מהפכה במשלוחי המנות בחג הפורים

חג הפורים מגיע. ושאלת השאלות נשאלת, איזה משלוח מנות לתת למקבלים?

תעשיית משלוחי המנות משגשגת לקראת פורים. אך כדאי להתעורר לחשוב מהו משלוח המנות האידיאלי?

יש משלוחי מנות יקרים ויש מעוצבים וכדומה. אולם איני בא לדבר על הצורה והמחיר, אלא בדגש על התוכן.

ומבחינת תוכן משלוחי המנות, חשבתי לייעץ באופן פרטני. וגם כאן מומלץ להביא מה שהחבר המקבל אוהב ושמתאים לנו להביא לו זאת. אולם אם אנו לא יודעים באופן מדויק, מה לעשות? על כך אדבר בהמשך.

בגדול מומלץ להביא מה שמקובל. אדם שיחרוג מהנורמה עלול להביך את המקבל או לגרום לו להיעלב או לשנוא הנותן אם לדעתו משלוח המנות לא עמד בציפיה הנורמטיבית שלו לקבל משהו מכבד לפי הנורמה. באופן כללי צריך לדעת שיש נורמות חברתיות שמי ששובר אותן שובר כביכול חוזה חברתי.

רבים אוהבים להביא סלסלה גדולה שאין בה שימוש והיא גם לא מקורית. בתוך הסלסלה יש ממתקים לא מיוחדים ואז המקבל שואל עצמו איך הוא יפטר מהעניין. ומה שמצחיק שלפעמים הוא נותן את זה למישהו אחר ואז יש כאן מעגל של סובלים.

ועוד היבט, אם זה חמץ והמקבל מסורתי ומעלה, אז יש לו דד-ליין עד פסח. ופעמים רבות הממתקים עצמם אינם בריאים, ותמוה שתעשיית הפורים מקפידה לתת מזון לא הכי בריא. עניין תמוה שהרי חג הפורים בא לחוג את הצלת עם ישראל ולא את המתתו על ידי בעיות בריאות.

לפיכך לדעתי כדאי לתת מתנות של צורך ועדיף צורך בריא. כלומר, מילוי צורך של המקבל. נניח אם הוא שותה יין אז להביא לו יין, אם הוא מבשל להביא לו שמן, אם הוא שותה קפה, להביא לו קפה וכולהו.

רצוי גם אוכל שהוא כשר לפסח וכך מקבל המשלוח יוכל לחשוב עליך בחג ולכל הפחות אם הוא מסורתי ויותר, שלא יצטרך להיפטר מזאת או לטרוח למכור זאת.

ולמקפידים על המנהג המסורתי המקובל, ניתן לתת מנות של שני דברים חלקיים את המינימום של ההלכה המקובלת. ומאידך ניתן לתת ספר, קישוט, גאדג'ט וכדומה. כך המקבל קיבל משלוח מנות ומאידך קיבל מתנה שלא אוכלים אותה, אלא נהנים ממנה בצורה אחרת.

מתנה כשרה לפסח, אם היא מזון, מסייעת למקבל להתכונן לחג הפסח הממשמש ובא ואולי גם חוסך זמן של הליכה לקניות וכנראה חוסך טרחה של לסחוב ולחפש בחנות. כאן המקום לברך על האפשרות להזמין מזון ברשת. ברם לפעמים מזמינים והמוצר לא מגיע…

וכעת אביא רעיון מפורט יותר: רוב האנשים צריכים קפה, דבש, פירות יבשים, יין, שמן זית וכדומה. ניתן לתת למקבל יין סביר, יחד עם שמן זית וחסכנו לו משקל של ייבוא ביתי באזור שני קילו לשאת אל ביתו. מתנה זו גם בריאה יותר וגם נשמרת לאורך זמן מאשר שוקולד או מתנה אחרת גדושת סוכר שעלולה להאכל בבולמוס… מתנה שנשארת לזמן רב ונמצאת בשימוש תדיר מסייעת על המקבל לחשוב טובות על הנותן האדיב.

הנה משלוח מנות הטקסטואלי לחג הפורים השנה. אשמח לעוד הערות והארות. חג פורים שמח.

כיצד צמצמתי העישון וצריכת הטבק שלי

התחלתי להתרגל לעשן בעקבות סרהוב מחבריי שאעשן. זה התחיל מהצעה של סיגריה פה ושם כבר מגיל צעיר בעת דיון מעניין או באירוע חברתי. לבסוף לאחר כמה שנים התרגלתי ואהבתי. אני מושפע מחברים ובפרט מחברים טובים. אם כי אני עדיין מעשן קל מאוד כיום.

אולם הייתה תקופה שהייתי מעשן כשתיים וחצי קופסאות סיגריות לשבוע, אולי מעט פחות כי דאגתי להביא למי שרצה ולא היה לו. שתים וחצי קופסאות זו בעיה שזה כבר עישון מזיק.

ויום אחד קראתי ספר בשם גנבת הספרים ושם גיבור הספר מגלגל לעצמו סיגריות ואפילו מלמד את ביתו לגלגל לו. אמרתי לעצמי, גם אני יכול. זה נראה טקס מעניין. אולי גם יותר זול. אולי יותר בריא כי הטבק יותר בריא לכאורה בטבק לגלגול שיש בו פחות תוספות לטבק.

יום אחד ראיתי ביו טיוב סרטון כיצד לגלגל, ראיתי שזה לכאורה לא כזה מסובך. הלכתי וביררתי על חנות טבק גלגול והתחלתי לגלגל ולעשן. כאדם לא מושלם קניתי מכונת גלגול, במקום לעשות ביד. וכך החלתי לגלגל לעצמי סיגריות ולכל מי שמסביב. הפכתי למכונת טובות למי שמסביבי רוצה סיגריה בין כי נתקע בלי או כי קצר במזומנים.

התחלתי לגלגל בביתי תחילה ולעשן בקופסה בחוץ – כנאמר "גלגל סיגריה בביתך ועשן קופסה בצאתך". לפתע שמתי לב שגם הסיגריות הקנויות מחזיקות יותר זמן בקופסה, ואני ממש צורך פחות טבק. בהמשך כבר התחלתי לגלגל מחוץ לבית כולל ברחוב. תהליך המרתי מנטיית העישון הקופסאתית שלי הומרה לנטיית עישון בגלגול מאבק משקית.

לפני הגלגול כבר החלטתי להמנע מעישון כשאני חולה, כשאני צרוד, כשמגרד לי בגרון וכשכואב לי הראש. הרעיון היה לא לסבול מהעישון ולצמצם. ובנוסף כבר הפסקתי לסיים את הסיגריה עד הסוף. מי אמר שחייבים לסיים את הסיגריה?!

דבר זה התעצם יותר כשהחלתי לגלגל. שמתי לב שהחבילה מחזיקה לי כמה שבועות. וכן היא לא יקרה, אז כך שלפעמים אני מפסיק יותר העישון ומסיים רק חצי סיגריה. ובנוסף אפשר לגלגל עם פחות טבק ולעשות סיגריה דקה או אוורירית יותר.

המעבר לגלגול גרם לכך שהפחתתי את העישון שלי מסיבית ועוד מבלי מאמץ רב. כפתיחה הורדתי את צריכת הטבק שלי ב-75% לפחות.

ולפעמים אני גם לא מעשן כמה ימים. וכן חלק מהימים מעשן כארבע סיגריות ומטה.

התפיסה שלי גם שלא חייבים לעשות כל יום משהו כמו היום הקודם בצורה סימטרית. למעשה מחלת הסימטריה מזיקה לנו פעמים רבות. היא גורמת לנו לצרוך יותר אוכל כדי שהמאכל ישאר סימטרי ואז אוכלים יותר – או בכלל לסיים את החבילה עד הסוף למען הסדר הטוב. כמו לסיים הסיגריה עד הסוף – מה הבעיה לזרוק רבע סיגריה לקראת הסוף? וכן לעשן יותר כי צריך שהעישון יהיה טוב וסביר. ידוע הכלל שצריך לחסל חבילת סיגריות ביומיים כי אחרת זה לא נשאר טרי. וזה אבסורד. חבילת הטבק שלי מחזיקה חודש במצב סביר כשהיא בנרתיק ובתיק. יש המעשנים כל יום חצי קופסה, מה הם לא יכולים להפחית?

אני כאן ממליץ לכם, מי שרוצה להפחית בסיגריות, לעבור לגלגול. לא חייבים לגלגל תמיד. אפשר להתחיל לגלגל בבית ובמשרד ואז אם רוצים, אפשר להמשיך לגלגל תמיד. לגלגל זה נחמד, תעסוקה, צומי עצמי – הענקת זמן שהאדם מעניק לעצמו וגם יותר בריא.

כשמרן אני מאמין שלא הכל בחיים זה או הכל או כלום. אפשר להפחית ולצמצם צריכת רעלים. ומאידך להמשיך לעשן כל עוד זה חוקי. זה עדיף מרעלים אחרים רבים שאנשים צורכים. הרבה אנשים המפסיקים לגמרי, לבסוף נשברים ושבים לעשן. ניתן פשוט להפחית או עוברים להשמנה ערב אכילת יתר. האדם צריך תענוגות…

אני כיום מעשן קל מתון מאוד. העישון שלי מתון מאוד וכשליש מסיגריה רגילה בסיגריה שלי. כך שהסיכון מהעישון ממש הופחת דרסטית אצלי.

לבריאות.

האם יש לכפות חיסון בחברה?

כל שנה יש מגפת שפעת בארץ. והשנה הציע שר הבריאות לכפות חיסון על הציבור הנצרך לכך. וכך הכריז ליצמן:

"יש קבוצות באוכלוסייה שמסרבות להתחסן. נודע לי בימים האחרונים על רופאים הממליצים לא לחסן. כרגע מוקדם לדבר על זה כי אין כנסת, אבל בהחלט צריך לעשות משהו. נשקול להעביר חוק".

ונשאלת השאלה האם העניין מוצדק\ראוי או לא?

---

יש האומרים שזו פגיעה בחירות של האדם וכן מעודד המדינה (מפעיליה) לנוהגים של אלימות, שליטה ופגיעה בחירות. היום המדינה פוגעת בחירות בגלל סיבה מוצדקת אולי, ברם בעתיד היא יכולה להפעיל הכפיה על סיבות לא נצרכות כגון בכפיית הצהרות על אמונות מקובלות בתחומים של דת, גזענות והתחממות גלובלית וכדומה. לפיכך יש להמליץ על חיסון אין אין לכפות.

ויש הממליצים על דרך האמצע, הטלת סנקציות כלכליות על הנמנעים מחיסון ולא על ידי כפיית חיסון בכוח. כך המדינה מאפשרת לאדם לסרב, אבל מתמרצת אותו לבחור נכון ולא לסכן את העם.

יש האומרים שלמדינה חובה לשמור עלינו האזרחים הנרדפים על ידי הנגיפים אצל הבלתי מחוסנים ובכך היא צריכה לכפות חיסון או להרחיק מן הספרה הציבורית את אלו המסרבים להתחסן. ובכך למנוע את מגפת השפעת.

כמובן שהדוגמה לא חייבת להיות דווקא שפעת אלא כל מחלה מסוכנת שיש להתחסן מפניה.

ואפשר לשאול: מדוע לכפות חיסון כשאם מישהו יתחסן אז הוא יגן על עצמו לכאורה?! והתשובה היא: שלפעמים אדם מקבל כמה סוגי נגיפים שאליהם הציבור מחוסן ואז כשהם בגופו יחדיו, הוא יוצר מוטציה, שילוב של הנגיפים יחדיו וכך הוא מחמיר המגפה שאליה הציבור כבר לא מחוסן.

---

דעתי הענייה נכון לעת עתה היא שנכון שעדיף לא לעודד את המדינה (מפעיליה) לנוהגים פסולים של התערבות מסוכנת העלולה להגיע למדרון חלקלק של שתלטנות פרוגרסיבית מסוכנת היכולה להוביל למצב של דיקטטורה דכאנית ורצחנית.

ברם במקרה הזה מסרבי החיסון בעצם מאיימים על שלום הציבור והם כמו מחבלים טרוריסטים המאיימים על שלום בציבור. ולכן דעתי שאפשר להסיר אותם מן המרחב הציבור לגטו מבודד שלא יפיצו מחלות. ומאידך לאפשר להם להתנגד ולא לכפות חדירה לגופם שהיא לא מחוייבת כל עוד הם לא מהווים סכנה קרובה ומידית לשלום הציבור. ובכך אנו לא מתערבים יותר מדי ועדיין מונעים מגפות המאיימות על בריאות אזרחי הארץ הזכאים לביטחון ובריאות.

פאט-שיימניג – הגמוניה ערכית של אנשים רזים

בימים האחרונים יצא לי לשמוע חברים המגנים פאט-שיימינג, ואני דווקא תומך בפאט-שיימינג, אולם הנני מסכים עם חלק מן הביקורת נגד ביוש נשים שמנות. רק לפני כן אגיד שפאט שיימינג, למי שלא יודע, זה גינוי השמנה ואנשים שמנים.

אני חושב שחופש הביטוי מתיר את העניין ובפרט שיש דרגות של השמנה שאינן בריאות, וזכותנו לקדם חברה בריאה על ידי גינוי הבעייתיים מבחינת ערכי החברה ההגמוניים הרזים גם במחיר היעלבותם. מאידך אני מקבל את הביקורת שאנשים מבקרים יותר את האשה ושלא תמיד זה עניין של בריאות, אלא עניין של אופנה. ברם בכל מקרה אין לי בעיה בערך חברתי אופנתי גם במחיר פגיעה של כמה אחוזים מהחברה. ואי אפשר גם למנוע זאת, זה טבע העולם לטעמי.

וזה לא רק קידום בריאות, אלא גם עניין אבולוציוני אולי, שהרי אין יופי אמיתי, מה שיש זה מה שנחשב בעינינו כיפה. אולם העניין משתנה. במדינות שבהן הילודה גבוהה מאוד, כמו בקמרון שם האשה מתבקשת להיות שמנה, דבר המעיד על פוריות ובריאות, כלומר, אם יש לה אגן רחב, היא תוכל ללדת בשפע ולא למות בלידה. בחברה שלנו שהילודה במספר רב כמו בקמרון פחות חשובה והתמותה נמוכה, הדרך של האשה להיתפס כיפה וממילא כבריאה, אחר. אנו מפגינים בריאות ולא מוזנחות ועושר התורם לבריאות. בני אדם נמשכים לנשים יפות כי הן נתפסות כבריאות יותר. ודוג' לדבר זה השיזוף, פעם להיות אשה שזופה היה נתפס כמשהו רע שהרי העניים עבדו בשמש והיו שזופים והם חיו פחות מהעשירים שהיו חיוורים. כיום שהעניים הפסיקו להיות שזופים והעשירים התחילו לנפוש בשמש, המצב התהפך, השיזוף מפגין עושר ובריאות, דבר המעיד על שרידות. ולכן לא אתרגש מכאלו המגנים מכוערות, טיפשות, שמנות ועניות, וכך טבע האדם עד היום. אני אולם לא אעשה זאת כי טבעי להיות מאופק מהמון העם, ברם כך ההמון שרד עד היום עם צורת מחשבה זו.

במקביל יצא לי בשנים האחרונות לשמוע חברים שלי המחלקים ציונים לנשים, וזאת על גופן בעיקר, הם מורגלים להגיד היא מכוערת או יפה יותר מאשר לומר היא טיפשה או חכמה. ואיני מבין מדוע זה רלוונטי לדיון לגבי אותה בת החוה ומעשיה, הרי לא דיברנו על יופי ולא על זוגיות או מיניות. ואז כשלבסוף שואלים אותי מה דעתי?! אני עונה במה שנתפס כהתחמקות: שאיני מבין בזה וזה לא קשור אלי. וכשדוחקים אותי לפינה ושואלים אותי 'מדוע?' אני עונה: שהיא לא קשורה אלי, אז איני מבין מדוע גופה רלוונטי אלי, איני רואה בהכרח קשר מיני ביני ובינה שאני צריך לדרג אותה או אפילו לחפש את המאפיינים הללו. (כיום אני רואה בזאת שיחת גיבוש בין חברים ודבר המעיד שהמדרג כמו כולם ולפעמים גם מוצלח בתחום הזה לפי המומחיות שלו בדירוג ובכך הוא מקובל יותר בחברה.)

אז בקצרה, לפרגן לרזים זה בסדר בעיני, לגנות שמנים מאחורי הגב, זה בסדר. להעליב בפנים, זה לא יפה ולא מנומס, אולם אני אבין בן משפחה או חבר טוב שיעשה זאת כדי לעורר את השמן לדאוג לבריאותו. ולגנות אנשי ציבור שמנים, זה גם מובן שהרי הם עלולים לקדם תרבות השמנה.

במקביל אני מכיר בכך שנהוג לגנות נשים יותר מגברים ושומה עלינו לשים לב שאנו לא סתם מגנים בן אדם על מראהו על דבר של מה וכך. והכי חשוב שאדם שהוא לא נראה הכי טוב לפי ערכי החברה לא יתרגש ממה שאומרים עליו, הוא לא חייב 'לשים פס' אולם הוא לא חייב להפנים מה שאומרים עליו ובעצם לתקוף את עצמו. זה בסך הכל דעות.

ובכל מקרה, אם אמרו עליו שהוא שמן וזה נכון, החברה לא חידשה לו כלום שהרי הוא כבר יודע זאת כשהוא רואה עצמו במראה או כשהוא קורא את מד השקל כשהוא עליו. ואם זה לא נכון, אזי מדוע להתרגש משקרים?! אין מה להתרגש מגינויים, אם לאדם יש בחירה חופשית ושליטה במעשיו הוא יכול לקדם עצמו ולהמשיך בחיים על אף הגינויים. ואם אין לו, אזי הוא לא יכול לעשות כלום ואם כן מדוע שיעליב את עצמו ויחוש ברע. איני אומר שכך כל אדם מרגיש, אני מכיר בכך כשהאדם פגוע, תחושתו רעה ולא תמיד יש משהו שהוא יכול לעשות. אולם אני כן חושב שאם הוא יחשוב על העניין הוא יוכל לצאת מהתחושה הרעה.

יאללה להתעמלות!