הסגר השני במדינת ישראל מנקודת המבט שלי -התנהלות הממשלה בזמן הקורונה

כעת אנו בעיצמם של הגבלות חמורות בעקבות הקורונה אשר הוכנסו לתוקף בימים האחרונים ועוד היד נטויה. הנני האזרח הקטן מעוניין לתאר את התנהלות השלטון הישראלי מן הזווית שלי ולעורר מחשבה בנושא. ועל כך להלן:

---

אנו כעת נמצאים בסגר ורבים בקרב האזרחים וחלק מן הפוליטיקאים באופוזיציה משמאל ומימין חולקים ביקורת רבה נגד הממשלה. ברם אני זוכר שהאופוזיציה בכלל התנגדה להטלת הגבלת הטיסות מסין ומשאר מדינות תבל והם האשימו את הממשלה ברצון לקדם דיקטטורה. למנוע ממצביעי שמאל להצביע על ידי עצירת טיסות מחו"ל. ועל ידי גניבת הבחירות, זיוף ומניעת הצבעה בחזות הקורונה וכדומה.

וגם לא מזמן כשהממשלה רצתה הגבלות מסוימות והגבלות באזורים ספציפיים, הייתה התנגדות רבה בציבור, באופוזיציה ואפילו בקרב חברים מהקואליציה כגון החרדים וכחול לבן – כשברקע יש הפגנות שמאל קטנות האומרות שיש כאן פאשיזם, ושנתניהו הופך לדיקטטור, ושאין לו לגיטימציה להיות ראש ממשלה כשהוא נאשם על אף שהוא זכה במנדט מהעם. ועכשיו המצב מפחיד ויש קרוב ל-7000 חולים ביום אחד. לאחר הדברים האלה הממשלה גייסה מספיק רצון להכריז על סגר ארצי, וכעת אסור לעזוב את הבית ללא סיבה המותרת בחוק מעבר לאלף מטר של חירות יחסית.

וגם רבים בקרב חברי מטילים דופי על פעילות הממשלה. ואני חושב לעצמי, אכן יש פה הרבה חולים, ברם אין כאן הרבה מתים. וניתן להשתבח במערכת הרפואה שלנו שמנעה מוות המוני של חולי קורונה וכן הממשלה דאגה להציל זקנים רבים בפעולות שונות. ובנוסף נציגי הממשלה הקודמת (שחלקם משרתים בממשלה העכשווית) גם עשו פעולות הסברה אשר דאגו לעם להבין שהמערכת לא מוכנה לחולים רבים, וכן להזהיר זקנים שיידעו שהם בסכנה גדולה.

לאחר סגר ניסן מרץ-אפריל ניסו לקדם מתווה חזרה לשגרה עם מיעוט חולים למען הכלכלה וחוסן המדינה והאזרחים. אולם מתברר שזה לא עובד, כי האזרחים לא מצייתים. ולשלטון לא היה רצון להתעמת עם העם והאופוזיציה הקטנונית שלא מוכנה לגלות בגרות בנושא ולהציל את האנשים שלהם ממות ונזק כלכלי. וכך קפצנו למאות נדבקים, ואז לאלפיים נדבקים פחות או יותר לכחודשיים. ברם בשבועות האחרונים המספרים החלו לעלות מעלה במהירות וכבר הגענו לאזור השבעת אלפים.

ואני אומר לעצמי טוב מאוד. כך קידמנו הצלת נפשות והיערכות למגיפה. ומאידך חזרנו לעבודה כמה שאפשר וללימודים. וכרגע שוב נהיה בסגר לזמן מה. בשעתו הממשלה חשבה שהיא תקבל תמיכה סולידרית מהאופוזיצה ומהאופוזיציה שבתוך הממשלה. וזה לא קרה. כעת אולי זה יקרה. אינשאללה. גם אני לא הייתי מאמין שהאופוזיציה שלנו במדינה הציונית תגלה כזו אטימות יחד עם חרדים רבים.

ואם לא, זה ייתן לגיטימציה לממשלה לפעול בנושא ביד קשה יותר למען טובת חירותם הכלכלית של האזרחים. וגם אם היועץ המשפטי או בג"ץ לא יתירו להגביל הפגנות, אולי עדיף חצי שנה של עבודה וחמישה שבועות של סגר ובכך אפשר בשנה לעבוד קצת ולהשיב את הכלכלה ליושנה, לעומת מדינות רבות שנמצאות עדיין בהגבלות קשות על הכלכלה מאז הסגר הראשון.

כמה שאלות על מערכת המשפט ועל המפגינים

וכעת לשאלה על מערכת המשפט פה, מדוע זכות ההפגנה חשובה יותר מזכות החירות הכלכלית וחופש התנועה? ונראה לי שזה כל אחד והדת שלו. וכמובן ישנה שאלה נוספת, מדוע הפגנה נגד משהו זה בסדר והפגנת אמונה או ציות לרבנים או אהבה לשכינה או הפגנת אהבת שופינג, זה לא חוקי?

לי אין חידוש בהבנה שכל אחד מקדם מה שהוא רוצה והחזק קובע בצורות ואמירות שונות את מה שהוא רוצה והכל עניין של לחץ מתמיד. ברם אנצל את זכותי לומר זאת כל עוד העניין לא נאסר עלי על ישי השלטון המשפטי פה ב"מדינת היהודים".

בברכת שנה טובה, בריאות איתנה ופרנסה הגונה לכלל הקוראים ובני משפחותיהם.

נ.ב. כיצד חבר'ה "נאורים" מפגינים למען "הדמוקרטיה" והיושר ובפועל רומסים את החלטות הדמוקרטיה בנושא בריאות הציבור בתקופת הקורונה?

הצפירה עומדת לי – שיר

אֵינִי עוֹמֵד בַּצְּפִירָה
הַצְּפִירָה עוֹמֶדֶת לִי

לֹא הִתְחַלְתִּי עִמָּהּ
הִיא הִתְחִילָה עִמִּי

אֵינִי מִתְאַבֵּד
(אֲבָל) הָעַרְבִי הוֹרֵג אוֹתִי

אֵינִי קוֹבֵר עַצְמִי
הַמְּדִינָה קוֹבֶרֶת אוֹתִי

שֶׁתַּעֲמוֹד לָהּ
הִיא לֹא מַפְחִידָה אוֹתִי

ניקוד: עִבְרִי בֶּן־קֹהֶלֶת

שתף

https://worxintheory.wordpress.com/2014/12/07/origins-of-the-police/

מאמר מרתק על התפתחות המשטרה המודנרית. מומלץ.

מרקס, ליברליזם, פיטום פלסטינים ואידיוטיים שימושיים – הערות

I. קרל מרקס הוא ליברל. יש כמה דרכים\שיטות כיצד להשיג חירות לאדם. האחת היא חירות שלילית והשנייה חירות חיובית.

II. חירות שלילית זו החירות הקפיטליסטית, המדינה המורכבת מאנשים מונעת את עצמה מלהתערב בחיי האזרח ומתערבת רק מתי שחייבת. האזרחים יכולים לעשות הכל כל עוד הם אינם פוגעים באחר.

III. חירות חיובית זה כדוגמת ההוגה רוסו. בעלי גישה זו מכריחים את האדם לקחת או לקבל את חירותו. בעלי גישה זו עלולים להגיד שהאדם אינו רציונל כעת וצריכים לעזור לו להיות רציונלי. כופים עליו את ההתנהגות של הרוב וכך הוא מתנהג בצורה רציונלית. הראיה שזה רציונלי, זה כך הרוב  נוהג- הרצון הכללי.

IV. כל זה, מבלי קשר לזאת שקרל מרקס תומך נלהב בקפיטליזם מבחינה דיאלקטית, כלומר הוא מאמין שצריכים להגיע לשלב הקפיטליסטי כדי ליצור את התנאים המתאימים למהפכה הסוציאליסטית. וכן שאין הבדל אמיתי בין אנרכו-קפיטליזם לאנרכו-סוציאליזם מלבד גישה ושיטת מחקר ואלי גם הזכות לקניין. אולם אם שניהם מאמינים שהאדם טוב מיסודו ולאחר ההגעה לשלב האידאלי הוא יתנהג בצורה מיטבית, אזי אין ביניהם הבדל גדול.

V. בזמן דיקטטורת הפועלים, האמורה להיות זמן קצר לאחר המהפכה, לפי מרקס, צריך שהמדינה תלאים מספר דברים הכרחיים למהפכה. בזמן הזה שאף אחד אינו יודע מי אמור לעשות זאת ואיך, אז מרקס נחלק על הליברליזם, ככתוב לעיל.

VI. לגבי פיטום האווזים הפלסטינאים… חלק מארגוני השמאל שהתנגדו לפיטום שובתי הרעב, הם סוציאליסטים. פייגלין הוא קפיטליסט חריף. הממשלה היא קצת די אטטיסטית. לפיכך היא לא מנסה לתמוך בחירות כל כך. וגם אם היא כן תומכת בטעות בחירות, זו חירות חיובית ולא שלילית. כך יש מכנה משותף בין חנין לפייגלין.

VII. אטטיסטיים לא תומכים תמיד בחירות וכן גם השמרנים ועוד. כלומר, לא כולם תומכים בחירות שלילית. אנשי החירות החיובית, במס' רב של מקרים מאמינים שאין די בחירות שלילית וצריך לכפות אותה.

IX. דוג' לדבר, רוסו מאמין ברצון הכללי. הוא גם מאמין שרצון העם זה רציונלי. הוא מאמין שאם אתה לא רציונל אתה לא חופשי. הוא מאמין שחופש זה חשוב. לפיכך הוא יכפה עליך עונשים ועל ידי לחצים לציית לרצון הכללי המתבטא על ידי רצונו של רוב העם הקולקטיבי, כיוון שאם אתה לא מסכים אתה לא רציונל ואם אתה לא רציונל חסר לך באנושיות. כך המדינה מעניקה לך חירות אמיתית כיוון שעד לכפיית המדינה היית עיוור בשביל לראות את מה שהגיוני…במסגרת הערכים שלו של חירות ושל אנושיות רציונלית הוא וממשיכי דרכו משתלטים עליך וכופים את דעתם עליך, החלש.

XI. כתוצאה מכך השוויצרים הוכרחו על ידי הצרפתים להשתלב במהפכה כי אם לא, זה נגד הרצון הכללי שבא ליד ביטוי ברצון העם הצרפתי. כמובן שהשוויצרים טענו: אבל אנו לא אותו העם ולכן אנו רציונליים וצריכים הגדרה עצמית של עם אחר ואין לכם זכות כפיה, אנו שוויצרים. הצרפתים ענו: לא, אתם צרפתים רק אתם לא מתנהגים בהיגיון וזקוקים לעזרה…

XII. להצביע נגד חירות שלילית ובעד האבסת שובתי רעב, זה עובד יחד על אף שזה לא חייב להיות כך, ככתוב לעיל. הממשלה עוזרת לאסיר לחיות ובכך מממשת את חירותו. בג"ץ טען שהאסיר אינו מתכוון למות… פייגלין אמר "זכותם למות"… המתת חסד קידמתם, מה ההבדל?

XIII. ישנם אנשים שהתרבות ההגמונית קוראת להם אידיוטים… לנין היה מסווג את האנשים האידאליסטיים, לפי השימושיות שלהם וקורא להם: אידיוטיים שימושיים.

XIV. שיעבוד באירופה ושיעבוד פה, האם יש הבדל?

הנה ציטוט בענין,

"המציאו לעצמם היהודים מקום מפלט ב"פלשתינא הקדושה ורק בה, כך סבורים הם, הזכות להם לחיות, הואיל ושם קבורים אבותיהם ובה הם חיו שנים מועטות חיי-אושר…העם מאמין שאי-פעם יבוא ה"משיח" ויוליך את כל היהודים לפלשתינא ורק אז יתחיל לחיות חיים מהוגנים אנושיים. והנה נמצאו מנהיגים מוכנים בשבילו, היינו ה"פלשתינאים". אילו היה בידי העם לראות מקרוב את החיים הנוראים הצפויים לו שם, או אז היה נוטש חלומו זה…כן, חברים, אם ה"פלשתינאים" מודים בכך, שגם אם ישרור אותו המשטר הקפיטאליסטי עצמו נשאלת, איפוא. השאלה: מה הצלה וישע כאן ליהודי המסכן? אם בפלשתינא ישקע היהודי באפילה כמו כאן – הרי שוב נשאלת השאלה – מה ההבדל בין מצב היהודים כאן ושם? מובן, שאין שום הבדל, אולי רק בכך, ששם ירכבו על הפועל היהודי אחיו בני דתו, שעה שבכל העולם מנצל את היהודי כל הרוצה בכך, אבל האם היהודי הרכוב על גבו של יהודי אחר הוא מעמסה פחותה?…ואם כך הדבר, במה עדיפה פלשתינא על ארצות אחרות? היכן הוא העתיד המאושר המובטח ליהודים בפלשתינא? – הוא איננו ולא יהיה".

http://benyehuda.org/stein/comrade_arthur.html – א"ש שטיין