תגית: זוגיות

הצדדים – שיר נאה לרגל הבחירות והפילוג בעם ישראל


הַצְּדָדִים

בְּרֵאשִׁית עוֹלָמֵנוּ לֹא הָיוּ צְדָדִים
כָּל אֶחָד הָיָה שָׁרוּי בְּתֹהוּ וָבֹהוּ

אֲבָל אַט אַט נִהְיוּ הַצְּדָדִים
לְכָל אֶחָד נִהְיָה נוֹחַ צַד סְפֵּצִיפִי בַּחַיִּים

יֵשׁ צַד יָמִין וְצַד שְׂמֹאל
וְגַם יָמִין קִיצוֹנִי וּשְׂמֹאל קִיצוֹנִי

כָּעֵת יֵשׁ אֶת הַצַּד שֶׁלִּי וְאֶת הַצַּד שֶׁלָּהּ
מַעְגַּל הַשָּׁנָה שֶׁל מִקּוּם בִּצְדָדִים קִיצוֹנִיִּים אוֹ קְרוֹבִים

וַאֲנִי צָד לִי קְצָת שֶׁקֶט בַּלַּיְלָה וְרוֹשֵׁם
וְחוֹשֵׁב עַל הַגָּלוּת בַּצַּד שֶׁלָּהּ – הֱוֵי גּוֹלֶה לַמָּקוֹם שֶׁלָּהּ.

מקור.

לעד – שיר


אַתּ לֹא עָלֶה נִדָּף הַדּוֹאֶה בָּרוּחַ
הַמְעוֹפֵף לוֹ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה
וּמְנַשֵּׁק אֶת הַקַּרְקַע
וּלְבַסּוֹף נָמוֹג

אַתּ שׁוֹרָה בַּבַּיִת
בַּבַּיִת יֵשׁ חֲדָרִים
בַּחֲדָרִים יֵשׁ אֲנָשִׁים
וְלַאֲנָשִׁים מִנְהָגִים שׁוֹנִים

אַתְּ לֹא לְבַד
לֹא בָּדָד
וְלֹא אֶחָד
לָעַד

מקור.

הערה על גירושין וגרושים


פגשתי לאחרונה חבר גרוש שמאז נישא בשנית לגברת מוצלחת. ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן להבין משהו חשוב על תופעת הגירושין.

האגדה הנפוצה בציבור היא שאם מישהו התגרש הוא בעייתי שלא מצליח להשאר נשוי. ולכן הוא נחות יותר ועדיף שלא לצאת עימו בתחילה, אלא אם כן אין ברירה – כלומר מתבגרים והוא יותר נורמלי מהרווקים האחרים שלא התמסדו.

לדעתי הענייה היא תפיסה שטחית שאומרת שזוגיות היא דבר פשוט מאוד כי כולם יכולים להסתדר עם כולם. וזה לא נכון.

יש לי מכר דתי שכעת מעגן את אשתו, אז על פניו אני חושב שהאיש עם השנים הפך להיות מושחת. ואני אגב הכרתיו כאדם גומל חסדים בכלל – אדם שבשעתו היה מהווה דוגמה של התנהגות מופתית. אנשים משתנים במשך השנים וגם לרעה.

אנשים בעלי אופי שונה. ולפעמים לומדים להכיר עצמם או משתנים עם השנים. לפיכך לפעמים אדם מתחתן ורואה מה מתאים לו ואז יכול להתחתן שוב לעשרות שנים. ואפילו להשאר בזוגיות מוצלחת עשרות שנים עד מותו או מות בן הזוג.

לפיכך אני לא מגנה גרושים ולא מטיף לראות בגירושין אסון.

לדעתי זו מתנה שיש לנו היכולת להתגרש ולא להשאר בשיעבוד אם לא רוצים. אנחנו, תודה לאל, לא קתולים. בזכות זה שניתן להתגרש האדם מקבל הזדמנות למצוא התאמה טובה לזוגיות שלו.

ואם מישהו יגיד שאלו שחיים יחדיו לפני החתונה אמורים כבר לדעת, זה לא מדויק. יש דברים שהם קולטים ויש דברים שרואים או לומדים רק אחרי החתונה.

משולש האהבה של שטרנברג – מושגים לחיים


חשבתי לעצמי פתאום לאחרונה שהגיע הזמן לשתף מידע פשוט שיכול לעזור הרבה לקוראים.

ואחד הרעיונות שחשבתי על כך הוא משולש האהבה של שטרנברג (יש הכותבים סטרנברג). בכל מקרה שוחחתי היכנשהו על החברה החרדית (אני מדבר לפעמים על החברה החרדית תמורת תשלום או בהתנדבות). ודיברו עימי על המושג החרדי 'שידוך'. ואז הסברתי להם העניין בהתאם למשולש האהבה. וכך אעשה גם בהמשך, פה.

למעשה בעקבות כך החלטתי שכדאי שאביא פה ושם מושג חשוב לחיים. הדגש הוא על מושג שאני חווה אותו כדי פשוט, מסביר הרבה ונח לעיכול. לדוגמה אחד המושגים הבאים יהיה תאוריה של היקשרות. משהו פשוט שאני חושב שמסביר הרבה התנהגויות של אנשים שמשום מה לא הפך להיות מידע רווח בקרב הציבור.

משולש האהבה של שטרנברג

שטרנברג חקר ממה מורכבת אהבה והוא שם לב שיש שלושה מרכיבים:

לפי שטרנברג אהבה מוצלחת נחשבת כאשר יש בקשר, בצורה משביעת רצון את כל שלושת המרכיבים: אינטימיות, מחויבות ותשוקה.

  • המרכיב האינטימי רגשי – כלומר קשר אינטגרלי רגשי בין בני הזוג. בלטינית אינטימיות זה פנימיות. פנימיות רגשית בין שני הצדדים מסייעת לחיבור. לבד זה לא מספיק חזק כי אין מחויבות ואין מספיק תשוקה. ונרחיב עוד בהמשך.
  • מרכי התשוקה – משיכה מינית לצד השני. עניין שלפעמים יכול להיות חזק אבל פג מהר. העניין נשמר כשיש גם אינטימיות ונשמר להרבה זמן כשיש מחויבות.
  • ומרכיב המחויבות – שאני גם רואה בעניין מסירות כשאדם מקריב למען קשר ובעצם מוסר עצמו ברמה מסוימת לצד השני זה חיבור חזק. ברם לבד זה כמו חיים בפנימיה, אין רעיות אינטימית ואין תשוקה זוגית בסיסית.

לפי שטרנברג אהבה מוצלחת זו אהבה עם שלושת המרכיבים; אינטימיות, תשוקה ומחויבות.

אז ניקח לדוגמה קשר חילוני. הוא יכול להתחיל בטינדר או פאב. שם נפגשים על בסיס התשוקה. ואז הקשר יכול לדאוך די מהר. אולם אם יש אינטימיות זה כבר יותר חזק. ברם אם אין מחויבות תוך כמה חודשים גם הקשר הזה ידאך. ואם יש גם מחויבות אזי הקשר חזק יותר משאר הקשרים והגיע למקום הנכון באידיאל הזוגי.

כמובן שקשר חילוני יכול להתחיל בין חברים, בעבודה, כלומר, בין שני בני זוג בעלי היכרות ולדעתי לכן הוא חזק יותר במקרה זה מאשר קשר שהגיע על בסיס מראה בלבד.

בכל מקרה קשר חרדי סטנדרטי מגיע משידוך. ועדיין לא נהוג 'למקבל- בחברה הזו. אז יש כבר מרכיב מסוים של מחויבות מסוימת מהרגע הראשון. ואחרי החתונה, היות שלא נהוג להתגרש כל כך במגזר החרדי, אזי יש קשר של מחויבות חזק. בנוסף רבים אם לא הרוב הגדול מתחתן בשביל המצווה ולהיות חוליה בשרשרת הדורת – ובכך בעצם רואים שרוב החרדים מתחילים קשר זוגי על בסיס מחויבות. גם תמיד שמים דגש בחברה החרדית שאהבה זו נינה ונתינה מולידה אהבה. במאמר המוסגר חשוב להגיד שנתינה יוצרת קשר, זה לא אומר שזה באמת אהבה או העניין מביא לכך תמיד. בכל מקרה חרדי אשכנזי רגיל או ספרדי שנפגש שש פגישות בשונה מחסידים שנפגשים פגישה אחת לפני החתונה, מונחה כבר לספר סיפורים ולשאול שאלות ומתחיל ליצור אינטימויות רגשית לפני החתונה ובכך הוא מגיע לאינטימיות רגשית מהר יותר בקשר מבחינת סדר הדברים החילוני. חילונים רבים הרי מתחילים מתשוקה למיטה ורק אז מתחילים בקשר האינטימי וכולהו. החרדים לא מחונכים לאהוב בתשוקה לפני החתונה ולא ברור כמה זה לגיטימי. אולי זה חשוד כבר על מצב גופני אסור… בכל מקרה התשוקה מגיעה לקראת החתונה או אחריה. רבים במגזר אומרים שמתאהבים אחרי החתונה. אז דווקא זה שלא מתגרשים עוזר באופן מסויים בקשר. מאידך הוא יכול להוביל לאהבה ריקה כמו בפנימיה. עצוב.

וארחיב שעדיין רבים בחברה החרדית לא בוחרים את בת הזוג שלהם. הוריהם בוחרים להם. וזה לא קורה בהתנדבות, זה קורה על ידי שטיפת מוח, תלות וכפיה. והסיבה שהמדינה לא מתערבת כי קשה להוכיח שיש כאן בעיה חוקית, אולם ברור שיש כאן כאב גדול. במצב זה מצד אחד יש מחויבות על בסיס דתית חברתי משפחתי וכדומה, וחסר בתחושה שהאדם בחר לעצמו מה שמתאים לו. מאידך יש כאן אחוות גורל של שני מסכנים שנמכרו לעבדות זוגית וכעת יש להם הרבה מן המשותף והגורל הועיד אותם זה לזו – מה יש לא לאהוב?…

דתיים לאומיים רבים מתחילים בקשר של חברות על בסיס אינטימיות ואז מגיעה התשוקה ואז באה המחויבות. גם דתיים לאומיים שמרנים בהרבה דברים שרואים עניין לא להתגרש לריק, אלא אם אין ברירה. יהיו שיגידו שזה קשר חזק מאוד. יש להם אינטימיות רגשית טובה ובריאה, יש להם תשוקה טובה והם גם בעלי מחויבות תרבותית דתית לא להתגרש ולהתמסר האחד לשני.

בקיצור מי שרוצה זוגיות טובה שינסה למצוא את שלושת המאפיינים הללו של שטרנברג. בברכת זוגיות טובה לכולנו.

נישואים מעורבים בין חרדי לחילוניה


חיפשתי כמה ימים רעיון לכתיבה ולא מצאתי. והנה נתקלתי בשאלה שהגיעה לקבוצה שבה אני חבר. וחשבתי במקום לענות בקבוצה, אענה פה. וכך כל מי שירצה יוכל לקרוא, ולא רק החברים בפורום שבו ראיתי השאלה. והנה ציטוט השאלה:

היי חברים יש לי שאלה ואם אפשר לענות תשובה מפורטת❤
אתם מאמינים בזוגיות שהגבר חרדי והבחורה חילוניה?
אצלי זה קורה אבל זה מרגיש לי מאוד הזוי ואת האמת זה מפחיד אותי בטירוף כל הסיפור הזה כי הרי אם אני מסתכל קדימה אני רוצה שהילדים שלי יגדלו בבית של תורה ויראת שמים אבל אם יש אמא לא דתייה איך זה אמור לקרות?
*חייב לציין שמדובר באמת בבחורה טובה רק פשוט לא דתייה. שבת. כשרות. צניעות. פחות מדבר אליה לצערי😓

עד כאן ציטוט השאלה, וכעת לתשובה:

לדעתי לדת הרשמית הפורמלית אין בעיה, שהרי לא נאמר איסור של לא תישא חילונים. והנה מה שנאמר בספר שמות, פרק ל"ד, יב-טז:

הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ: פֶּן-יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ. כִּי אֶת-מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת-מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן; וְאֶת-אֲשֵׁרָיו, תִּכְרֹתוּן. כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר: כִּי ה' קַנָּא שְׁמוֹ, אֵל קַנָּא הוּא. פֶּן-תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ; וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם, וְקָרָא לְךָ, וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ. וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ; וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן, וְהִזְנוּ אֶת-בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.

רואים שהבעיה עם יושב הארץ ולא עם בן ישראל חוטא. מצד שני יבוא מישהו ויגיד שסוף כל סוף בן הזוג החילוני יכול להשתנות את הצאצא המשותף לדת החילונית. ואכן יש כאן בעיה, השאלה אם זה אסור. נראה לי שניתן לדייק שהבעיה היא לזנות אחר אלוהים אחרים ולא אחרי אמונה בכלום או מסורתיות חילונית בסיסית. הדת פחות מקפידה על חטאים.

העניין מזכיר את העניין מכנר על הגג: "ציפור יכולה לאהוב דג, אבל איפה הם יחיו?! איפה הם יבנו בית ביחד?!".

היכן בני זוג עם סתירות עמוקות יכולים להקים בית? איזה בית זה יהיה? האם הילד יקבל בית או יקבל מצב של בחר כפי יכולתך ומה שנוח לך כלומר יותר מידי בתים ואז יחוש חסר בית?

כאן הייתי מחלק העניין לפי האינטרס של בני הזוג. אם אחד רוצה בנים חילוניים והאחר בנים חרדים, זו בעיה. ואם הם חוששים יותר לא להיות ביחד מאשר הילדים יצאו בצורה אחרת מהם, אז שיקדמו הקשר.

כמובן נשאלת השאלה איך בן זוג חרדי פוגש חילוניה? זה הרי לא נהוג ולא צנוע, והרי למה שהחילוניה תעניק עצמה לפני שהתנסתה במגע ויחסי מין, הרי שמא המגע הרומנטי ויחסי המין יהיו גרועים מאוד. ונראה שיש כאן מצב ביניים, מחד החרדי פה בשאלה מתיר לעצמו להתנסות ולספק סקרנות וכדומה. ומאידך יש לו גבולות אדומים שעליהם הוא לא מתפשר. הוא לא מתפשר על השתייכות והבאת בנים למקום של יראת שמיים. וצריך להבין מה זה אומר, האם הוא יכול לחטוא והבנים שלו לא? או בכלל שהכוונה להשאר שייך למגזר החרדי הנחשב ירא שמיים.

ואגב, יש עמדי עוד ראיות להיתר. ברם אני חושב שזה מספיק.

כמובן שצריך לשאול האם זה משתלם. כיום הזוג מסתדר אחד עם השני. אולם בהמשך בני הזוג יקצינו בתפיסתם, אחד יתעקש על חינוך הילדים בסגנון החרדי והאחר החילוני דמוקרטי ליברלי וכדומה וזה יכול לגרום לקרע.

כאן הייתי ממליץ פילוסופית או פסיכולוגית מי האדם ממול וכמה הוא יתעקש בעתיד – האם הוא יכבד את הפרטנר ואת הזכויות המשותפות הילד או לא. זה הימור, אבל כל נישואין הן בעצם הימור. אז תעשו מה שאתם רוצים אולי זה מה שנקבע לכם.

חשוב להגיד שמבחינת עם ישראל חשוב שיהיה נישואין מעורבים. אם לזמן ארוך נהיה כמה שבטים, נהפוך לכמה ימים. עדיף להשתלב אחד בשני ולחזק את העם.

מוגן: סיר הסירים


התוכן המבוקש מוגן בסיסמה. כדי לצפות בו, יש להזין אותה כאן: