תגית: כלכלה

חוק הפיקדון בישראל – ישראבלוף


חוק הפיקדון של בקבוקים גדולים נכשל – ואנו משלמים מחיר יקר סתם

חצי שנה אחרי שהורחב חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים מתברר שהמדינה לא נערכה כיאות לתקן תקנות ולאכוף הנושא וכך הציבור משליך הבקבוקים לפח – אפילו לא למחזור, כי פחי המחזור נאספו מהרחובות.

אספר שגם שאני השלכתי בקבוקים לפח. הלכתי להשיב בקבוקים בסופר הקרוב לבית. והאחראי בסופר אמר לי תבוא עד חמש. בניגוד לחוק. אולם אני לא בא לריב איתו כשלא ברור לי כמה משאבים זה יקח. באתי פעם אחרת בזמן שהוא אמר לי והוא התחיל לסנן לי הבקבוקים. הוא ההתחיל להגיד לי שבקבוקים רבים הוא לא צריך לקבל כי הוא לא מוכר אותם. נניח בקבוקי יין ומיצים.

החוק באמת איתו הוא לא צריך לקבל בקבוקים שהוא לא מוכר בסופר. כתוצאה מכך לכמה חודשים לא היה לי היכן להחזיר חצי מהבקבוקים.

בהמשך התקינו ליד סופר אחר רחוק יותר מכונה. מכונה שפועלת לאט ונתקעת. וכך האזרח הקטן סובל. יש לי חבר שבכלל משאיר הבקבוקים בסופר מבלי לאסוף עליהם הפיקדון – ובכך החבר האידאליסט תורם לעשירים… ואם משיבים הבקבוקים בשעת שמש, ממש קשה לקרוא את ההוראות במסך כי המסך לא מאיר מספיק… כמובן שכשהמכונה נתקעת אז היא בולעת בקבוקים בלי לשלם. וכן לפעמים המכונה לא מזהה הברקוד.

הממשלה פעלה בכוונות טובות למען איכות הסביבה ובפועל המצב נהיה יותר גרוע, כי מתברר מכתבה בכלכליסט שהציבור שם הבקבוקים למחזור כעת כבעבר.

ברם מה שהכי גרוע זה העושק של מיליוני שקלים, אולי אפילו מאות מיליוני שקלים. הציבור הרי מתבקש לשלם כיון 30 אגורות יותר לדמי פיקדון ובפועל אין לו אופציות נוחות להשיב הבקבוקים. וזה נגד החוק ופשוט לקחת מהציבור כסף עקב רשלנות של הממשל בישראל.

אז אין מספיק מכונות ומניסיון שלי המכונה היחידה שאני מכיר גרועה הגוזלת זמן מיותר. וכך נכתב בעיתון כלכליסט בנושא:

"במהלך קידום החוק, העריכו במשרד כי רשתות השיווק יצטיידו בכ־3,000 מכונות אוטומטיות להחזרת בקבוקים, אלא שחצי שנה אחרי שהחוק נכנס לתוקף ונעקרו כ־23 אלף מיחזוריות שהיו אחראיות לאיסוף כ־20% מכמות המיכלים הגדולים, הוצבו ברשתות כ־250 מכונות אוטומטיות בלבד. בשופרסל 80 מתוך כ־300 סניפים, ביוחננוף ובטיב טעם כ־25 בכל רשת, ברמי לוי 11 מכונות ובמגה־יינות ביתן 2 מכונות בלבד".

בתגובה של המשרד להגנת הסביבה נאמר בין הייתר: "יש לזכור כי הדבר הנכון ביותר בכל הקשור למכלי המשקה הוא למנוע במקור וכלל לא לצרוך אותם".

כלומר, בכלל לא רוצים שננקנה ואולי לכן לא השקיעו מספיק בנגישות להשיב הבקבוקים ולקבל הפיקדון חזרה אל האזרח הקטן.

30 אגורות לבקבוק זה נזק יקר ושעלול להגיע לאלפי שקלים בשנה ובפרט אצל אלו הצורכים מים מינרלים. זה לא ירתיע מלקנות אבל זה לקחת כסף מהאזרח הקטן ולהעביר אותו לאזרח הגדול…

כמובן שחשוב להגיד שגם המס על הבקבוקים נופל פר נפש ובכך נפגע ביותר הציבור החרדי שמורכב ממשפחות עם נפשות רבות. ובכך הנזק שם קשה יותר.

פשוט פגיעה בזכויות האזרח. הממשלה צריכה להתעורר ולא לשכוח את האזרח הקטן ובפרט שכך פוגעים במטרה הגדולה של איכות הסביבה כי לציבור אין היכן להשיבה הבקבוקים למחזור.

ותמוה שחוק שנקבע על ידי שמאלנים המצהירים שצריך לעזור לחלשים לבסוף פוגע בחלשים ומפרנס העשירים.

חינוך חרדי ככשל שוק


הייתי באיזשהו כנס ודיברו שם לגבי המצב שבו יש חינוך לא מערבי בחברה החרדית ולכן העניין מקשה עליהם להשתלב בעולם המערבי כיום ועם דגש מבחינה תעסוקתית.

ולפיכך עלתה השאלה, האם המדינה צריכה להגן על הילדים הרכים של החרדים ולהכריחם לחינוך מסוים שיכשיר אותם לחיי העולם?

  • היו כאלו שטענו שכן שהלא צריכים לדאוג לילד והוא לא שייך להוריו, אלא לעצמו.
  • היו כאלו שטענו שלא, שהרי המסורת מניחה את הילד בחזקת הוריו עד לגיל בגרותו ומדוע שהמדינה תיקח זאת על עצמה או באיזו זכות היא תפקיע את הילד מחזקת הוריו בנושא זה?
  • היו כאלו שטענו שאסור למדינה להתערב בזאת מכיוון שבכך היא מנציחה את שליטתה בחיי האזרח כשאין סיבה נצרכת לכך ובכך היא מתקרבת לדיקטטורה ואז המצב יותר גרוע. ולכן המדינה צריכה להשאיר החירות למשפחת הילד.
  • היה שם אחד, חרדי הידוע כמקדם מודרניזציה, שמחשיב את עצמו כבעל השקפה ליברלית קלאסית שטען שזהו "כשל שוק" (כשל שוק זה אמירה שהשוק החופשי אינו יכול לטפל בתופעה בכוחות עצמו ולכן נזקק להתערבות המדינה). ומכיוון שאדם רגיל לא יכול להקים בית ספר ובחברה החרדית בתי הספר אינם מחנכים בצורה מערבית. ועל כן אולי המדינה צריכה להתערב ולהקים לחרדים בית ספר ממלכתי חרדי (להקים ולא רק לממן בתי ספר קיימים המבקשים מימון) כדי שיוכלו להשתלב, אבל אין למדינה לכפות החינוך שלה בכפיה, שהרי זכותם של ההורים לחנך לפי דרכם.

חשבתי לעצמי שנראה לי שהיום זה באופנה להשתמש במונח כשל שוק שהרי נאו-ליברלים (כלשון השמאל) דגולים טוענים שעל המדינה להתערב בכשל שוק. ואני חושש שזה שימוש ברעיונות הרווחים אצל גורמים שמאלנים תחת כסות ליברלית קלאסית. כלומר, השמאל רוצה חינוך פרוגרסיבי אז הנאו-ליברל ודומיו מוצאים כשל שוק שמתיר להם להיות כמו השמאל.

השאלה היא אם זה באמת כשל שוק, האם אזרחי המדינה החילונים ועוזריהם חייבים לתמוך בפינוק של אזרחים חרדים המעוניינים בחינוך מודרני בסטייל שלהם ולא להשתלב בעלות נמוכה יותר בחינוך ממלכתי דתי וכדומה?מ

ושמא מכיוון שהמדינה מעניקה כבר המון תקציבים ופריבילגיות למחוברים, אזי אפשר לטעון שבינתיים המדינה יכולה לאזן את המצב על ידי תמיכה בפתרונות חלופיים לחרדים.


בכל מקרה, צריך להבין מדוע המדינה אפשרה למצב הזה לקרות. יש תאוריה שהדמוקרטיה צריכה להיות מורכבת מאקטיביסטים, ממצביעים ומשוליים. החלוקה הזו של החברה מאפשרת משילות למדינה. תדמיינו שבכל נושא אנשים היו מגישים בג"צים, זה היה משתק את המדינה. אם בכל נושא כל העם היה מפגין, זה היה חונק לנו את הכבישים. תדמיינו שכל אזרחי המדינה היו מנסים להיות אקטיביסטים. תדמיינו מה היה קורה אם החרדים היו מקבלים חינוך מערבי שהיה גורם להם לחשוב על הזכויות האזרחיות שלהם, הם היו מזמן רוצים כמגזר להתחלק בעוגת השלטון עם המחוברים ולא להסתפק בצדקה.

המדינה ברחה מאחריותה החינוכית. איני יודע האם זה במודע, אולם האנשים ששלטו הבריחו ציבור שולי שחלקו כל כך שולי שהוא אינו דובר את השפה, וכך חברי ציבור זה לא מתחרים על מוקדי הכוח במדינה ומשאירים את השלטון לאליטה.


חינוך וחופש דת. אחד מן הערכים הדמוקרטיים הוא חופש דת. וכיום כשגורמים דתיים טוענים למדינה שזו זכותם הדתית להעניק חינוך לגאולה במקום חינוך לחיי העולם הזה, קשה למצוא עילה להכריח אותם לחינוך בסגנון של בעלי הכוח במדינה. במה חינוך חרדי שונה ממצוות ברית מילה שגם רוב החרדים והדתיים חושבים שזו חלק ממצוות דתם?!

מחמת הספק אטען שכל דאלים גבר. העניין תלוי באינטרס של מקבלי ההחלטות. אם צריך להכשירם להיות חיילים טובים כדי שהמדינה תוכל לשרוד כנגד אויביה, ניתן להכשירם בכוח כמו כל מדינה וכן בנושאים דומים. וכמו שגם אצל החברה החרדית הדברים נקבעים ידי החזקים והופכים לנוהג.