תגית: פריבלגיות

חדשות פולדא: יהודי פולדא מוקירים טובה לקיסר בעקבות הענקת הפריווילגיה ליהודים מאת הקיסר פרידריך השני יר"ה אשר גם כינה את היהודים "משרתי האוצר שלנו" – על אף זאת בקרב יהודים רואי שחורות ישנו חשש מפני הבאות


לסופר חדשות פולדא נודע כי הקיסר פרידריך השני, הנכבד ירום הודו, העניק השנה בשנת ד'תתקצ"ו (1236), לנו היהודים בקהילת קודש פולדא הגנה מאת אויבינו המעלילים עלינו עלילות דברים שפלים. ולמען הגנתינו הקיסר העניק לנו זכויות ומעמד משפטי מיוחד הכפוף לקיסר.

כידוע הקיסר פרידריך פסק גם מוקדם יותר השנה שאין היהודים שותים דם, ואין היהודים יכולים להיות צמאים לדם האדם, כי דם האדם הוא תועבה ליהודים. הקיסר החכם הזמין, בשעתו, בהזמנה קיסרית מיוחדת משומדים שיגידו האמת. הקיסר העדיף לקחת דווקא משומדים מכיוון שאמר שהמשומדים נחשבים ביותר בעדותם מכיוון שהם מכירים הדת היהודית יותר מכמרי דת הנוצרי, וכן הם אוהבי הדת הנוצרית, ומתנגדי היהדות. והנה אותם משומדים, ישיבם ה' בתשובה שלימה אמן, ואולי יהיה הדבר בזכות עמידתם לחלץ את עם ישראל מצרה, אמרו לפליאת היהודים שאין למצוא בשום מקום בהתנ"ך ולא בספר הביביליא הנוצרי שהיהודים זקוקים לדם בני האדם. אשרינו שזכינו לקיסר רב חסד.

הוד מעלתו הקיסר הגדול והנכבד כינה את היהודים בפולדא 'משרתי האוצר שלנו'. ובמילים אלו כוונתו שהיהודים מסייעים לקיסר ובעצם נספחים ומסייעים לאוצר הקיסר. העניין מראה למי שאינו יהודי וצר ליהודים שהקיסר חפץ בשלומנו, שבני ישראל מסייעים להשלטון ותורמים לתיקון העולם בארצות הקיסר, אשר המלך מופקד על השלום בארצות מלכותו. וכן מי שמזיק לנו היהודים כמזיק את הקיסר, ולכן יזהרו האנשים כעת יותר לבל היות צוררים לנו. כמו כן העניין מעניק ליהודים בפולדא ובשאר ארצות הקיסר סטטוס חוקי רשמי המונע מכל אחד לעשות בנו מה שיחפוץ.

עובדי אדמה רבים הנמצאים המכודנים למקומם (צמיתים), מקנאים ביהודי פולדא על זכייתם בפריבילגיה מאת הקיסר המעניקה להם חירות ואפשרויות רבות יותר לפעולה כרצונם. בנוסף, היהודים אינם כפופים לאצילים או לטובי העיר. היהודים כפופים לקיסר.

רואי שחורות חוששים מפני הצעד – הם מעדיפים פריבילגיות ללא המונח המשפטי: "משרתי האוצר שלנו". הם חוששים שהמונח משרת אוצר בלטינית יכול להתפרש כעבד או כצמית המשועבד או הכפוף לקיסר היכול לעשות בהם ברצונו. וגם אם פה בארץ החסד של הקיסר פרידריך השני לבית ההונשטאופן רואים בנוסח זה הגנה על עם ישראל – ייתכן שבמקום אחר יעתיקו מפסק המלכות לקהילת קודש פולדא ויפרשו זאת לרעת היהודים ויהפכו את אחינו לעבדים או עובדי אדמה המכודנים למקומם וכפופים לשליט ללא זכויות רבות. בנוסף אין הפריוולגיה מעניקה ליהודים סטטוס של אנשים מן השורה, אלא אנשים הזקוקים לחסד המלך לפנים משורת הדין בגלל שהמלך זקוק ליהודים בשביל כספו. היהודים זקוקים לסטטוס של צדק ולא סטטוס של לפנים משורת הדין. היום הקיסר האהוב והמרומם דואג לנו, ואולי בעתיד ,חלילה, יהיה שליט אחר שלא יחפוץ בטובת היהודים. כמו שפרעה לא ידע את יוסף.

סופרנו מזכיר שסיפור המעשה התחיל מוקדם יותר השנה, בעקבות מותם שלא כדרך הטבע על ידי שריפה איומה של ה' בני משפחה של טוחן נוצרי בעיצומו של יום לידת אותו האיש. האב והאם הלכו לבית תיפלתם והשאירו את בניהם בביתם והם מתו בתבערה. אצל ההמון הבור והתמים נפוצה שמועה שהיהודים מפולדא הרגו את חמשת בני המשפחה המסכנים לצורך שימוש בדמם למען הסרת קללת הנוצרי עלינו היהודים; כלומר, שאנו היהודים בפולדא שחטנו את בני הטוחן ואז שרפנום כדי להסתיר המעשה. יצא מכך שנושאי-צלב שהיו בעיר הרגו ל"ד יהודים, הי"ד. הערלים רצו להמשיך להרוג את כל היהודים בעיר, אולם השם זימן לנו הצלה – טובי העיר הגנו על היהודים בגופם ממש כנגד המון הערלים הרצחנים. אמנם השונאים לא התייאשו, אזי שלחו לקיסר שליחים לאמור שיעניש היהודים. על כן הקיר"ה הקים בית דין מיוחד לחקור העניין. הם בבית דין המיוחד הפריכו העניין בעזרת המשומדים שהוזכרו לעיל. וכעת הקיסר גם העניק לנו יהודי פולדא פריבילגיה. ובכך נתהפכה מחשבת שונאינו. לא די שהקיסר לא העניש אותנו, אלא גם רומם אותנו. קיסר הקיסרות הרומית הקדושה ומלך הגרמנים וכו' הכריז וקבע שאין היהודים הורגים נוצרים לצורך דמם ואין היהודים זקוקים לדם הנוצרים כלל, כי מעשה זה תועבה ליהודים.

נ.ב. 'שיעורי בית' שראיתי בספר לימוד היסטורי. ביקשו לכתוב כתבה חדשותית בעת מתן הפריבילגיה ליהודי פולדא.

הרהורים בעקבות קריאת הספר 12 שנים של עבדות


הרהורים על טבע האדם, צדק ומוסד העבדות בעקבות קריאת הספר 12 שנים של עבדות


סיימתי כעת לקרוא את הספר 12 שנים של עבדות שנכתב על ידי הסופר המוצלח סלומון נורת'אפ. הספר עצוב ומשעשע. בסך הוא נחווה כמו קריאת ספר הרפתקאות שבו הגיבור מנצח את כל המכשולים. הסופר מוצלח מאוד ואין ספק שמעמדו כאיש חופשי שנחטף לעבדות על ידי בני עוולה משרת את העמדה כנגד מוסד העבדות. האדם "הנאור" חושב לעצמו שהרי הנה, איש חופשי ומוכשר מאוד נחטף לעבדות בניגוד לחוק והמוסר, תראו מה מוסד העבדות פועל.

אני נוהג לקרוא ולצפות סרטים וספרים על אותו הנושא ובכך לחוות את העניין טוב יותר. אני ממליץ גם לקוראים לעשות כך. אך אין זה אומר שצריכים לעשות זאת מיד. אפשר לחכות מעט וכך עדיין חווים תחושת חידוש. הסרט אגב, גם טוב מאוד ומומלץ.

סלומון נורת'אפ היה כושי אדם שחור מאזור מדינת ניו-יורק אשר נחטף לעבדות בוושינגטון די-סי למשך 12 שנה ושהה בעיקר בלואיזיאנה. הוא מספר בשפה יפה ועשירה מה אירע לו ומה הוא חש. הוא מתאר דמויות בצורה נחמדה. וכן מתאר את ההווי ואת המלאכות של העבדים. וכמובן שיש לו טקסט חביב ומשעשע מאוד על סוגיית העבדות לקראת סוף הספר. ובנוסף יש לו קטע שבו הוא מזלזל בגישה הנוצרית הצבועה כביכול של בעלי העבדים. הם שהקפידו להתחתן על פי דת ישו ושמרו על כבוד נשיהם ובנותיהם בגלל שהם טענו שהאל ציווה להתחתן וכדומה, הם אותם אלו שנהגו לזווג את העבדים שלהם ללא שום טקס דתי אלא בצורה חופשית כמו שחיות מזדווגות בשדה, כנראה מתוך רצון לחסוך טורח. לבסוף הוא הצליח לפנות אל גורמים בניו-יורק שם הכירוהו כדי שיביאו לשחרורו מעבדותו הלא הוגנת.

קראתי את הספר ושאלתי את עצמי מה יש לי להגיד על הנושא של העבדות?! עניתי לעצמי: שאכן זה סיפור מצער ומרגש מאוד. אולם בגלל שמישהו מזייף שטרות לכן אבטל את השטרות בכל העולם?! הנני איש פשוט שחי בעולם שאינו ברור. ולפיכך הנני מקדש את הקיים. אני מבין את העבדים שבורחים אל חירותם. שהרי כמו שנוצרה הנורמה של העבדות על ידי החזק כך ניתן לברוח אל החופש על ידי חזק אחר בפועל.

בסופו של דבר אין לי בעיה מהותית עם מוסד העבדות. וכי אין היום עבדות עדיין בעולם בהודו או באפריקה?! וכי צבא ההגנה לישראל לא משעבד חיילים לשלוש שנים בעל כורחם?! וכי בעולם החרדי או הערבי אין אנשים המשועבדים לכללים חברתיים-דתיים בעל כורכם?! העבדות היא חלק בלתי נפרד מהעולם שטבעו היררכי כוחני. ומאוד מובן שנהגו לחשוב שאדם יכול להיחשב כרכוש ולא כישות עצמאית. החיים עניין גם של נורמות.

ועדיין, מותר לנו הפריבלגים או אלו החשים כך להיות נחמדים אם אנו אוהבים זאת מבחינה אסתטית ולקדם את הערכים הרוחנייים שאנו אוהבים ולבטל את מוסד העבדות ולהשאיר העבדות תחת שם אחר. מותר לנו גם להחזיק עבדים על פי חוק המשועבדים לשכר דירה גבוה וכד' רק זה יכול להיות נחמד אם נעיר פנים לחלשים מאיתנו ונקל עליהם את החיים עד למותם.

12 שנים של עבדות נכתב על ידי סלומות נורת'אפ. נכתב במקור בשנת 1853. יצא לאור בשנת 2014 על ידי  הוצאות ציבלין ודיונון. הספר מורכב מ-199 עמודים.