעבור חינוך מחדש או לקבל התחשבות ויש להעניק לעם זמן ללמוד את החוקים החדשים. תחשבו כמה ילדים יש שלא זוכרים בכלל את חוקי ההלכה המוסלמיים של הטאליבן. ייקח זמן להנחיל את חוקי השריעה הנוקשים כפעם וזה עדיין הפסד של הטאליבן.

מדוע אמריקה חשה צורך לסגת, מה השתנה? בשעתו אמריקה ייבאה המון נפשט ממדינות ערביות ומוסלמיות, אזורים שבהם האסלאם הקיצוני יכול לשבש את אספקת הנפט לארצות הברית ובכך לפגוע בכלכלתה ובעוצמתה. אולם כיום אמריקה לא צריכה נפט – היא מייצאת נפט ואנרגיה, אולי הראשונה בעולם אפילו. ואם כן מה הטעם כבר להשאר שם? לכן כבר הגיע הזמן לעזוב. והיה עדיף לעזוב בצורה מדורגת ואיטית כדי לא לנטוש בני ברית, לא לאבד מדינה שעובדת עם ארצות הברית ולא לצאת בתודעת הקהל בעולם כמפסידים.

האג'נדה הריאליסטית ביחב"ל אומרת שבריתות צריך לשבור אם זה לא משרת את המטרה של ביטחון המדינה. אז הנה יהיו אלו שיגידו שבנטישת בעלי הברית האפגנים, ארצות הברית מאבדת עוצמה בינ"ל כי בעלי ברית ובעלי ברית בכוח יפחדו לסמוך על ארצות הברית ולשתף עמה פעולה שמא יינטשו לגורלם ויפסידו משיתוף הפעולה. במקרה של אפגניסטן ניתן לראות שארצות חיכתה עשרים שנה שהמדינה תתייעל ותתחיל לדאוג לעצמה. וזה לא קרה.

אם אני הייתי ארצות הברית הייתי מקים שם אזורי שליטה כמו בלבנון, כמו בסוריה ועירק עם הכורדים – כדי שבעלי הברית לא יפגעו. כך אולי מפסידים השלטון על כלל המדינה. אולם לא נטבחים ועדיין לא מפסידים השלטון באופן מלא ונשאר בסיס של שת"פ במדינה האפגנית

פגיעה והפקרת בעלי ברית של ארצות הברית פוגעת בניסיון של ארצות הברית בעתיד לקדם בריתות במקומות דומים. אולם בעלי הברית של ארצות הברית היו לא יוצלחים מושחתים במשך עשרות שנים והעולם מבין שארצות הברית נתנה להם הרבה הזדמנויות וזמן והם נכשלו.

ואכן לא כדאי שארצות הברית תצא תוך כדי שהטליבאן כובש ומשיג תמונת ניצחון. אולם מה המחיר שמשתלם למנוע זאת? עוד טריליוני דולרים? עוד הרוגים מיותרים משני הצדדים? אם המחיר גבוה, כדאי לחתוך בהפסדים לפעמים. מאידך שווה להשקיע קצת מאמץ שלפחות לא תהיה תמונת ניצחון. בנוסף, יציאה מהירה נותנת הרגשת התפוררות, היו צריכים לצאת יותר לאט בסוף כדי לעזור לאפגנים תומכי ארצות הברית להתאמן בשליטה עצמית ללא גב מארצות הברית וכך להתבסס יותר באזור שליטה או בשלטון.

כעת ניתן להבין מדוע טראמפ עצמו שלדעתי הוא ריאליסט באופיו ולא רק בהשקפתו רצה לסגת. ברם הוא לא היה עוזב ללא תמונת ניצחון לטאליבן גם במחיר של הרוגים רבים מצד האפגנים וגם במחיר כלכלי מסוים והרוגים מכוחות הקואליציה באפגניסטן. הוא רצה לצאת ודחה זאת שוב ושוב כי חש שהעת ליציאה טרם הגיעה.

והנשיא ביידן טעה בכך שחשב שהשלטון האפגני יחזיק מעמד, וכן בנוגע לזמן שייקח אולי לטאליבן להשתלט על בירת המדינה. כעת הוא נתפס כנשיא נכשל שלא מבין מה שהוא עושה, ליברל פחדן. מצב זה מזמין גורמים סוררים המנסים לעשות רוויזיה למצב הקיים ולנגוס לעצמם שטחים כי הם יודעים שארצות הברית לא תתערב וגם אם כן יעשו זאת בשלומיאליות. התנהגות כזו מזמינה פגיעה באינטרסים של ארצות הברית בעולם כולו. וכך גם מייקרת את עלויות הביטחון של האינטרסים של ארצות הברית – וזה כישלון.

17 מחשבות על “הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן 2021

  1. אל רום

    ג'ורג'י,

    הרבה סברות כרס מסתובבות סביב הנושא ( גם לגבי העבר, וגם לגבי הנסיגה).

    אבל, צריך להבין את השיקול של ביידן, את הקונפיגורציה העובדתית והשיפוטית שלו, ואחר כך לבקר.

    נצטט את ביידן, מהודעה לעיתונות בקשר לנסיגה:

    When I came to office, I inherited a deal cut by my predecessor—which he invited the Taliban to discuss at Camp David on the eve of 9/11 of 2019—that left the Taliban in the strongest position militarily since 2001 and imposed a May 1, 2021 deadline on U.S. Forces. Shortly before he left office, he also drew U.S. Forces down to a bare minimum of 2,500. Therefore, when I became President, I faced a choice—follow through on the deal, with a brief extension to get our Forces and our allies’ Forces out safely, or ramp up our presence and send more American troops to fight once again in another country’s civil conflict. I was the fourth President to preside over an American troop presence in Afghanistan—two Republicans, two Democrats. I would not, and will not, pass this war onto a fifth.

    נתרגם ספונטנית:

    כאשר נכנסתי לתפקיד, ירשתי דיל של קודמי טראמפ. דיל אשר הוסכם בקמפ דייוויד ואשר חיזק הטאליבן למעשה, חיזק אותם, וקבע דדליין לנסיגה של הכוחות האמריקנים ( 1 במאי 2021). לאחר מכן, טראמפ צמצם כוחות לסך של 2500 חיילים. הואיל וכך, כאשר הפכתי לנשיא, עמדתי בפני האפשרויות האלו: להמשיך את הדיל של טראמפ ( עם שיהוי קצר לעמידה בהסכם לצורך נסיגה בטוחה ) או להעצים הנוכחות שלנו שם ולשלוח עוד כוחות ולהמשיך במאבק או במלחמת האזרחים שם. אני הנשיא הרביעי שבכהונתו מתמודד עם המצב באפגניסטן, ואני שם לסיפור קץ. לא אעביר ירושה לנשיא חמישי, של מלחמה נמשכת שם.

    עד כאן התרגום:

    אלו האפשרויות לגבי דידו. למעשה, טראמפ חתם הדיל, וניצח על הנסיגה להלכה וחלקית למעשה. הוא מבחינתו לא הייתה לו ברירה.

    עכשיו, אפשר לבקר בקשר לחלופות שעמדו לפניו.

    מה אתה היית עושה ?

    כאן להודעה לתקשורת:

    https://www.whitehouse.gov/briefing-room/statements-releases/2021/08/14/statement-by-president-joe-biden-on-afghanistan/

    להתראות

    אהבתי

    1. אל רום

      טוב ג'ורג'י, עם כל הכבוד, לא ידעת שהיה דבר כזה קרוב לוודאי. או שאולי ידעת ולא טרחת לכתוב על כך ? אולי פן יבולע לטראמפ ? שהרי כינית את ביידן ליברל פחדן משהו, מבלי להבין, שכל זה נופל יותר על טראמפ וגם קודמים למען ההגינות, מאשר על ביידן עצמו. לא השאירו לו הרבה ברירות, לפחות כך הוא גורס. סביר גם שלא היה נוהג אחרת. אבל, רק למען ההגינות פשוט….

      ואני מעדיף להשאיר לינקים לדברים יותר פשוטים ( ויקיפדיה, כתבות עיתונאיות וכו..). אני מסטר בחוק ומשפט בינלאומי ובכלל ( אם כי לא פורמלית) האמן לי, אין לי בעיה עם דברים כאלו.

      Liked by 1 person

  2. GeorgVon1 מאת

    אני ידעתי כי אני עוקב אחרי פודקאסטים על פוליטיקה אמריקאית, סינית, רוסית, כאן פוליטיקה. למעשה ראיתי סתירות לגבי מה הוסכם. לדוגמה האם הממשלה האפגנית שנלחמה בטאליבן נחשבת בעל ברית של ארצות הברית שאסור לטאליבן להלחם בהם? הרי כתוב בעלי ברית והקואליציה. בנוסף ארצות הברית אסור לה להתערב בענייניה הפנים של הממשלה שתקופת, לא לעזור לממשלה הקיימת. בקיצור, לא חסר דרכים לפרש את ההסכם ולהגיד שהטאליבן הפר אותו, או שלארצות הברית מותר לעזור בצורה זו או אחרת לממשלה שנפלה כמעט לגמרי.

    פשוט ביידן לא פעל נכון בנסיגה. לפופמאו הייתה תוכנית מסודרת.

    לפי הספר ביחבל שלמדתי, ביידן הזמין צרות. ואני קצת טוב במשפט בינלאומי מהאוניברסיטה

    אהבתי

    1. אל רום

      טוב ג'ורגי', אם אתה חושב שהייתה איזושהיא הפרת הסכם פה, אז היית צריך לאזכר זאת בפוסט. בפוסט לא כתבת על שום הסכם קודם, ממילא לא על הפרה שלו וכדומה. זה הכל…. כתבת רק שטראמפ רצה לסגת. אז הוא רק רצה לסגת ? הוא רצה, וממש מימש זאת, בהסכם, ופינוי חיילים בפועל פשוט.

      ומבחינת ההסכם עצמו:

      טראמפ פשוט חיפש לסגת. חיפש ערבויות שהאפגאנים לא יתמכו בעתיד בטרור (כאשר ישלטו במדינה כתוצאה מן ההסכם והנסיגה). יש אמנם איזכור לממשלה עתידית אפגנית (post – settlemnet Afghan Islamic government) שהיא ממשלת נקרא לזה פיוס או מכלילה פוליטית, אלא, שההסכם לאיו דווקא מתנה את זה בזה. לא קונקלוסיבי ממש.

      בעיקרון, כל הסכם, שהוא לא ממש קונקלוסיבי, ניתן לפרש אותו כאילו הופר וכדומה. זה מניפולציה קלה מאוד יחסית אגב. לטראמפ, אפילו לא הייתה בעיה עם זה, שהרי זה הסכם ביצועי, ולא בינלאומי ( יש הבדל בארה"ב בין: Executive agreement שאין צורך לאשר אותו בקונגרס כפי שמורה החוקה האמריקנית, לבין: International treaty, כלומר הסכם בינלאומי נניח, שחייב אישור של הקונגרס).

      ובני ברית כפי ההסכם, זה לא הממשלה האפגנית. אין אמנם הגדרות או מינוחים בהסכם ( וזה לא תקין אגב) אבל, מן ההקדמה של חלק ראשון, אפשר לקרוא, מצטט:

      The United States is committed to withdraw from Afghanistan all military forces of the United States, its allies, and Coalition partners, including all non-diplomatic civilian personnel, private security contractors, trainers, advisors, and supporting services personnel within fourteen (14) months following announcement of this agreement, and will take the following measures in this regard:

      נתרגם חלק רלבנטי:

      אמריקה, מחוייבת להסיג מאפגניסטן כל הכוחות הצבאיים שלה, של בני בריתה, ופרטנרים לקואליציה, כולל צוותים לא דיפלומטיים אזרחיים, כוחות ביטחון פרטיים, קבלני ביצוע, מאמנים, יועצים, ותומכי שירות בתוך 14 חודשים….

      עד כאן התרגום:

      אז הרשימה, לא רק פרטנית וסופית למעשה, אלא, שהיא מתייחסת לנסיגה, בקשר לנסיגה, התחייבות לנסיגה. אז איך כוחות אפגנים, אם היו בעלי ברית, היו נסוגים או ייסוגו? מאפגניסטן ייסוגו ? ברור שמוקשה הדבר !

      לכן, סביר להניח, שבעלי ברית, לא מתיחס לאפגנים.

      להתראות

      Liked by 1 person

      1. GeorgVon1 מאת

        לגבי הפרת ההסכם, טראמפ המשיך להפציץ כי הוא טען שמותר לו, בנוסף הוא המשיך לסייע כלכלית לממשלה הרשמית האפגנית. ביידן הפסיק עם זה. טראמפ סייע במודיעין – ההתחייבות שלו בנוגע להתערבות זה בנוגע לממשלה המשותפת שתקום.

        רבים אומרים שגם הטאליבן הפר את ההסכם בכך שהמשיך לעבוד עם אל קאעידה וכן שתקף את הממשלה ולא נכנס או יצא מיד משיחות השלום בינו לממשלה האפגנית.

        בכל מקרה, ביידן הפר את ההסכם בכך שדחה את הנסיגה, הוא סתם ליצן.

        נקווה שהלוחמים בעמק פנג'ר יחזיקו מעמד ואפילו ישחררו שטחים מהטאליבן.

        ביידן גם טעה בכך שהוא שידר שהממשלה תקרוס בכך שיקח זמן והם יגיעו לקאבול. למה להצהיר לציבור האפגני שהממשלה האמריקאית לא מאמינה שיש לה סיכוי וכך לתרום להתפוררות?

        אהבתי

        1. אל רום

          אוקיי ג'ורג'י, היו פה טעויות אופרטיביות לא פשוטות של מימשל ביידן, אין ספק בכך.ואגב, יש הקוראים להליך הדחה שלו בגין כך. אבל ,הסיכוי לא גדול.

          אבל, חשוב היה להדגיש, שטראמפ יצר ההסכם, היה בעד הנסיגה כמובן, התחיל להסיג כוחות וכו….

          אסטרטגית, הם ראו עין בעין הדבר למעשה(טראמפ וביידן ובטח גם אובמה, בקשר לעצם הנסיגה מאפגניסטן).

          כאן תוכל לקרוא למשל:

          https://www.npr.org/2021/08/18/1028607717/strange-bedfellows-indeed-the-trump-biden-consensus-on-afghanistan

          Liked by 1 person

          1. GeorgVon1 מאת

            אני מסכים איתך שטראמפ רצה לסגת ולא היה אכפת לו שהטאליבן ישתלב בממשל.

            ברם טראמפ לא שגה אופרטיבית והמשיך לסייע.

            וגמני לא חושב שהוא יודח.

            אבל היו פה טעויות שלא ברור לי מה ההיגיון שלהן

            אהבתי

            1. אל רום

              אין היגיון. הסברה הכי טובה, זה שיש או היו כשלים בדיווחים. כלומר, לא רק שהיה לחץ לבצע הנסיגה, אלא, שהדיווחים וההערכות שהגיעו לדסק שלו, או ליועץ שלו לביטחון לאומי, לא היו מבוססים מספיק. ואז, נוצר לפעמים, כשל בתקשורת, בהבנה, ניתוק מן השטח, הנחות עבודה לא נכונות, הכנות לא מספיק יסודיות, ואז, באחת, מתגלגלים כשלים וכל כשל, גורר השני וכדומה.

              אז, חוסר סבלנות, חוסר בעבודת מטה יסודית, אי צפייה של התוצאות, הערכות שגויות וכדומה.

              עוד נלמד ונבין יותר טוב……

              Liked by 1 person

            2. אל רום

              אגב ג'ורג'י,

              כאן בלינק רצ"ב, תוכל לקרוא ריאיון עם שני מחוקקים אמריקנים לגבי הנסיגה. עכשיו, הם מסכימים שניהם, על סיבה מאוד חשובה ואפשרית לכשל הזה בנסיגה:

              וזה, שבעצם, כפי שאזכרתי זאת פה, ההסכם עצמו, לא ביצע התנאה לגבי הנסיגה. אלא, רק מעין תאריך יעד וכו… או בכל אופן, לא ממש קונקלוסיבי. וזה גרם להעדר מינופים כלפי הטאליבן, והעדר המינופים, יצרו את הברדק הנוראי הזה לשיטתם.

              אלא, שעבודת מטה יסודית, הייתה יכולה לצפות זאת, ומינופים כמובן, מימשל ביידן יכול היה לייצר בעצמו. אז זוהי בעיה.

              כאן:

              https://www.pbs.org/newshour/show/what-went-wrong-in-the-u-s-withdrawal-from-afghanistan-two-lawmakers-weigh-in

              Liked by 1 person

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.