רבים בשמאל אומרים שההפסד שלהם בקלפי הוא עניין דמוגרפי. הם באים להגיד שהם נכשלו בשכנוע ואי אפשר לשכנע – זה לא עובד: הימין מתרבה, הדתיים מתרבים יותר והחרדים עוד יותר. ומשום מה זה נאמר בשפה בכיינית ותבוסתנית: "זה דמוגרפי".
והנה, דתיים רבים הצביעו לליכוד על אף שהיא לא מפלגה דתית או בגלל זאת. מה עם הדמוגרפיה?! וכן הרבה אנשי ימין רך עזבו את הליכוד לשמאלבן של גנץ, ליש עתיד של לפיד וכעת לתקוה חדשה של סער. ויש לי אפילו חבר מתנחל התומך באדיקות בסער, על אף שהוא נמצא בבלוק האנטי ביבי יחד עם השמאל התומך בגירוש שלו מביתו ורואה בו מתנחבל רק על כך שהוא גר בשטחים.
ונרד לפרטים: מי זה בנימין נתניהו, הוא מקפיד לאכול כשר? הוא לא נאף? הוא לא בעל גויה ונידות? הוא מאמין באלוהים בכלל?!
ועדיין ימנים ומסורתיים יהודים מצביעים לו או תומכים במפלגות של הבלוק שלו. נתניהו לא קוסם, לא ולא, הוא פשוט טרח ועשה שיעורי בית.
הוא הפך את עצמו לקדוש דתי, שם כיפה, שרים לו שירי קודש ואמונה והוא אפיפיור ליכודניקי או באבא, עוזר לדתיים ולרבנים, מקיף עצמו בדתיים וממלא אותם בליכוד. והוא אפילו שכנע שמאלן כמו בני ציפר לחזור בתשובה ולהיות ימני. הוא לא מתייאש משום איש שמאל.
נתניהו בעל כבוד לאדם המצוי ורואה בו קול אופצינלי בשבילו. הוא לא מזלזל בו. הוא פונה אליו ומנסה לדבר. ובשנים האחרונות הוא אפילו מבצע מהלך שרבים יקראו לו מהלך הזוי – הוא פונה לאחינו הערבים ומנסה לשכנע אותם להצביע לו. זו התנהגות ממלכתית ומכבדת, דבר שלא ז'בוטינסקי או בגין עשו. אולם נתניהו נחוש ולא מתבייש. הוא מנסה. ואולי זו גדולתו.
השמאל צריך ללמוד מנתניהו ולא להתייאש לשכנע. צריך לדבר עם ימנים, עם דתיים, עם חרדים וכולהו. פשוט לנסות. מפגש כזה גם יתרום לגיבוש האומה, להחלשת מתחים ולאהבה ורעות.
שכנעו בבנק, בתאטרון, בסופר, בקניון וכדומה. שכנעו שכנים, קרובים, חברים וכל מי שרואים. ושכנעו צעירים, מבוגרים וזקנים.
ואותו איש שמאל מיואש הנוקט במילה דמוגרפיה צריך לדעת שעל השמאל הישראלי נאמר בשיר מפורסם השנוי במחלוקת: "גירשת את ילדינו בשם הדמוגרפיה".
אלוהים איתנו - מחשבותיו של שמרן עצמאי 