תגית: מזון

מתכון למרק "ירקות" כתום


אחד המאכלים שאני נוהג לאכול הרבה במשך השנה נקרא מרק ירקות. רק אדגיש שרובו בעצם שורשים. לגבי פולמוס מה נחשב ירק, אני ממליץ לעיין פה.

למעשה לא תמיד אהבתי מרק ירקות ושנים רבות בתור ילד הידרתי עצמי מן המרק כי הוא היה לי מר – כל מרק ירקות היה לי מר. ברם פעם הייתי בטיול עם המשפחה והיה רק מרק גזר. ומרוב רעב התגברתי וסעדתי את גופי בגזר. מני אז התחלתי לאכול יותר ויותר מרקי ירקות. וכיום אני אוהב מרק ירקות על בסיס תפוח אדמה מתוק הנקרא בטטה ותפוח אדמה.

לסיר קטן המתכון הוא להלן, ותמיד אפשר לשמור על היחס, פחות או יותר וגם תלוי במה שהאדם אוהב. אני באופן עקרוני איני מאמין במתכון מדויק. אני משחק עם הכמות ונוהג להכין באומד דעת ואם יצא לי חלילה לראות המתכון, אין לי בעיה להפר את מה שכתוב בו. אני מאמין שבהרבה תחומים בחיים יש דת של העניין וכתוצאה מכך אנשים מאמינים בצורת הכנה מסוימת, כמו טקס אכילה או קסם לא מובן. או שימת דבר מסוים כמו מרכיב סודי שייצור כישוף ויעשה האוכל טוב וראוי.

1 בטטה, אם היא קטנה אז שניים.
2 תפוחי אדמה.
1 בצל, אם הוא קטן מאוד אז שניים.
1 שום או שניים, תלוי ברגישות.

עד כאן הבסיס.

תוספת שאני בדרך כלל שם זה 2 גזרים.


אם יש לי כוסברה אני שם גבעול.
אם יש לי פטרוזיליה אני אשים גבעול.
אם יש בצל ירוק אשים גבעול.

כמובן להשתמש בשיקול דעת – שהמרק לא יהיה ירוק…

אם אין לי גבעול ירוק. אוכל לשים משהו ירוק כגון ברוקולי או אפילו שעועית ירוקה.

לפעמים זוגתי רוצה שאשים לפת – אז אני שם וזה נותן טעם מודגש. איני תמיד אוכל זאת כי זה לפעמים מר לי. מה שקשור לדיון איך לאכול או לשתות המרק ועל כך בהמשך.

אם יש לי דלעת, אשים מעט דלעת בגדול של כתפוח אדמה אחד שאני שם במרק או תלוי במקום בסיר.

למה בכלל צריך דלעת וגזר כשיש לי בטטה? הבטטה מתוקה לי מידי וזו הסיבה שאיני מכין על בסיס בטטה. אלא צריך גם תפוחי אדמה שיאזנו את הבטטה. הגזר טפל יותר מן הבטטה אבל יש לו טעם מסויים. לדלעת איני יודע איזה ערך מוסף יש לה במרק, אבל אני מגוון לפעמים – אולי לבריאות זה טוב. אם אין לי בטטה, אוכל להכין על בסיס גזר ותפוח אדמה ואולי אשים יותר גזר לאזן את התפוח אדמה. ברם על בסיס דלעת, אני מוותר.

איני אוהב כל כך קישוא ולכן לא שם. אם כי אני מכיר כאלו השמים.

משחקים

לפעמים אני שם מעט שיבולת שועל – שמשום מה ממתיקה לי המרק במעט ומסמיכה אותו, מעט עדשים ואפונה. אני מאמין שהגיוון טוב לבריאות וזו דרך טובה להוסיף חלבונים למרק.

כיצד לאכול המרק או כיצד להגישו. פעם הייתי מקפיד לטחון. כיום אני מגוון. לפעמים מרסק לגמרי, כבר לא טוחן בבלנדר. לפעמים שותה כמה כוסות מרק בטעם הירקות ורק אז טוחן הירקות. לפעמים נשארים לי כמה גושים של ירקות ללא מים ואז אני ממשיך לחמם ולאכול זאת כירק מאודה. כל אחד יכול להכין כראות עיניו והנאת חיכו.

תיבול

הכלל בתיבול, כדאי לטבל, זה הופך האוכל לטעים יותר. ברם טבלו לפי הטעם בשיקול דעת.

אני שם מעט מלח כי איני אוהב הרבה מלח, ותמיד אפשר לשים אחר כך למי שרוצה.

מעט פלפל שחור.

עד כאן תיבול בסיסי נצרך, לדעתי.

כעת לתיבול שאני משחק עימו משיקולים שונים. מעט פפריקה לצבע, לגיוון ולריח. כורכום לצבע ולבריאות וזנגוויל לבריאות.

לסיום, לפעמים המרק נשאר אצלי למספר ימים ואז בפעם השניה שאני מחמם, אני מוסיף דברים אחרים ממה שהיה קודם, כדי לעניין את החיים ולשפר את המרק עם משהו טרי.

בתיאבון!

לקריאה נוספת בתחומי המזון באתר:

נס פח האבק – טיפים קטנים לחיים בסלט טונה ובחור הטענה למכשיר


לאחרונה הייתה לי תקלה בטלפון הסלולרי. הלכתי לבקר חבר. הטענתי אצלו את מכשיר הסלולר שלי. אולם כשבאתי לביתי היה לי קשיים לפתע להטעין באמצעות הכבל טייפ סי שלי את המכשיר. הכבל היה יוצא מחור ההטענה נופל מהמכשיר ומפסיק להטעין. אמרתי לעצמי אולי בעיה בכבל, וניסיתי כבל אחר והבעיה נשארה, הכבל נפל והפסיק להטעין. ניסיתי להעביר שם קיסם, אמרתי לעצמי אולי זה יעזור וזה לא עזר, הכבל המשיך ליפול. כבל עם מחלת הנפילה…

אמרתי לעצמי לא נורא, נצטרך לארגן מכשיר חדש. נזק של כמה אלפים. ואז פגשתי חבר אחר שמבין במכשירי סלולר. החבר אמר לי, אתה יכול להחליף את החלק הפגום במכשיר, יעלה באזור השמונים שקלים. אך דע לך שאין ערובה שזה יהיה מצויין והמכשיר לא ייפגם.

אמרתי לעצמי אולי אין ברירה. ואז נפל לי הרעיון להכניס קיסם ולבדוק שמא הצטבר לכלוך – לא העברתי קיסם בהססנות – אלא אמרתי לעצמי כנראה שאין לי מה להפסיד אם אני צריך כבר להחליף החלק המטעין במכשיר. ולהפתעתי קרה נס – נס מכשיר הסלולר שלי. היה לכלוך, המכשיר הפך להיות פח אבק, שבלחות הפך להיות בוצי ונדבק לדפנות אזור ההטענה במכשיר. העברתי קיסם כמה פעמים והלכלוך יצא. וכך נמנעה לי טרחה גדולה ואולי גם נזק למכשיר הנייד שלי.

יום אחד זמן מה לאחר הנס הטכנולוגי שלי נזכרתי שיש לי בעיה באוזניות שרכשתי ברשת. שמתי לב שהאוזניות החדשות גם לא נתפסות לי בחור של השמע. אני לא אוהב בלוטות' עדיין. (מפריע לי להטעין אותו כמו חיית מחמד – זה מזכיר לי את הארנבות שלי בבית) שמתי אוזניות אחרות והכל נפל לי חוץ מסוג אחד של אוזניות – אז הייתי בטוח שהאוזניות לא איכותיות והמכשיר פגום, ורק סוג אחד של אוזניות מקצועיות עבד כראוי. אז הגיע הזמן לרכוש מכשיר חדש. אמרתי השבוע לעצמי, רגע אולי גם פה הצטבר אבק?! אני אגב רוצה לרכוש לעצמי מכשיר חדש ויקר, אולם דוחה זאת משיקולים כלכליים (אני מחפש עוד עבודה בכתיבה ולבינתיים אני חוסך). לפעמים אני תוהה לעצמי האם אני מחפש תרוץ לרכוש מכשיר חדש ויקר…

טוב, העברתי קיסם ואכן נמצא גם לכלוך בחור היוני של הסאונד במכשיר. ניקיתי כמה פעמים בצורות שונות. אפילו מצאתי דרך להעמיד המכשיר הפוך בזווית שהאור מהתקרה בבית יחדור לחור ויראה לי מה קורה שם. לאחר הניקיון היסודי, הכנסתי האוזניות והכל עבד פיקס. שוב פעם זכיתי בנס. נס טכנולוגי. נס פח האבק. ישתבח שמו. כעת הפלאפון שלי יכול להאיר באור יקרות בזכות ההטענה ואם אני רוצה להתחבר לאוזניות פשוטות ולא לבלוטות', אני יכול בקלות. ישתבח שם הבורא יתברך. בורא מיני טכנולוגיה.

וכעת לטיפ אחר. לאחרונה הייתי רעב ולא היה לי רצון לאכול ולחמם מה שיש במקרר. והחלטתי לסעוד את ליבי בסלט טונה. אני כדרכי בקודש אוהב להכין סלט טונה בבלנדר – אני פותח שימור, מוציא את רוב השמן, לא כולו שלא יהיה יבש וחונק בגרון… ואז טוחן בבלנדר את רוב הטונה, לא הכל שלא יהיה טפל מידי. ואז אני מערבב בין החלק הטחון לחלק הלא טחון. מעדן. והשבוע לא היה לי כוח לטחון בבלנדר, לא היה לי כוח מאוחר בלילה לנקות את מכשיר הבלנדר. וכן לא היה לי כוח לבקש מזוגתי לנקות. נזכרתי שבכמה טיולים בשנה האחרונה זוגתי עירבה בטונה טחינה ופשוט לחצה על הטונה כמה פעמים במזלג לשחרר את הטחינה מהגושים. הרווח הוא שלא שמנו מיונז שזה לא הכי בריא וכן שזה יותר טעים. וכך עשיתי ויצא בסדר גמור.

חשבתי לשתף עמכם כמה טיפים לחיים. יש לכולנו טיפים מעניינים. אפילו לי יש בטח עוד כמה טיפים, ברם אני לא זוכר אותם מהרגע להרגע. חשבתי פשוט להתחיל לכתוב על פתרון בעיות בחיים או שיפורים קטנים. בשבילי זה גם פיתרון בעיה. אני הרי נוהג לכתוב פוסט פעם בחודש ולפעמים פוסטים שאני רוצה לכתוב שאפתניים מידי ולוקחים יותר מידי זמן, ולפוסטים אחרים בטיוטה אין לי חשק לפתח, אז על מה אני אכתוב?! לפעמים אני צריך טריגר, וכעת הטריגר שלי הוא פתרון בעיות. חח.

מה הטיפים הקטנים שלכם לשדרג את החיים?

מהפכה במשלוחי המנות בחג הפורים


חג הפורים מגיע. ושאלת השאלות נשאלת, איזה משלוח מנות לתת למקבלים?

תעשיית משלוחי המנות משגשגת לקראת פורים. אך כדאי להתעורר לחשוב מהו משלוח המנות האידיאלי?

יש משלוחי מנות יקרים ויש מעוצבים וכדומה. אולם איני בא לדבר על הצורה והמחיר, אלא בדגש על התוכן.

ומבחינת תוכן משלוחי המנות, חשבתי לייעץ באופן פרטני. וגם כאן מומלץ להביא מה שהחבר המקבל אוהב ושמתאים לנו להביא לו זאת. אולם אם אנו לא יודעים באופן מדויק, מה לעשות? על כך אדבר בהמשך.

בגדול מומלץ להביא מה שמקובל. אדם שיחרוג מהנורמה עלול להביך את המקבל או לגרום לו להיעלב או לשנוא הנותן אם לדעתו משלוח המנות לא עמד בציפיה הנורמטיבית שלו לקבל משהו מכבד לפי הנורמה. באופן כללי צריך לדעת שיש נורמות חברתיות שמי ששובר אותן שובר כביכול חוזה חברתי.

רבים אוהבים להביא סלסלה גדולה שאין בה שימוש והיא גם לא מקורית. בתוך הסלסלה יש ממתקים לא מיוחדים ואז המקבל שואל עצמו איך הוא יפטר מהעניין. ומה שמצחיק שלפעמים הוא נותן את זה למישהו אחר ואז יש כאן מעגל של סובלים.

ועוד היבט, אם זה חמץ והמקבל מסורתי ומעלה, אז יש לו דד-ליין עד פסח. ופעמים רבות הממתקים עצמם אינם בריאים, ותמוה שתעשיית הפורים מקפידה לתת מזון לא הכי בריא. עניין תמוה שהרי חג הפורים בא לחוג את הצלת עם ישראל ולא את המתתו על ידי בעיות בריאות.

לפיכך לדעתי כדאי לתת מתנות של צורך ועדיף צורך בריא. כלומר, מילוי צורך של המקבל. נניח אם הוא שותה יין אז להביא לו יין, אם הוא מבשל להביא לו שמן, אם הוא שותה קפה, להביא לו קפה וכולהו.

רצוי גם אוכל שהוא כשר לפסח וכך מקבל המשלוח יוכל לחשוב עליך בחג ולכל הפחות אם הוא מסורתי ויותר, שלא יצטרך להיפטר מזאת או לטרוח למכור זאת.

ולמקפידים על המנהג המסורתי המקובל, ניתן לתת מנות של שני דברים חלקיים את המינימום של ההלכה המקובלת. ומאידך ניתן לתת ספר, קישוט, גאדג'ט וכדומה. כך המקבל קיבל משלוח מנות ומאידך קיבל מתנה שלא אוכלים אותה, אלא נהנים ממנה בצורה אחרת.

מתנה כשרה לפסח, אם היא מזון, מסייעת למקבל להתכונן לחג הפסח הממשמש ובא ואולי גם חוסך זמן של הליכה לקניות וכנראה חוסך טרחה של לסחוב ולחפש בחנות. כאן המקום לברך על האפשרות להזמין מזון ברשת. ברם לפעמים מזמינים והמוצר לא מגיע…

וכעת אביא רעיון מפורט יותר: רוב האנשים צריכים קפה, דבש, פירות יבשים, יין, שמן זית וכדומה. ניתן לתת למקבל יין סביר, יחד עם שמן זית וחסכנו לו משקל של ייבוא ביתי באזור שני קילו לשאת אל ביתו. מתנה זו גם בריאה יותר וגם נשמרת לאורך זמן מאשר שוקולד או מתנה אחרת גדושת סוכר שעלולה להאכל בבולמוס… מתנה שנשארת לזמן רב ונמצאת בשימוש תדיר מסייעת על המקבל לחשוב טובות על הנותן האדיב.

הנה משלוח מנות הטקסטואלי לחג הפורים השנה. אשמח לעוד הערות והארות. חג פורים שמח.

נלחמים ביוקר המחיה – ילו YELLOW


ילו היא לא החנות הכי זולה. ברם מי שנמצא בדרכים לפעמים זקוק לרכוש משהו. והנה נודע לי שיש להם מחירים שונים למשלמים דרך האפליקציה שלהם YELLOW. והנה הקישור לאפליקציה שלהם. כל המוריד האפליקציה גם צובר כסף באחוז מסוים על כל קניה או תדלוק אצלהם וכן מקבל כוס קפה חינם על עצם התקנת האפליקציה וכן כל כמה כוסות קפה. נלחמים ביוקר המחיה.

מתכון טעים ופשוט להכנת קומפוט תפוחים


אני אוהב מאכלי תפוחים כגון עוגות תפוחים וקומפוט (לפתן). ושנים רבות חשבתי שהכנת קומפוט היא עניין מסובך, שהרי זה כל כך טעים… עד שלקחתי את המתכון של אמא שלי שלקחה אותה מאמא שלה ומתברר שהעניין פשוט מאוד.

כיום אני כבר מכין קומפוט דומה עם שינויים מעטים.

למעשה מה שצריך זה הרבה תפוחים ירוקים לפי הכמות המתבקשת.

אפשר גם מעט תפוחים מסוג אחר.

אפשר גם אגס אחד וכדומה. כאן אני ממליץ להזהר – כי יש אגסים מרים ויש שלא אוהבים הרבה אגסים. ויש שאוהבים אגסים, אבל לא אוהבים את התחושה הפרוותית שלו בפה לאחר האכילה. אני שם לפעמים אגס אחד כטיבול.

אני אוהב לשים לפעמים תה בטעם פירות יער ואז הקומפוט הופך להיות כהה ואדמדם עם ריח מרענן וטעם מעט שונה. אפשר לשים תיון אחד או שניים.

אני נוהג לקלף הפירות שיהיה להם טעם יותר טעים. וכן אני מקפיד להוציא מהתפוח את החלק באמצע הקשה ולא טעים עם הגרעינים.יש שמוציאים עם כלי מיוחד עגול שמנסר לתוך התפוח ומשאיר את התפוח חלול. ויש שפשוט חותכים התפוח מסביב לחלק האמצעי הלא טעים.

אפשר לשים מעט יין.

אני אוהב לשים גם קמצוץ מלח וכמה קמצוצי פלפל שחור – מה שלמדתי מהכנת החרוסת הנפלאה שלי.

אפשר להוסיף מעט קינמון. אני בדרך כלל לא מוסיף כי יש הרבה שלא אוהבים קינמון.

מבשלים העניין כחצי שעה, תלוי בגודל הלהבה. העניין הוא לבשל עד שזה נהיה רך והתפוח נחצה בקלות ואז מחכים שיתקרר.

יש האוהבים שהתפוח נשאר גדול ושלם וללא הרבה מים. יש האוהבים שהתפוח מרוסק ויש הרבה מים – וכך אפשר לשתות יותר נוזל בטעם טעים עם חלקי פירות.

אמא שלי לא מוסיפה סוכר משיקולי בריאות.

מי שרוצה להוסיף סוכר, יכול להוסיף לפני הבישול או אחרי.

בכל מקרה אם בטעות לא שמו מספיק תפוחים ויש עדיין טעם של תפוח ניתן להוסיף מעט סוכר או ממתיק.

למי שמבשל רק לפי מספרים – כשני קילו תפוחים ירוקים מקולפים – 12 תפוחים בינוניים, אגס אחד מקולף וליטר וחצי מים – אמא שלי אומרת שהתפוחים יהיו מכוסים במים לאחר שקיעתם היחסית, לא יותר. תיון פירות יער אחד או שניים למי שרוצה לשים. לא חייבים לשים סוכר או עוד תוספות. כל כך קל להכין הקומפוט שאני פשוט ממליץ להתחיל להכין רק עם תפוחים ולאט לאט ללמוד התיבול האהוב עליכם.

בתיאבון.

מתכון לחרוסת


אני אחראי על החרוסת במשפחה במשך הרבה שנים כבר. ויש החולים על הרכיבים שלי ומבקשים שאפרסם העניין. לפיכך אני כעת מביא המתכון למען הרוצים.

תפוח ירוק
תפוח אדום
תמר מיובש
משמש מיובש
יין מתוק
אגוזים טחונים
שקדים טחונים
קוקוס
מלח
פלפל שחור
דבש

אם מכינים כמות הנאכלת באותו היום, אפשר גם קיווי ובננה. אחרת זה משחיר ולא כל כך אסתטי.

בשעת הדחק אפשר לשחק עם הגיוון ולהשמיט חלק מהמצרכים או להחליפם במשהו אחר.

וכן לגבי כמויות, לא להשתגע לשים קצת, לטעום ולהחליט.

המטרה שתהיה תחושה נחמדה של גרד קל בגרון כמו שייק פירות עם תות וקיווי.

אצלי החרוסת היא סלט פירות מתוק ואפש להכין זאת גם בשאר ימות השנה.

תהנו.