תגית: אקטואליה

העימות הנשיאותי הראשון בין הנשיא טרמפ לביידן


דעתי העניה שטראמפ ניצח בעימות – אם כי ביידן הפתיע אותי לטובה. טיוטה ועדיין בהליכי עריכה, אולם חשבתי לשתף הציבור.

מבחינה אסטרטגית – הנשיא טראמפ התחנף למצביעי ברני סנדרס השמאלנים יותר מביידן, וכן גרם לביידן להרחיק עצמו מהאגף השמאלי של מצביעיו.

ביידן המתנשא לא הצליח להתייחס לטראמפ בצורה מהוגנת ולא פנה אליו ישירות כמעט. וכן כל הזמן זלזל בו במקום להגיב לגופו של עניין ולבסוף הוא קרא לטראמפ ליצן. הוא לא רק זלזל בעצם בטראמפ, אלא בכל מצביעיו.

גם טראמפ לא היה מאה אחוז והתפרץ הרבה בדיבייט בניגוד לרצון המנחה וזה לא היה מרנין ואני לא בטוח למה הוא עשה זאת – אם כי ייתכן שהוא רצה להראות דומיננטיות ולפנות לאינסטינקטים, וייתכן שהוא טעה ועשה זאת כי לא חש בנוח וחש שהוא חייב להתפרץ או לדבר.

טראמפ גם נשאל שאלות קשות בנושא של הקורונה, תשלום מיסים. והתשובות לא משנות לדעתי אז לא אדבר על זאת. ביידן נשאל על הצהרות שלו בעבר וכן על התנהלותו של בנו האנטר.

סוגיה חשובה נוספת הייתה לדעתי סוגיית השחורים. ביידן האשים את טראמפ בשריקות כלב, באחריות למהומות של שחורים ובהצהרה שמרוויח מהמהומות הללו. טראמפ כאן תקף ללא רחמים את ביידן ואמר שהוא הכניס שחורים רבים לכלא עם "חוק הפשע". וכן שהוא מסרב לגנות את אנטיפה ואת האלימות הלא חוקית ברבות מן ההפגנות של "אנטיפה-חיי שחורים נחשבים". כאן גם טראמפ אמר שלא סתם הוא מקבל יותר מכל מנהיג רפובליקני קודם לו לאחרונה בקרב השחורים – כי הוא באמת בא לדאוג להם ושהמהומות הללו והפשע קורים בגלל הדמוקרטים ובעיקר במדינות שנשלטות על ידי דמוקרטים.

באופן עקרוני ביידן היה אנמי וממורמר וטראמפ היה מתפרץ. ועדיין כל הכבוד לביידן שנתן הופעה סבירה ולא קרס.

למעשה אני רואה את העימות מבחינת טראמפ – כאיך הוא יכול להשיג כמה שיותר פרסום מהאירוע. בעוד שביידן בא להרגיש טוב ולהיות מעל טארמפ.

כתוצאה מכך ביידן מדבר על "אחדות", "להיות ביחד" ושהוא תומך באיכות סביבה ושטראמפ מפלג, וכן קורא לטראמפ ליצן ומסרב להתייחס אליו בכבוד – בעצם מתייחס אליו כמו אליטיסט הבז לטראמפ, לדעותיו ולמצביעיו. אמירות גנריות של לרצות טוב ולהתנגד לרוע – בלי הרבה משמעות.

ברם טראמפ אמר אמירות שמטרתן להגיע לכותרות עיתונים וסרטוני וידאו קצרים. אמירות שבהן הוא שואל שאלות קשות את ביידן. הגישה הזו תייצר המון פרסום ורעש טקסטואלי ובכך תשפיע הרבה יותר. טראמפ והמנחה גם שאלו שאלות קשות את ביידן שגרמו לו לנתק עצמו מהאגף השמאלי של מצביעיו וזה הפסד אדיר לביידן. כעת מצביעים רבים לא יצביעו לו וישארו בבית.

מחוללת – מוכתאר מאי


אני מודה לאל שלא ברא אותי כאשה בפקיסטן – רשמים לאחר סיום הספר מחוללת של מוכתאר מאי.


הספר מספר על אונס אכזרי שאשה מוסלמית עברה בפקיסטן כשהאונס נעשה על ידי מוסלמים. במקביל הגיבורה מתארת את מצבה העגום של האשה במצבה בתרבות שבטית גם בעידן מודרני.

יש מקומות בעולם שכוחי אל ששם הנשים סובלות יותר מצאן. אם גבר מהשבט שלהן פגע במישהי משבט אחר, אזי יחטפו אישה מהשבט הפוגע ויפגעו בה. במקביל עדיין נהוג להחליט לזווג שם בני זוג עוד לפני שהם באו לעולם. והרשויות משתפות פעולה עם המצב.

וכשהאשה לא יודעת קרוא וכתוב ומודרת מהחיים הציבוריים כי היא בהמה, היא לא יודעת להאבק על זכויות שלה גם אם זו זכותה בהתאם לחוק המוסלמי או אפילו כתוב בקוראן. ועדיין נחמד לקרוא את הספר הזה ולראות שיש תקוה, תקוה כי כך מבינים איך דיכוי עובד.

וגם בחברה החרדית מחתנים צעירים שלא יודעים שיש להם יכולת לסרב. וגם בחברה החרדית לא אומרים או לא אומרים מספיק לצעירים שיש להם זכויות כנגד הורה מכה או מורה מכה או כל בעל סמכות המנצל את כוחו לרעה בניגוד לחוק. ואז אין פלא שנפגעי מין רבים מספרים שהם לא ידעו שיש להם זכות להתנגד. זה בסדר לתמוך בחברה היררכית ולהבין שאין שוויון, אולם זה לא אומר שצריכים לסבול הכל.

די לשוליות, צריך ללמוד, להבין ולגלות מעורבות. וצריך להשיג כוח הרתעה וכך להגן על מה שרוצים להגן, שהרי גם משטר מתקדם של מדינה גרעינית משתף פעולה עם מצב עגום זה. אין אידאלים מעבר לכוח תרבותי, יש רק אינטרסים.

מחוללת – מוכתאר מאי
כנרת זמורה ביתן 2006

וכאן אני נוזף בהוצאה לאור על בעיות קשות שיש לה בספר, דפים חוזרים לעצמם וקטע נשאר קטוע, בשביל זה ניצחנו ב-48?!

להתגרש מהשמאל


יש קמפיין אידיוטי שאומר להתגרש מהערבים… ואני שומע את הפרסומת הזאת ביו-טיוב ומדלג עליה רק בסוף הפרסומת. ואסביר מה עובר לי בראש בעניין. הוא אידיוטי מכיוון שרוב הציבור בישראל לא מרגיש את הפלסטיני כבן אלא אם כבר כמטריד מיני המנסה לחזר בכפיה וכשהימני המצוי מרגיש נשוי לארץ האהובה והיפה שלו. לפיכך הוא מדיר את השמאל מהשיח הלגיטימי בחברה הישראלית. וכן ימנים קיצונים יכולים להשתמש באותם טיעונים בשביל לבקש לעשות טרנספר לכל ערבי שלא בא להם בטוב.

בקליפים שונים נשמעים גבר או גברת המתארים שהשמאל בישראל שאגב שנפרד מהיהדות המזרחית בעלת התרבות הערבית בקום המדינה מבקש שכעת נתגרש מהערבים הלא יהודים. ואני שומע שחקן שמתאר כמה הוא מסכן וסובל, לא משנה שהוא נראה חזק. לקראת הסוף כשאני מבין שמדובר בתעמולה פוליטית אני שואל, בראש שלי, מתי התחתנו, איזה סם אונס הכניסו לי?

ואני גם שואל עצמי, אם כבר מתגרשים מדוע לא להתגרש מהשמאל המעצבן? ואני מתחיל לדמיין לעצמי עולם חדש נפלא כשאנשי העולם התאחדים ללא מרצ וכל השמאל הקיצוני.

והשמאלני בראש שלי אומר לי שהתאלמנתם מאתנו כשהרגתם לנו את רבין ומאז אתם בשלטון. המדען הקפדן שבי עונה שראשית תימני-דתי הרג את רבין. ושנית, לגבי התאלמנות, לא סיימנו את העבודה. ושלישית לא תמיד היינו בשלטון מאז רצח רבין.

כשאני גומר לחשוב על זה אני מרגיש פחד לא רציונלי שהשמאל עלול לעודד אותי לרצח על ידי  פרסומת מעצבנת המכניסה בקרבי רצון להתאלמן מהשמאל ואני מדלג בפחד על הפרסומת כשאני אומר לעצמי: נמאאססתם. צריך להחליף את השמאל…

פרי ביאושים של החברה החרדית – מחשבות בעקבות מקרה אלימות קשה ונדיר אצל החרדים


שלום לקוראים, לא כתבתי זמן רב, לאחרונה לא מצאתי נושא שיעניין אותי עד כדי כתיבה. וכאן אנצל המרחב לקריאה לקורא, אם יש לך נושא מעניין שהיית רוצה לשמוע על זה מחשבה מסודרת של מאות מילים, אל תהסס בתגובות להזמין נושא. והיות וחשוב לי לכתוב פה לפחות פעם בחודש, אז הוחלט אצלי היום שחובה למצוא נושא לכתיבה. אמרתי לעצמי: "לך לגוגל חדשות ואולי תמצא משהו". ואכן מצאתי, "אאוריקה". כל הקטעים באדום הם שלי ונועדו להסביר דברים, תודה לחרדי המחמד שעזר לי ולאתר כיכר השבת.


תלמיד ישיבת "כנסת הגדולה" ("ר' הלל – שמו של מקים הישיבה") במודיעין עילית (עיר חרדית) נדקר הבוקר (ראשון) בחזהו על-ידי חברו, ככל הנראה בעקבות ויכוח, ופונה במצב קשה לבית החולים. הדוקר נעצר לאחר זמן קצר ע"י המשטרה.

שמו של הנדקר, לתפילה: ידידיה בן מיכל, לרפואה שלמה. (למי שלא יודע, בחברה החרדית מאמינים בכוחה הרב של התפילה, ומאמינים שבשביל שהתפילה תהיה טובה יותר צריך להזכיר את שם האמא וכך בעולם העליון יודעים כיצד לזהות על מי הולכת התפילה. כמובן שפעם שלא היו שמות משפחה ניתן להבין שיש עניין בזיהוי הזה או לעזור לאל או בשביל שהשומע את התפילה מהצד ידע על מי הולכת התפילה ואולי זה יעשה לו טוב. אך כיום נהו להתמש בשמות משפחה, ולא ברור מדוע יש עניין להשתמש בשם האמא לצורך התפילה.)

בשעות הבוקר המאוחרות התקבל דיווח במוקדי ההצלה על אירוע דקירה ברחוב חפץ חיים פינת קצות החושן (נראה לי שזה שמות של ספרים פופלריים בקרב המגזר) בעיר החרדית מודיעין עילית. כונני ההצלה שהגיעו למקום, גילו לתדהמתם בחור ישיבה בן 17, תלמיד ישיבת 'כנסת הגדולה', כשהוא דקור בחזהו.

הבחור קיבל טיפול רפואי ראשוני בסיומו פונה לבית החולים שיבא בתל השומר במצב קשה.

עדי ראייה סיפרו כי ככל הנראה הפצוע נדקר על ידי חברו שנמלט מהזירה, בעקבות ויכוח שהתגלע ביניהם. המשטרה פתחה בחיפושים אחר הדוקר שנמלט מהמקום וכעבור זמן קצר נמסר כי "החשוד אותר ונתפס על ידי כוחות המשטרה".

שמואל רוזנגרטן ראש סניף איחוד הצלה במודיעין עילית מסר כי הפצוע בן 17 פונה בניידת טיפול נמרץ להמשך קבלת טיפול רפואי בבית החולים תל השומר כשהוא סובל מדקירה בפלג גופו העליון ובהכרה מלאה. נסיבות ואופי המקרה בבדיקה.

דובר מד"א, זכי הלר מסר כי "בשעה 12:06 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב איילון על נער שנדקר (ככל הנראה במהלך קטטה) בישיבה במודיעין עילית. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים טיפול רפואי ומפנים לבי"ח שיבא בתל השומר נער במצב קשה לא יציב, בהכרה, עם פצעי דקירה בפלג גופו העליון".

פראמדיק מד"א אלון כהן סיפר: "כשהגענו למקום ראינו נער שוכב על מדרגות הישיבה כשהוא בהכרה מלאה, כאוב וסובל ממספר פצעי דקירה בגופו, הענקנו לו טיפול רפואי מציל חיים שכלל עצירת דימומים, מתן נוזלים וטיפול תרופתי ופינינו אותו בדחיפות לבית החולים כשמצבו קשה ולא יציב".

מדוברות המשטרה מחוז ש"י נמסר כי "מתחקור ראשוני עולה כי בעקבות ויכוח שהתגלע בין תלמידי ישיבה בעיר דקר החשוד את אחד הצעירים וברח מהמקום.

"הצעיר שנדקר פונה על ידי מד"א במצב קשה לביה"ח תל השומר. כוחות משטרה שהוזעקו למקום פתחו בחקירה ונעשות פעולות לאיתור החשוד שזהותו ידועה". כעבור זמן קצר נמסר כי "החשוד אותר ונתפס על ידי כוחות המשטרה".

סיימתי לקרוא הכתבה הזו ואמרתי לעצמי, הידד, הנה נושא שניתן לכתוב עליו. ידוע שחרדים רבים מטיחים בחילונים, תראו את פרי הביאושים שלכם, אלימות בבתי ספר, סמים פשע ועוד. והנה כעת ניתן להגיד לחרדים, הנה! תראו את פרי הביאושים שלכם, יש בכם אלימות בישיבות או אלימות בין פלגים בקרב המגזר החרדי וניתן להשתמש במקרה הדקירה הזה כעת בשביל הרושם.

ומצאתי ידיעה הקשורה למקרה אעתיק קטע קצר, והנה:

לדברי עדי ראייה, זה החל בצעקות, "יש פה בחורים שיודעים לתת מכות, הם יפרקו אותך, תיזהר", "תביא את הטלפון; תמחק את מה שצילמת", אך כשהכתב החרדי השיב להם "אני לא עובד אצלכם", הגיעו הדחיפות והאגרופים.

בשלב מסוים הבחורים תפסו את ידיו של וייס, שלפו ממנו בכוח את הטלפון עמו צילם ונמלטו מהמקום. רק לאחר מכן, בעקבות התלונה שהוא הגיש בתחנת המשטרה, הוחזר לו הטלפון שהגיע "באורח פלא" לידי השוטרים, אך זה כבר היה שבור.

כאן יש אלימות חרדית קלאסית, אלימות שלא מכירה את הליברליזם, אלימות שלא מכירה בזכויות הפרט ובבעלות על רכוש ובחופש הביטוי על חשבון אי-נוחות. כנראה שהבחורים רצו להגן על שם המוסד שבו הם לומדים. הם חשו איום מצד הכתב של "כאן" שהגיע לשם וחשו צורך עז להרחיקו. במקרה הזה שקרה בעקבות הדקירה, אם תגידו לחרדים רבים הנה פרי ביאושים שלכם, תראו איך הצעירים שלכם מתנהגים, הם אפילו לא יבינו מה הבעיה. לכן זה טוב לויכוח ציבורי שראה בצורה גלויה שהמגזר החרדי בעייתי מבחינה מערבית, אבל זה עניין ידוע…


ואגב חיפשתי ברשת את הביטוי פרי ביאושים והגעתי למשל הכרם של הנביא ישעיהו ואולי זה המקור לביטוי. הנה:

א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. ב וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ג וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְאִישׁ יְהוּדָה–שִׁפְטוּ-נָא, בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. ד מַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ: מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר, וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר. ז כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.


התפיסה שלי בחיים שאין ערכים מוחלטים והכל יחסי ולכן איני חש צורך גדול להגיד שאני הכי מוצלח או שייך לקבוצה הכי מוצלחת ושלכן מגיע לי. אני חושב שהחיים זה עניין של אנרגיה – יכולות המגיעות לידי ביטוי. וכתבתי על העניין מכיוונים שונים. אני כמובן מודה לאל על זאת שלא נולדתי חרדי במאה שערים או בני ברק, אבל זה לא מחייב שאני יותר טוב, פשוט איני מזדהה כל כך עם שוכני הקבוצות הללו. בכל מקרה, איני מתרגש מחברה שמוציאה פירות ביאושים, לא משנה עם היא סקולרית או דתית. אני רואה את החברה כמרחב עם כללים, ומה ששורד זו הצלחה ומה שנכחד נעלם, זה עניין של אבולציה. בכל מקרה, כשמגיעים חבר'ה ומטיחים בנו להיות כמותם אחרת אנו בעייתיים, אזי ניתן להתעלם בחוסר נחמדות היוצרת מצב א-סימטרי במאבקי הדעה בחברה או ניתן להתמודד ולהגיב וליצור כך איזון נחמד.

נאמנות החרדי למגזר שלו


בזמן האחרון יצא לי לשמוע כל מיני חבר'ה מקטרים על התופעה שקרוב ל-90% מהחברה החרדית נשאר בחברה הזו. וחבר'ה קיטרו וטענו שזה לא חכמה כי החרדים טיפשים, פחדנים, שטופי מוח, חסרי חירות וכדומה. וכל הדברים הללו בעיני קונספירציה של אנשים שחושבים שהם נאורים ולכן החרדי אמור להיות כמוהם ואם הוא לא, בהכרח שמשהו בחרדי (הדתי והמסורתי אם יש להם אומץ להודות בזאת) פגום. ולפיכך הם לא התרשמו מהכוח התרבותי הדומיננטי בחברה החרדית שמשמר אותם. והנה קישור עם מידע על אחוזי החרדים הנשארים בחברה ששלהם למי שרוצה להעמיק.


ואם כבר עוסקים בנאמנות החרדי לחברה שלו, הנני חושב שהגיע הזמן שהחוקרים בנושא יבינו שהחרדיות היא לא רק דת, שאז יש בה נשירה כמו בדתות. אלא משהו אחר, כגון אתניות. ושרוב האנשים הטוענים שהם חזרו בתשובה או הספחות למיניהם המהגרים לחברה החרדית מגיעים ממשפחות מסורתיות שחינכו אותם שהחרדים צודקים, ובעצם החינוך שלהם כבר חינך אותם לזאת או שהם אנשים מוזרים שאי אפשר ללמוד מהם על הכלל.

וזו הגדולה של המערכת החרדית כיום, ואקווה שלא אכעיס את קוראי הנאמנים באמירה הזו, המערכת הזו הצליחה ליצור תרבות תורנית מנותקת באופן גבוה יחסי מהתרבות הלא-חרדית המערבית. וכתוצאה מכך אין להם רצון לחטוא, כביכול, ולבצע מעשים כמו האדם החופשי המצוי, כלומר, ליהנות ממה שאסור לפי הנורמות הנהוגות במגזר בחרדי, ובלשון אחר, אין להם קונפליקט שגורם להם לנשור לחברה האחרת.

בעצם אפשר להגיד שהחרדים בעצם שבויים בחרדיות שלהם עצמם – בדיוק כמו שרוב האנשים בעולם שבויים בזהות שלהם, כמו שצרפתי נשאר צרפתי שבויים, לא שטופי מוח.. וזה מצב שלא היה בזמן משה רבינו, שאז רואים בתנ"ך שלבני ישראל היה רצון לעבוד את עגל הזהב והיה רצון לפעמים להיות ככל הגויים ולהמליך מלך. התרבות החרדית חזקה באוכלוסיה החרדית ואם הקתולי יכול להיות מוסלמי, ברם, אנו לא אומרים שהצרפתי יכול להיות אנגלי, אלא הוא גם וגם, כי הוא לא יכול לעזוב את הלאום שלו (ועיינו בדברי סמואל הנטיגטון בנושא), וכעת זה גם בחברה החרדית אולי לא כלאום אבל לכאורה כן כאתניות. ויש לזה חסרונות שהרי אז כל מיני חרדים שהם חילונים ברוחם ובמעשיהם שלא שומרים תורה ומצוות בדרך האורתודוקסית נשארים במגזר ומסיתים ומדיחים פרטים בחברה החרדית נגד הדת החרדית מבפנים.

ולכן אין פלא לראות שיש כל מיני בוגרי המערכת החרדית של המערכת הזו שאינה מושלמת לגמרי מבחינתם עצמם, שמתעקשים להצהיר שהם לא חרדים בכל מקום ולכל מסכן שמוכן להקשיב. אך בפועל יש להם חולצה לבנה או שהם יתעקשו לגור ליד חרדים ובוודאי שהם מתעקשים על מוסדות חברתיים-חרדיים לילדיהם. וזה מגוחך.

וזה מדהים שחרדים מודרנים רבים שונאים את החרדיות הישנה ובכל זאת הם קרובים להם ודואגים לחיות במחיצתם. וזו הגדולה של המערכת החרדית. יש בה ציות פוליטי במערכת דמוקרטית כשהרבנים חיים אצלם כמו נסיכים. וכשבכל מקום בעולם, כמעט, המדינה מגבשת האחדה בתוככי שטחי המדינה, רבנים כדוגמת הרב שך קידמו עצמאות תרבותית למתנגדים לחסידות ויצירת תרבות וגאווה להיות חרדי באשר הוא. ואפילו ספרדי שנחשב נמוך במערך ההיררכיות החרדי גאה לטעון שהוא משתייך לה וכן אשה. וכעת ניתן לראות את קידום התרבות האתנית החרדית על ידי הכרה ממוסדת ממדינת ישראל אשר מקדמת אפליה מתקנת לחברה החרדית כמו למיעוט האתני הערבי במדינה.

בסופו של דבר, כולנו חיים בדת מסוימת (וראו בדברי דירקהיים האומר שדת זה מערכת של קדושות ואיסורים) וככל שהדת החרדית מחילה את המודרנה, כלומר, את האופנה העכשווית, אין סיבה לאנשים לערוק לדת המערב ובפרט שבמערב עצמו יש המון אספסופיות, דבר שלא עושה חשק גדול להיות מערבי.


החברה החרדית מחילה את המודרנה, אצל החרדים שולחים את החולים של המגזר לטובי הרופאים, בגור משתמשים בכדורים פסיכיאטריים לפתור בעיות הלכתיות, ובחברה החרדית לפני קיום יחסי המין משביחים את הגזע החרדי על ידי בדיקה גנטית בדור-ישרים. אולם החרדים רואים באנשים החכמים שטרחו ללמוד את התחומים הללו, פראיירים שלא מבינים מה חשוב באמת ושהם בעצם משרתי החברה החרדית וכעבדים כנענים מודרניים ונאמר עליהם: חרדים מלאכתם נעשית בידי פראיירים (בד"כ חילונים וגויים). לפיכך אין לחרדים קונפליקט עם המודרניות והיא שפחתה של הדת החרדית.


כעת אני מקווה שמובן יותר מדוע רוב חרדים לא עוזבים את המגזר, אין למערב כוח משיכה מספיק חזק עליהם, וכן שזה כמו שרוב הבריטים לא נהפכים לבלגים, החרדי לא חש צורך להיות ישראלי. ואם הציונים הקימו בית לעם היהודי בארץ ישראל, כעת הקימו עם-אתניות חדש שגר בארץ הקודש וטוען שהוא בגלות בארצו למרבה האבסורד.

שואה והנצחתה – טקסט של צאצא לנרצחים


הנני העני ממעש עומד וחושב על התופעה שבה אנשים מחסלים אנשים אחרים, אחרים הנחשבים כבני עמי שלי. אחרים המונצחים מספר פעמים במשך השנה, אחרים שחלקם היו דודים שלי, סבות-רבות וקרובי משפחה. אחרים המונצחים בצורה רשמית ממלכתית-מאוד במדינה שבה הנני מתגורר כעת, מדינה הקרויה מדינת היהודים. הנני חושב ומגיע למסקנה מאוד ברורה.

מוסר ההשכל שלי מה"שואה היהודית"

הרי אומרים שזה רצח ולכן זה חמור. ואז הנני שואל עצמי, מי החליט שרצח הוא עניין חמור? ועד היום אין לי תשובה. ולפיכך מסקנתי הריאליסטית פשוטה מאוד. והנה היא: הכל בנוי על כוח. שומה עלינו להיות חזקים כדי שלא יהרגו אותנו. שומה עלינו לפעול בצורה של כוח בכל צורה שהיא, לא רק כוח פיזי, אלא גם גם עוצמה רכה, כגון, תרבות. ובכך לעדן את האחר.

בעצם כולנו אחרים. כולנו על פי טבענו שואפים למקסם את רצוננו ללא גבול. אין טוב ורע שהוא לא יחסי וכשאין משהו שמגביל אותנו, אנו נעשה כל שביכולתנו. ולא משנה כמה רע זה יעשה לאחר. כולנו נאצים בפוטנציאל.

לפיכך מסקנתי מההרג הגדול במלחמת העולם השניה ובפרט מההרג המשונה של אלו שנקראו אז יהודים, זו מסקנה אוניברסלית שצריך לשים לב לכוח הפיזי שלנו ולכוח התרבותי. אין כאן אישהו הסבר על-טבעי ששם אותנו במקום מיוחד.

ביקורת כנגד פסטיבל השואה

ולאחר שהפנמנו את הכתוב למעלה, ולאחר שהנה, ניתן לראות שגם אני לומד משהו מהאסון האנושי הנורא הזה. עדיין יש לי בעיה עם המוסר ההשכל הפסטיבלי הנהוג בעולם לזכר הריגת היהודים במלחמת העולם השניה. מוסר ההשכל כיום שצריך להזכיר מה שקרה לעם היהודי, שוב ושוב, או לאלו שנחשבו על ידי הנאצים כיהודים.

ואני רואה בזאת הפגנת חולשה, נתינת רעיונות לצוררים עתידיים ויצירת הבנה נפוצה אצלנו ובעולם כולו שהיהודים הם קרבן נצחי ומושפל. וכשיש כאלו שאומרים שעדיף להיות מהנרדפים ולא מן הרודפים, אני חושב הפוך. אני לא גאה בעבר זה של החלק ממשפחתי שנהרג במלחמה שלא בצורה מכובדת. אני מציע להתעלם מהעניין, ובמובן מסוים הייתי מעדיף להכחיש את מה שקרה. ואם זה היה חוקי, הייתי מכחיש את השואה. והייתי מעדיף להגיד שהיהודים עשו שואה לגרמנים.

האם שואה זה רק ליהודים? עיון קצר בביטוי המונח שואה

עד כאן לגבי הנצחת האסון הנורא שנעשה לנו, לאחינו ולאבותינו. ומה לגבי הייחודיות שאנו מנסים להלביש על המילה 'שואה'? וכאן דעתי הענייה סקפטית ולא מצליחה להבין מה מיוחד בלמות על ידי גרמני בצורה מכוונת, ומיוחדת, כביכול, לבין למות בכל צורה שהיא. המוות הוא אחד! ולא משנה עד כמה מוכרים לנו או שאנו משום מה מרגישים שהמוות שלנו הכי מיוחד וסקסי. אי לכך אני לא מתרגש מהמילה בעלת המטען שואה כמייחדת רק את העם היהודי בגלל שזה היה הכי חמור. אני מוכן לקבל את המילה שואה כמכוונת להרג יהודים במלחמה העולמית השניה, כי זה הסלנג המצוי. ובעצם מבחינה מהותית איני רואה בזה משהו מיוחד השונה מהרג הטוטסים או הארמנים וכדומה.

לפיכך, כתבתי שני שירים שהועלו לאתר:

א. שמו של השיר האחד נקרא "עַם נִבְחָר".

ב. שמו של השיר השני נקרא "שיר השואה – שׁוֹאָה מַתִּישָׁה".

בשירים הללו אני חותר לאוניברסליות של מוסר ההשכל מהסבל, חותר בניגוד למיסטיקה פרטיקולרית גרמנית-יהודית, ולריאליזם ולא לאידאליזם שמאלני בעיקר אולם שקיים גם במה נקרא בציבור ימין, שעובר 'השמאלה'. אין להיות טוב יותר ולבסס נורמות יהודיות נחמדות ונכונות. כולנו בהמות ושומה עלינו להיות אריות ולא כבשים (או ארים ולא יהודים, כביכול). אחרת, אנו לנצח נשאר כבשים ואנו נהיה שותפים להרג צאצאנו על ידי הנאצים העתידיים שיקומו בעולם.

שלא אובן לא נכון, אין לי בעיה עם רצון של אנשים בייחודיות, אינני אוניברסליטס מבחינה תרבותית, הנני מבין פרקטיקולריזם, אולם ההיגיון הוא אחד ולא מיוחד לנו או לאחר. אחרת, אין סיג ושיח ואפשר להפסיק להידבר בין בני האדם.

נ.ב. הבעת עמדה אישית בנושא השואה והנצחתה הנחשב טאבו 

ניתן להתנגד לנאמר פה ובשירים, במחולות ובאלימות מילולית, זה לא מפריע לי במיוחד. אולם שתדעו שזה מגיע מהזווית שלי לנושא כאחד שגם נחשב קרבן של הגרמנים מבחינת מוצאו המשפחתי. בנוסף, אני תומך גדול בחופש המחשבה והביטוי. אם כואב לכם, אתם יכולים להגיב בצורה מכובדת או לחלופין לסגור את הקישור ולעזוב את הטקסט. ובתודה מראש. איני פרובוקטור, אנו חיים, תודה לאל, במדינה חופשית המעודדת חופש ביטוי כדי למנוע עריצות נאצית המביאה לסבל והרג בני אדם. אין עניין להשבית לי את האתר, לבזותי באופן אישי, לכנותי בשלל כינויים, כך לא מעודדים חופש, אלא מעודדים דיכוי.

לגבי השירים, איני מתיימר להיות מומחה לשירה ואשמח לביקורת שתסייע להתקדם בתחום, בכל מקרה, שירים אלו נכתבו כי אני רוצה להתפתח בתחום ולהעביר דרכם מסר לאזרחים.

שיר השואה – שואה מתישה


שׁוֹאָה מַתִּישָׁה

שׁוֹאָה מַתִּישָׁה כְּמוֹ אִשָּׁה עֵירוּמָּה
כָּל שָׁנָה טְקָסִים יוֹלֶדֶת כְּמִשְׁלוֹחִים בְּרַכֶּבֶת

נַאצִים אַכְזָרִים בְּלוֹנְדִינִים חַתִּיכִים
הָרְגוּ יְהוּדוֹנִים עֲזוּבִים וּמוּזְנָחִים

לְ'יָד וָשֵׁם' אוֹתָם מְבִיאִים לִפְנֵי כָּל הֶסְכֵּם
וְאַחֲרֵי זֶה מִתְפַּלְּאִים לָמָה אֶצְלֵנוּ הַכֹּל שָׁמֵם

מָחֹה תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר הַשּׁוֹאָה
זְמַן הֱיוֹת הָאֻמָּה עֲיֵפָה וְלֵאָה

כְּצאֹן לַטֶּבַח עַם מִסְכֵּן הָלַך
לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו שָׁכַח וְלֹא טָרַח

שֹׁואָה עֲלוּבָה שָׁם סָבַלְתָּ וְנֶאֶנַסְתָּ כְּמוֹ נְקֵבָה
אֲנַחְנוּ בִּגְלָלָהּ נִתְפָּסִים כְּזוֹנָה

דַּי לְהַנְצָחַת הַטְּרָגֶדְיָה לְלֹא הַבּוּשָׁה
לֹא גְבוּרָה הִיא מַנְצִיחָה אֶלָּא חוּלְשָׁה

שׁוֹאָה שׁוֹאָה
מַה בָּך הַמַּטָּרָה?

סייע בניקוד: עברי בן־קהלת.

פורסם בקול ההמון

הגנה על נהג אגד קשה יום בעקבות התפרעות של נוסע שהתברר כמוגבל | 30.3.17.


בימים האחרונים הופץ סרטון ברשת החברתית הנקראת פייסבוק ובו נצפה נהג המסרב להעלות איש בוכה. מיד הרשת החברתי סערה והאספסוף המסריח החל להשמיץ את הנהג ולקרוא לפיטוריו. אנשים טענו שהוא מפלה ונכו-פוב ועוד תיוגים זהותניים.

וכך נכתב בוויינט בנושא:

"נהג אגד סירב להעלות נוסע בעל מוגבלות לאוטובוס: הנוסעת אלכסנדרה גרינברג העלתה לפייסבוק סרטון וידיאו של האירוע, שזכה לאלפי שיתופים וזעזע ישראלים רבים. לפי אגד, מדובר בקו 83 שיצא אתמול (28 במרס) בשעה 16:20 ממסוף 2000 בתל אביב אל ראשון לציון. הבחור ואמו הגישו נגדו תלונה והנהג זומן לבירור בחברה".

וכך כתבה אלכנסנדרה גרינברג בצירוף לקליפ שהיא העלתה:

"אני לא עושה את הדברים האלה אבל במצב הזה הייתי חייבת!!
היה בתחנה איש עם תסמונת דאון שעלה לאוטובוס ולא היה לו כסף לשלם, מישהי מיד הציעה לשלם עבור הנסיעה שלו. הנהג לא הסכים לעלות אותו על האוטובוס בכל זאת ורק בגלל שהוא לא נראה לו בסדר.
הוא עצר את כל התנועה ויצר פקק נוראי והתחיל להוציא את המסכן בכוח ובאלימות מהאוטובוס. צעק שהוא עלול לעשות לו משהו בנסיעה.
אנשים אמרו לו שיקחו אחריות עליו ויעמדו לידו אך הנהג המשיך לדחוף את הבחור עם ידיים ורגליים החוצה שהוא נאחז במעקה מפוחד ובוכה.
חבל שלא הספקתי לצלם את האלימות הנוראה שהנהג הפגין כלפי המסכן.
ותגידו לי אתם, ככה מתנהג איש במשרה ציבורית ???? בושה!

שתפו.
יום מעשים שמח לכם!". (ההדגשה שלי – א"א)

ובוויינט נכתב כך:

"הנהג טוען שהותקף ונשרט על-ידי הנוסע הנהג נחקר כעת בחברה. טרם נכנס לחקירה אך אמר למקורבים שלא הבחין כי מדובר באדם עם צרכים מיוחדים וכי אינו מורשה על פי התקנות להעלות נוסע ללא תשלום. משרד התחבורה קונס נהגים בקנס אישי של אלפי שקלים על העלאת נוסעים ללא תשלום. הנהג טען בחקירתו כי הנוסע עלה ללא כרטיס וסירב לשלם וכאמור הוא לא זיהה אותו כאדם עם צרכים מיוחדים. עוד טען שהותקף ונשרט לאורך ידו על ידי הנוסע. הוא הכחיש בתוקף שנקט באלימות כלפי הנוסע".

כלומר הנוסע המוגבל לטענת הנהג תקף את הנהג והוא לא היה נראה כמו בעל תסמונת-דאון (מונגול בשפה לא P.C.) זה כבר מערער את טיעוניה של גרינברג. מעבר לכך גם בוויינט נכתב עוד כך: "נהג אגד סירב להעלות נוסע בעל מוגבלות לאוטובוס". כלומר ניתן להבין שגם ויינט מבין שהוא לא בעל תסמונת דאון. וממילא הנהג מובן, הוא רואה איש נורמטיבי שלא מוגדר כנכה בעל מוגבלות הנחשב כקדוש עליון בחברה המערבית, אם כי כקדוש מנודה. האי מתנהג מוזר, מנסה לעלות בלא לשלם, נוקט באלימות ולבסוף ממרר בבכי. הנהג מפחד שהאיש המוזר יתקוף אותו שוב או שהוא בטראומה מהאלימות שננקטה כלפיו, אי לכך הוא חושש מהאיש חסר המזל ומסרב להסיעו. מובן מאוד. חשוב להדגיש שגם גרינברג כתבה: צעק שהוא עלול לעשות לו משהו בנסיעה". אזי, לנהג יש עדות שהוא כבר טען באירוע עצמו שהוא מפחד שמשהו יקרה לו מהאיש הזה.

ואני שואל את עצמי, מה הבעיה? אם הוא אלים, שיעמוד ויחכה עוד אוטובוס. זה שאדם הוא מסכן אין זה מתיר לו לנקוט באלימות ולהפיץ טרור. גם בבתי המחסה של הנכים יש עונשים, גם בבתים של הנכים מענישים נכים פורעים. העולם החברתי בנוי על הרתעה הדדית. וכך האינסטינקט האנושי פועל. הבעיה היא כזו שהחברה של היום כה אידיוטית שהיא בקושי רואה נכים ולא מבינה מיהם בכלל ורואה בהם קדושים-מנודים. קדוש מבחינת הניתוק שלהם מערכי החברה והצדקת הנכה באשר הוא ומנודה ונשלחת למקומות מחבוא מחשש עיני החברה. ובכך הם משחיתים את הנכים ולא מבינים את הרוע שהם יכולים לעשות אם הם חסרי השגחה והרתעה. לנהג של אגד יש אחריות לא לעשות תאונות וגם כשנכה תוקף אותו. וכן שיש לו רגשות כמו הנכה ואם הנכה תקף אותו שהנכה הפוגע לא יסע עימו. לא רק לנכים יש זכויות.

בסרטון נטען לראות שמציעים לשלם על הנסיעה של המוגבל, יש כאלו שעלולים לחשוב שרק בגלל זה הנהג סירב להעלות את הנוסע ולא בגלל התפרעותו. ודעתי בנושא שזה שהם הציעו לשלם זה לא אומר שזה הנרטיב האמיתי בעניין. הגיוני מאוד שהנכה נקט באלימות. אני לא מצפה שהנהג ישקר במקרה הזה שהרי הנהג הקלאסי לא מטומטם להעיף נכה סתם ולאבד את עולמו. בהכרח שהיה כאן מצב ביניים, הנכה לא היה בעל כרטיס נסיעה תקף. לנהג אסור להעלותו. כאן הנכה התפרע. ואז לאחר שפתאום מישהו נזכר לשלם על הנסיעה למען הנכה. הנהג כבר סירב בגלל הסכנה של הנכה. ואכן לא מומלץ להיות ליד מוגבל בהתקף.

יש כאלו שקראו לכתוב נהלים ברורים ומפורטים בנושא. וכשמרן אני חושב שלא חייבים להתערב בכל תחום ולהנדס את החברה. מותר לנכה לסבול, מותר להסב לו סבל מועט ומותר לנהג שיהיה בעל שיקול דעת עצמאי. אולם, אם יתברר שזו אפליה בניגוד לכללי החברה, שיפוטר. ובפרט שמדובר בתחבורה ציבורית שאנו האזרחים מסבסדים. אולם כאן במקרה שלנו, שיהיה ברור שעל פי טענת הנהג הוא עלה ללא כסף והתפרע. אני מבין את הנהג, גם אם הוא לא מבין שבעולם מודרני לא משתלם לנהוג כך. וכמו שלנכה מותר להיות נכה, לנהג מותר להיות נכה זמנית ולטעות.

כאחד שלמד קצת את הנושא של מוגבלים ומתנדב בעזרה לנכים באופן קבוע, אני יודע שנכים לפעמים מתפרעים ונורא מפחידים וכן גם מסוכנים. אני מבין את הנהג וצר לי שיש אספסוף התוקף אנשים בעלי שיקול דעת סביר ואחריות כלפי הנוסעים מחשש לתאונה בעקבות התפרעות של נוסע. אני קורא לאגד לגלות אחריות כנגד האספסוף ולא לפטר את הנהג.