פַּעַם אָהַבְתִּי הָרִים גְּבֹהִים וּתְמִירִים.
הָרִים רָמִים, שֶׁגְּבָעוֹת נוֹשְׂאוֹת אֲלֵיהֶם עֵינַיִם בְּהַעֲרָצָה
רָצִיתִי לִהְיוֹת הַר חָכָם, שֶׁרָזָיו נִשְׁקָפִים לַמֶּרְחַקִּים.
אַךְ הָהָר הַגָּדוֹל מַסְתִּיר
אֶת הַנּוֹף וְאֶת הַשֶּׁמֶשׁ
הָהָר גַּם עוֹמֵד דּוֹמֵם בִּמְקוֹמוֹ
הֶחְלַטְתִּי לִהְיוֹת צִפּוֹר
וּלְהַטִּיל מֵעֵת לְעֵת לַשְׁלֶשֶׁת
עַל מֵצַח אֲנָשִׁים מֵהַמְּרוֹמִים.
מקור חביונות שירה ט"ז – חנוכה.
כָּל נֵר שַׁבָּת, חַג אוֹ חֲנֻכָּה
אֲפִילּוּ עִם אוֹר גָּדוֹל וְעָצוּם
דּוֹעֵךְ מִתְכַּלֶּה כָּבֶה וְנֶעְלָם
מַגִּיעִים הִנֶּנוּ
אֶל הַחֹשֶׁךְ שֶׁלָּנוּ
שֶׁמִּשָּׁם בָּאנוּ
וְלָנוּ הַזִּכָּרוֹן
שֶׁנֶּחְקַק בָּנוּ
עַד לֶכְתֵּנוּ לַאֲבַדּוֹן
לינק למקור.
הַצְּדָדִים
בְּרֵאשִׁית עוֹלָמֵנוּ לֹא הָיוּ צְדָדִים
כָּל אֶחָד הָיָה שָׁרוּי בְּתֹהוּ וָבֹהוּ
אֲבָל אַט אַט נִהְיוּ הַצְּדָדִים
לְכָל אֶחָד נִהְיָה נוֹחַ צַד סְפֵּצִיפִי בַּחַיִּים
יֵשׁ צַד יָמִין וְצַד שְׂמֹאל
וְגַם יָמִין קִיצוֹנִי וּשְׂמֹאל קִיצוֹנִי
כָּעֵת יֵשׁ אֶת הַצַּד שֶׁלִּי וְאֶת הַצַּד שֶׁלָּהּ
מַעְגַּל הַשָּׁנָה שֶׁל מִקּוּם בִּצְדָדִים קִיצוֹנִיִּים אוֹ קְרוֹבִים
וַאֲנִי צָד לִי קְצָת שֶׁקֶט בַּלַּיְלָה וְרוֹשֵׁם
וְחוֹשֵׁב עַל הַגָּלוּת בַּצַּד שֶׁלָּהּ – הֱוֵי גּוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ.
מקור.
נִלְחַץ כַּפְתּוֹר הָעֵט לְמַעְלָה
נִשְׁלַף רֹאשׁ הַדְּיוֹ הַחוּצָה
כּוֹתֵב בְּכֹחַ עַל הַדַּף הָרַךְ
וְיֵשׁ חֲרִיטוֹת שְׁקוּעוֹת לָנֶצַח
וְהָרֵיחַ שֶׁל הַדְּיוֹ מַסְרִיחַ
הֶעֱבִיר אֶת זֻהֲמָתוֹ לַדַּף
וְכַפְתּוֹר הָעֵט נִשְׁבַּר
וְאִי אֶפְשָׁר בּוֹ לִכְתֹּב
כְּבָר לֹא מַשְׁאִיר סִימָנִים
עַל דַּפִּים לְבָנִים וּנְקִיִּים
לַפַּח הָעֵט הַוָּתִיק נִזְרַק
שָׁקַע נֶעְלַם וְכָעֵת נִשְׁכַּח
בָּא לִי לִהְיוֹת תְּפִלִּין שֶׁלָּךְ,
שֶׁתִּשְּׁקִי לִי כָּל בֹּקֶר, הַשְׁכֵּם,
וּלְעִתִּים גַּם בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן,
לִפְנֵי הַשְּׁקִיעָה.
גַּלְגְּלִי אוֹתִי עַל גּוּפֵךְ
חָזָק
עַל הָרֹאשׁ
וּלְיַד הַלֵּב
קִשְׁרִי אוֹתִי
אֵלָיִךְ
צָמוּד
וַתְּהִי לִי בַּיִת
הָפֵרוּ הָפֵרוּ אֶת חֻקֵּי הַקּוֹרוֹנָה
עֲשׂוּ בְּפַרְהֶסְיָה אֵירוּסִין אוֹ מְסִבָּה
תְּפִלָּה הֲמוֹנִית אוֹ חֲתֻנָּה
הִרְסוּ הַכַּלְכָּלָה וְהָעֲבוֹדָה
זַהֲמוּ בַּנָּגִיף אֶת כָּל הַסְּבִיבָה
וְהַחֲרִיבוּ אֶת הַחֶבְרָה וְהַמְּדִינָה
רִיבוּ עִם קַלְגַּסֵּי הַמִּשְׁטָרָה
צַעֲקוּ אֶל שׁוֹטֶרֶת: שִׁיקְסֶע פְּרוּצָה
קַבְּלוּ בָּרֹאשׁ בּוֹמְבָּה עַזָּה מֵאַלָּה
קִרְסוּ שְׁדוּדִים אֶל הַמִּדְרָכָה
נַעְנְעוּ רַגְלֵיכֶם מוּל הַמַּצְלֵמָה
כְּשֶׁאַתֶּם נִהְיִים לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה
הִפְכוּ הָאֵירוּעַ מֵהַפְגָּנָה לִלְוָיָה
סוֹף כָּל סוֹף גּוּפָתְךָ נָחָה רְגוּעָה
הִנֵּה כִּי כֵן זוּ תּוֹרָתְךָ וְזוּ שְׂכָרָהּ
ניקוד: עברי בן קהלת.
שַׂר הַתּוֹרָה
שָׁר הַתּוֹרָה
מַר הַתּוֹרָה
הַר הַתּוֹרָה
פַּר הַתּוֹרָה
קַר הַתּוֹרָה
סָר הַתּוֹרָה
זָר לַתּוֹרָה
סָגַר לַתּוֹרָה
חָסַר הַתּוֹרָה
שָׁבַר הַתּוֹרָה
קָבַר הַתּוֹרָה
גָּמַר הַתּוֹרָה
צָעַר הַתּוֹרָה
צַר הַתּוֹרָה
צַאר הַתּוֹרָה
תודה לעברי בן קהלת על הניקוד.
יוֹם אֶחָד אַגִּיעַ לַתּוֹבָנָה
אֵינֶנִּי צָרִיך לִמְצוֹא אַהֲבָה
וְגַם לֹא יְלָדִים חֲתֻנָּה
כָּעֵת נִשְׁאֲרָה רַק הַקְּבוּרָה
אֲבָל אֲחַיֵּך בְּפִי
אֶצְהַל וַאֲגַחֵך בְּלִבִּי
בְּמַבָּט מְמֻשָּׁך אֶתְבּוֹנֵן בְּמִי שֶׁלְּצִדִּי
וְאַפְטִיר 'פָּשׁוּט כְּבָר יֵשׁ לִי' בְּקוֹל חֲרִישִׁי
לְכָל פֶּרַח זְמַן שֶׁבּוֹ נוֹבֵל
גַּם לְפֶרַח בְּיוֹפִי צוֹהֵל.
אָנוּ קוֹטְפִים עֲדַיִין פְּרָחִים
וְאֵינֶנּוּ מְלֵאֵי שִׁתּוּק כְּשֶׁהֵם קְמֵלִים.
אָנוּ הָלְאָה מַמְשִׁיכִים
מַעֲרִיכִים הַפְּרָחִים שֶׁלָנֶצַח אֵינָם עוֹמְדִים.
מַאֲמִינִים שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ פְּרָחִים חֲדָשִׁים
יָפִים וּמְלֵאֵי חַיִּים
אֵין לִי דֶּגֶל
לֹא לָבָן
וְלֹא יִשְׂרָאֵל
אֵין לִי מָגֵן דָּוִד
לֹא כָּחֹל
וְלֹא אָדֹם
אֲנִי לֹא יָמִין
וְלֹא שְׂמֹאל
הָרוֹאִים בִּי אֶתְמוֹל
אֵין לִי בְּגָדִים יְרֻקִּים
וְלֹא מְפַקְּדִים מַפְחִידִים
לִי יֵשׁ רַבָּנִים שַׁלִּיטִים.
מקור.
משום מקום ידוע נזכרתי במזמור צ"ו מתהילים – מִזְמוֹר, שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ.
וחשבתי לעצמי למה הוא חדש, וכי יש שיר שהוא אינו חדש?! למה צריך לשיר שיר חדש? זה אומר שיש שירים עתיקים ויש שירים חדשים וכעת צריך לשיר שיר חדש? האם היו כמה סוגי שירים, שירים עתיקים שנהגו לזמר דווקא אותם וכעת תהילים החליט להגיד שצריך שיר חדש? האם צריך לשיר שיר ישן כאילו הוא חדש? שלחתי הלבטים הללו לחבר חכם. וצירפתי לו עיבוד מחודש שלי למזמור צ"ו.
מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂתה הוֹשִׁיעָה לּה יְמִינה וּזְרוֹעַ קָדְשׁה:
הוֹדִיעַה יְשׁוּעָתה לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּתה צִדְקָתה:
זָכַרה חַסְדּה וֶאֱמוּנָתה לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ:
הָרִיעוּ לַה כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ:
זַמְּרוּ לַה בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה:
בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמּלכה:
יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:
נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ:
לִפְנֵיה כִּי בָאה לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ תשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים:
המשוב שקיבלתי
- אכן תהלים כולל גם שירים ישנים, או קדומים במידת מה לזמן ליקוט המזמורים. הרי יש שם מזמור לאסף; למנצח לבני קורח; לבני ידותון; ועוד. אז כנראה השיר החדש הוא שיר שנכתב בזמן הליקוט ועריכת הספר
- החידוש שלך ללשון נקבה הוא מצוין וניתן ואף כדאי לעשותו לעוד כמה קטעים קדומים.
מוּל פְּנֵי הַשַּׁעַר
מוּל צְרִיפֵי הַגְּדוּד
שָׁם נִצַּב אֵי פַּעַם
פַּנָּס בְּרֹאשׁ עַמּוּד.
אִם שָׁם בַּחוּץ פַּנָּס עוֹד יֵשׁ,
שׁוּב לְיָדוֹ עוֹד נִפָּגֵשׁ
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.
שְׁנֵי צִלֵּי גּוּפֵנוּ
יֵרָאוּ אֶחָד,
עָצְמַת אַהֲבָתֵנוּ
גְּלוּיָה לַכֹּל מִיָּד.
אֵיךְ עוֹד נֹאהַב וְנִתְרַגֵּשׁ
יִרְאוּ כֻּלָּם כְּשֶׁנִּפָּגֵשׁ
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.
שׁוּב קוֹרְאִים לַדֶּגֶל:
יוֹצְאִים לִפְעֻלָּה!
אִי אֶפְשָׁר לָסֶגֶת,
פְּרִידָה כֹּה אֻמְלָלָה!
שָׁמָּה מַמְתִּין לִי הַתּוֹתָח,
אֲבָל עָדִיף לִהְיוֹת אִתָּךְ
אִתָּךְ, לִילִי מַרְלֶן.
הַפַּנָּס יוֹדֵעַ
אֶת שֵׁמַע כַּף רַגְלֵךְ,
וַאֲנִי גּוֵֹעַ
כֹּה רָחוֹק מִמֵּךְ.
אִם לֹא אָשׁוּב, אִמְרִי: מִי אָז
יִפְגּשׁ אוֹתָךְ מוּל הַפַּנָּס?
כֵּן, מִי, לִילִי מַרְלֶן?
גַּם מִן הַשֶּׁקֶט
בֵּין שׁוֹכְנֵי עָפָר
עוֹד נַפְשִׁי חוֹשֶׁקֶת
בְּפִיךְ הַנֶּהְדָּר.
וּכְשֶׁהָאֹפֶל יִתְפַּזֵּר
אֲנִי אֶל הַפַּנָּס חוֹזֵר
כְּמוֹ אָז, לִילִי מַרְלֶן.
הנס לייפ – תרגם אברהם עוז
אֵינִי עוֹמֵד בַּצְּפִירָה
הַצְּפִירָה עוֹמֶדֶת לִי
לֹא הִתְחַלְתִּי עִמָּהּ
הִיא הִתְחִילָה עִמִּי
אֵינִי מִתְאַבֵּד
(אֲבָל) הָעַרְבִי הוֹרֵג אוֹתִי
אֵינִי קוֹבֵר עַצְמִי
הַמְּדִינָה קוֹבֶרֶת אוֹתִי
בָּך אַבִּיט
בְּהָקִיץ וּבְלֵיל
וּכְשֶׁהִתְנַתַּקְנוּ אָנוּ
לִבִּי נִקְרַע
וְכָעֵת גַּעֲגוּעַ
אֶשְׁאַף
לְמַגָּעֵך
לְרֵיחֵך
לְמַרְאֵך
לְטַעְמֵך
לְקוֹלֵך
גּוּפֵך, אוֹהֲבֵך
יִשּׁוֹך
יַצִּית
יַשְׁחִית
יִשְׂרוֹף
יַכְרִית
סִיגַרְיָה
יְקָרָה
אַתּ הָעֲנוּגָה
ניקוד: עִבְרִי בֶּן־קֹהֶלֶת
הסיפור הידוע הוא של מלחמה מחמת אונס של אשה. אולם בפועל קרו שם דברים שמראים שזו לא הבעיה שגרמה למלחמה בין שבט בנימין לשאר השבטים. הבעייה היא לא שנעשתה עוולה כי בשבט בנימין אנסו אשה ולא הסגירו את האונסים שאגב גם הביאו למותה, ומעניין שמתעלמים מהרצח פה, אלא כי אנסו אשה הקשורה למישהו חשוב או אשה נספחת לאורח וכדומה. הוחלט בגלל העניין לקיים מלחמה ולאחר ההיתר להרוג-לטבוח גם את החפים מפשע משבט בנימין, החליטו לשקם כמה פליטים ולאפשר להם לאנוס ולחטוף נשים אחרות כדי לשקם את השבט.
כיום החג ממסוחר על ידי הקפיטל ואנשים רבים יוצאים לחגיגת צרכנות קפיטליסטית בשם חג ט"ו באב וחלקם גם מדברים על אהבה והסכמה… אולם אם הם יודעים רק את ההסבר הזה של ההיתר לשקם שבט מישראל, אזי זה אבסורדי. כמובן שיש עוד הסברים לעניין ומומלץ לקרוא על זה לפחות בוויקי.
פִּילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה
אוֹנֶס שֶׁל חֲלָשָׁה
נֶעֱנַשׁ בִּנְיָמִין
נֶהֱרַג שֵׁבֶט
שָׁמֵם
נִקְמַת אִישָׁהּ
נִקְמַת אִשָּׁה
בְּאוֹנֶס שֵׁש מֵאוֹת
נִסְתַּיְמָה
לְשׂוֹרְדֵי בִנְיָמִין
הָיָה זֶה מַתָּנָה
בִּמְקוֹם עוֹנֶשׁ
לָהֶם אִשָּׁה לְמִקְנָה
בְּדֶרֶךְ הָאוֹנֶס
עוֹלָם הָפוּךְ
עָשׂוּ זֹאת יוֹם מְיוּחָד
זִכְרוֹן זְוָעָה
נִקְבַּע לְיוֹם חָג
מְחוֹלְלוֹת בַּכְּרָמִים
מְחֻלָּלוֹת בַּכְּרָמִים
עַל כָּרְחָן קִבְּלוּ מִין
וקוֹרְאִים לְזַעֲוָה
'יוֹם הָאַהֲבָה'
סייע בניקוד ובייעוץ לגבי השיר – עברי בן קהלת.
לקריאה נוספת:
שׁוֹאָה מַתִּישָׁה
שׁוֹאָה מַתִּישָׁה כְּמוֹ אִשָּׁה עֵירוּמָּה
כָּל שָׁנָה טְקָסִים יוֹלֶדֶת כְּמִשְׁלוֹחִים בְּרַכֶּבֶת
נַאצִים אַכְזָרִים בְּלוֹנְדִינִים חַתִּיכִים
הָרְגוּ יְהוּדוֹנִים עֲזוּבִים וּמוּזְנָחִים
לְ'יָד וָשֵׁם' אוֹתָם מְבִיאִים לִפְנֵי כָּל הֶסְכֵּם
וְאַחֲרֵי זֶה מִתְפַּלְּאִים לָמָה אֶצְלֵנוּ הַכֹּל שָׁמֵם
מָחֹה תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר הַשּׁוֹאָה
זְמַן הֱיוֹת הָאֻמָּה עֲיֵפָה וְלֵאָה
כְּצאֹן לַטֶּבַח עַם מִסְכֵּן הָלַך
לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו שָׁכַח וְלֹא טָרַח
שֹׁואָה עֲלוּבָה שָׁם סָבַלְתָּ וְנֶאֶנַסְתָּ כְּמוֹ נְקֵבָה
אֲנַחְנוּ בִּגְלָלָהּ נִתְפָּסִים כְּזוֹנָה
דַּי לְהַנְצָחַת הַטְּרָגֶדְיָה לְלֹא הַבּוּשָׁה
לֹא גְבוּרָה הִיא מַנְצִיחָה אֶלָּא חוּלְשָׁה
שׁוֹאָה שׁוֹאָה
מַה בָּך הַמַּטָּרָה?
אלוהים איתנו - מחשבותיו של שמרן עצמאי 