הטריק של אוקראינה וכמות הרוגים אוקראינים ליום – הלחימה באוקראינה רשומה 3

לא כתבתי רבות על הלחימה באוקראינה. בגלל מספר סיבות. א. היה חסר מידע. ב. לא היה ברור מה הרוסים עושים. וכעת יותר ברור. הרוסים הרחיבו השליטה במחוזות המורדים, דונצק ולוגנסק. בנוסף השתלטו על חבל חרסון. כל הים השחור האוקראיני במצור. והם נלחמים לאט ובטוח.

זלנסקי עצמו הודה לאחרונה שאוקראינה משלמת מחיר כבד – בין 60 ל-100 בלוחמים הרוגים ליום. לא כולל פצועים ואזרחים. וזה מה שהוא מודה, יכול להיות שמחיר המאבק האוקראיני יותר כבד. כעת אנו כבר לא רואים ושומעים על פשלות רוסיות. נראה שהם עשו שיעורי בית ומפעילים את כוחותיהם כראוי. וזה למרות הסיוע המערבי בנשק מתקדם. לאחר שהמתנתי עם פרסום דברי התפרסם שיש עד 1000 נפגעים ביום בין 200 עד 500 הרוגים והשאר פצועים. לא צריך מחשבון לחשב זאת, זה באזור 30000 נפגעים בחודש. ואם נרצה לחשב הרוגים, נזרוק מספר של 30X300 וזה יוצא 9000. האוקראינים אוכלים הרוגים במונחים של משכורת בישראל. היגיוני שהרוסים גם משלמים מחיר כבד, ברם מאז המספרים שזרקו בתחילת המערכה, אין צמיחה משמעותית של המספרים ועל המספר הרוסי אשלח לינק לויקי. אין לי מספר הרוגים או נפגעים ליום. נראה שהם כבר לא עושים טעויות כמו בתחילה כשחשבו שזו תהיה אינתיפאדה. טעות מודיעינית חמורה מאד.

לאחר כל זאת ארצה לדבר על מה שידוע כעת על תחילת הלחימה. ועל כך להלן.

לאוקראינה מגיע פרגון. ראשית כל הכבוד על הפייט שהם נותנים כנגד הפולש הרוסי. בנוסף, בתחילת הלחימה הם הצהירו שהם לא רואים סיבה שהרוסים יפלשו ובעצם נתנו לרוסים תחושה שהם לא נערכים לפלישה.

במקביל הם לא נערכו צבאית קרוב לגבול, אלא נסוגו עשרות קילומטרים מעבר לגבול. אם היו קרובים היה לרוסים יכולת לטחון אותם עם ארטילריה. בגלל השטח הריק מבחינה צבאית שהם השאירו, אז הכוחות הרוסים התקדמו מהר ללא ארטילריה.

גם כתוצאה מכך שהאוקראינים לא גילו התנגדות בתחילה וכן הצהירו שהרוסים לא יכנסו בהתאם למודיעין ולתפיסה שלהם, הרוסים נפלו בפח. הם נכנסו שאננים וספגו את רוב ההרוגים שלהם בעקבות כך בימים הראשונים. הם חשבו שהאוקראינים לא חכמים, לא מבינים מה קורה ולכן לא מוכנים ולא ילחמו כראוי. ופתאום הם החלו לקבל אש. והם הופתעו ואכלו הרוגים. הם נפלו למארב אוקראיני פשוט. חשוב גם להגיד שהם נפלו כנראה בעכבות כשל מודיעיני חמור שלא ידעו שתהיה התנגדות כזו וכן היו להם כישלונות באחזקת הציוד שלהם. כנראה בעקבות מפקדים מושחתים וכושלים שלא תחזקו הציוד כראוי.

כתוצאה מהטריק הזה, המערב ראה שהוא יכול לסמוך יותר על האוקראינים ושהם יעמדו על שלהם נגד רוסיה. לפיכך המערב שם הרבה יותר סנקצויות על רוסיה – שכמובן ניתן לדון האם העלאת מחירי האנרגיה והסחורות לא תורמת לרוסיה. וכן שלחו המון נשק וסיוע צבאי וכלכלי לאוקראינה.

והדברים בניגוד למה שאמר ביידן:

ביידן: הזהרנו את זלנסקי שפוטין יפלוש, הוא לא רצה לשמוע

נשיא ארה"ב בביקורת נדירה על נשיא אוקראינה, שכעס על הדיווחים האמריקניים שהזהירו מפלישה. "הרבה אנשים חשבו שאני מגזים, אבל ידעתי שיש מידע שמאשר שפוטין יחצה את הגבול", אמר ביידן בכנס של הדמוקרטים

ברור שהאסטרטגיה שהאוקראינית עבדה. וביידן סתם מדבר.

ועדיין ניתן לדון האם זה היה שווה בגלל ההרס שזה ממיט על העם האוקראיני הפשוט והוא מקושר ועשיר כמו זלנסקי.

צריך לכתוב עוד, אולם אין הרבה מידע. ולפעמים אני נתקל במידע סותר ואיני יודע למי להאמין. מה שאני כן יודע למרות כל האמירות שאוקראינה תנצח, האוקראינים נוזפים במערב שלא שולח מספיק סיוע. וכן הרוסים ממשיכים להתקדם.

לקריאת פוסטים קודמים:

• בשבח הכיבוש הרוסי ההדרגתי-איטי באוקראינה – הלחימה באוקראינה רשומה 1
• ההרוג או הנרצח הישראלי הראשון במלחמת רוסיה באוקראינה – הלחימה באוקראינה רשומה 2

ההרוג או הנרצח הישראלי הראשון במלחמת רוסיה באוקראינה – הלחימה באוקראינה רשומה 2

אני מתעניין רבות במלחמה באוקראינה ומנסה לקרוא דברים מעניינים בנושא, וכן להקשיב לפודקאסטים וכדומה. אפילו כתבתי רשומה ארוכה ומושקעת – בשבח הכיבוש הרוסי ההדרגתי-איטי באוקראינה – הלחימה באוקראינה רשומה 1.

גם אני כמו רבים בארץ התעניינתי בסיפור של מותו של האזרח הישראלי – ברודסקי. בתחילה חשבתי שהרוסים הרשעים הרעים הרגוהו. ברם התברר שהוא נהרג במחסום אוקראיני, כלומר הטובים הרגוהו.

והנה הלינק לכתבת ב-YNET. וכאן נתקלתי בקטע הזה"אחרי מותו של ברודסקי סיפר חברו ואדים, שהיה איתו בשיירה כי "הייתי חמישה מטרים לידו כשזה קרה". ואדים סיפר כי רומן לא רצה לצאת לשום מקום אך החברים שכנעו אותו לצאת ואמרו לו לי שמסוכן להיות בבית. "יצאנו שישה רכבים, יש בכל עיר מחסומים ועברנו את כולם. במחסום אחד אמרנו שאנחנו ישראלים שרוצים לצאת מאוקראינה. אני עברתי ראשון ואחרי עוד שתי מכוניות התחילו לירות באוטו שלו כי חשבו שהוא צ'צ'ני, וכל זה כשאשתו הייתה מאחוריו וראתה הכל". ובבנוסף גם הקטע הזה "ברכב בו נורה ברודסקי היו גם חברתו האוקראינית ועוד שומר ראש". משמע שהוא, אשתו והפילגש היו ביחד בשיירה – האם לרומן היה רומן? ואם כן מדוע וויינט כתב על זה? בנוסף תהיתי מדוע יש לו שומר ראש, האם הוא מהמאפייה או פשוט איש בידור עשיר ומוצלח – יש לציין שהמנוח עבד כ-DJ.

עד כאן הפנינים שמצאתי מקריאה עירנית ב-YNET. ברם מצאתי אוצר במה שכתבו בנושא בעיתון הארץ. והנה הטקסט המעניין ואדגיש קטעים חשובים. "ישראלי בן 42 שהתגורר בשנים האחרונות באוקראינה נהרג היום (שני) מירי חיילים אוקראינים – כך אישר משרד החוץ. ההרוג, רומן ברודסקי, נסע בשיירת כלי רכב שעשו את דרכם לגבול עם מולדובה. ממידע שהגיע לישראל עולה שחיילים אוקראינים הוציאו אותו מהרכב במחסום שנמצא 95 קילמטרים דרומית לקייב וירו בו, ככל הנראה בשל טעות בזיהוי. רעייתו, השוהה באוקראינה יחד עם ילדיהם, וכן הוריו, המתגוררים בישראל, קיבלו את ההודעה".

רואים שהוא הוצא מהרכב, לא הוזכר עניין ההתנגדות ולבסוף ירו בו. על פניו נשמע כמו פשע מלחמה ורצח. לא ראיתי גינוי של משפחתו עדיין. וכמובן מדוע זה לגיטימי להרוג בן אדם מטווח אפס בגלל טעות בזיהוי שחשבו שהוא צ'צ'ני? מעניין למה המשפחה לא התלוננה נגד האוקראינים? האם זה בגלל שחלק מהמשפחה נשארה באוקראינה? האם הם מפחדים? ולא ראינו את השלטון הישראלי מגנה את הרצח לכאורה.

ואכן מתברר שהאיש היה פרוד והוא נסע ברכב עם הפילגש שלו ובעוד שאשתו הייתה ברכב אחר. ועל כך ניתן להקשיב בהקלטה של התוכנית של גולן יוכפז וענת דוידוב. הנה הלינק.

וחשוב להגיד שהארץ לא אומר שחשבו שהוא צ'צ'ני, אלא טעות בזיהוי – וזו העיתונות הישראלי המשובחת ביותר. וכמובן שלאף אחד לא אכפת כי לא כתבו לו בעיתון בצורה שיהיה אכפת לו. עניין זה מעיד על חשיבות הכתיבה. ועל הכוח העצום של מנהיגי הדעה בחברה. אנשים יכולים לקרוא ופשוט לא לשים לב לפרטים אם זה לא יהיה כתוב בצורה ברור על ידי השופר או הבן אדם הלגיטמי, הנכון, הצודק וכדומה.

עדכון: לאחר פרסום הפוסט, בלינק ניתן לראות את האוקראינים מרססים הרכב שבו שהה רומן ברודסקי. נאמר היכנשהו שהוא רוסס כארבע דקות.

בשבח הכיבוש הרוסי ההדרגתי-איטי באוקראינה – הלחימה באוקראינה רשומה 1

אני אכתוב בקצרה על משהו שעולה כעת בהקשר למלחמת אוקראינה. אנשים רבים תוהים הכיצד רוסיה, המעצמה האדירה, כביכול, לא כובשת את אוקראינה במהרה? האם זה מוכיח שרוסיה נחותה צבאית ואינה מסוגלת לכבוד את אוקראינה או להחזיק בה לאורך זמן?

והנה אני אשאל עוד שאלה, הכיצד סוריה הנתמכת על ידי רוסיה לא סיימה לדכא את המתקוממים עד היום למרות שרוסיה מסייעת לה רבות ולכאורה יכולה לכתוש המורדים בקלות אם הייתה רוצה?

שאלה זו אומרת דרשני, הרי המלחמה עולה הרבה כסף ומזיקה לכלכלת סוריה, אם כן מדוע רוסיה וסוריה לא מדכאות את המרד כמה שיותר מהר?

ומכיוון אחר חשבתי בשעתו על כיבוש עירק על ידי האמריקנים במלחמת המפרץ השניה. הנה הם לחמו מהר יחסית, עיקר הלחימה לקחה כשלושה שבועות. ודי מהר לאחר הכיבוש העירקים החלו להתקומם כשהתברר שהם צברו נשק והחלו להלחם באמריקנים אחרי שהסתיים מסע הכיבוש, כביכול. בעקבות הבעיה הו הפנמתי שעדיף להלחם לאט, לפגוע הרבה, להתיש את האויב, לשחוק ולפגוע בנשק שלו וכדומה ואז לכבוש את המרחב. כי אם לא, אז האויב נכנע, לא מוסר את כל הנשק שלו ושב להלחם.

והנה גם בסוריה זה כך, בסוריה נלחמים לאט ומשאירים קיני התנגדות. בסוריה רוב העם הוא לא עלוואי כשהשלטון הוא עלוואי. אם היו כובשים מהר, הציבור עלול להתקומם שוב. לפיכך עדיף להשאיר מרד בקצה המדינה. מי שרוצה למרוד בשלטון נמצא או הולך לשם. הם כיום גם קיצוניים ורוב העם מוקיע אותם וכך לשלטון הסורי יש יותר לגיטמציה. וכמו כן, לחימה איטית גם מראה לעולם שאין טבח, אלא יש לוחמה הוגנת.

גם באוקראינה, אם הייתי רוסיה הגדולה לא הייתי כובש הכי מהר. אעדיף לתת למורדים הבדלנים לשחרר חבלי ארץ לידם ולבסס גאווה מקומית. במקביל פושט ומפחיד בכל מיני מקומות. כתוצאה מכך ניאו נאצים ולאומנים אוקראינים יברחו למערב אוקראינה ומזרח ומרכז אוקראינה יטוהרו יותר מגורמים בעייתיים. גם עדיף לחכות שיגמר לאוקראינים הנשק והתחמושת ובכך הם יכולו פחות לפגוע בכוחות רוסיים או פרו-רוסיים מנובו-רוסיה. על כן מבחינתי לחימה איטית אינה מעידה על בעיה צבאית. עדיף כך לעניות דעתי להלחם. כך מונעים התקוממות טרוריסטית לאחר הכיבוש.

הסכמי מינסק חתרו לקדם פדרציה, לא סיפוח לרוסיה. נראה לי שבגדול זה עדיין רצון הרוסים. הם לא צריכים שאוקראינה תהיה שלהם רשמית. הם צריכים שלטון קשור אליהם כלכלית ברמה מסוימת ושלא יעבור לנאט"ו. התעמולה המערבית אומרת שאין פרו-רוסיים בכמות משמעותית באוקראינה וזה שקר. הרי זלנסקי שם בכלא ראשי אופוזיציה פרו-רוסיים וכן סגר רשתות תקשורת פרו-רוסיים הפועלים באוקראינה. אם זלנסקי לא היה חושש מכך, הוא לא היה טורח לעצור ראשי אופזיציה ולסגור ערוצי תקשורת. העניין מוכיח שגם הוא חושש ויודע שיש פרו-רוסיים רבים ברמה שמאיימת עליו בצורה דמוקרטית. אחד מראשי האופוזיציה היה אפילו בסקרים מעל זלנצקי.

לאחר שיש לנו המידע הזה, מובן בהחלט שלחימה לחימה איטית ומפחידה תעודד לאומנים אוקראינים לברוח על נפשם מאזורי השליטה של הרוסים ואולי לא לחזור אי פעם לאוקראינה. תופעה זו תשנה גם את המאזן האנטי רוסי במדינה. וכך יהיו יותר פרו-רוסים במדינת אוקראינה באחוזים רבים יותר. לפיכך כיבוש איטי גם משתלם למרות תעמולת המערב הנאור. ולמרות ספיגת המחיר של הרוגים רבים יותר.

ואגב פעם היו מדכאים מלחמה בצורה מאוד איטית. היה לוקח זמן לגייס צבא, לארגן אספקה, לאמן עוד לוחמים. היו עושים משא ומתן, שמים מצור – ובקיצור נלחמים די לאט. מצב זה של זמן למרד פלוס דיכוי המרד בזמן ארוך נתן לקהל המורדים להבין שאין סיכוי ושבר להם את רוח הלחימה. אנו חושבים כיום שהסיבה היחידה שזה קרה זה בגלל שלא היה להם היכולת או הטכנולוגיה לסיים במהירות הכי גדולה – אולם היה פה עוד רווח, רווח של דיכוי המרד והוצאת רוח המרד ושחיקת אמצעי הלחימה.

קצת רקע מקדים על המצב באוקראינה

• ב-2013 הייתה הפיכה אלימה בגיבוי מערבי מסוים כנגד נשיאה הנבחר והחוקי של אוקראינה.
• הנשיא נמלט על נפשו לרוסיה ומבקש מרוסיה עזרה. ועל כך גם עמד לדין. כלומר הוא נתן בסיס חוקי לפוטין, אחרת מדוע הוא עמד על כך לדין.
• בתחילת מאי 2013 מפגינים למען הנשיא ובעד הקשר עם רוסיה נשרפו למוות על ידי לאומנים אוקראינים, לאחר שהלאומנים הציתו בניין שבו הם הפגינו. מדובר היה בעשרות הרוגים של פרו-רוסים שנטבחו בניגוד לחוק.
• חלק מהלאומנים האוקראינים מזוהים עם ארגונים ששיתפו פעולה עם הנאצים כגון באטליון אזוב.
• הנשיא ויקטור ינוקוביץ'מגיע מדונצק – בעקבות הדחתו הבלתי חוקית מנהיגי האזור הפרו רוסים מארגנים משאל עם בחודש מאי ולאחר שרוב הציבור חפץ בהם הם הכריזו על עצמאות.
• הסכמי מינסק קבעו שאוקראינה צריכה לאפשר למורדים אוטונומיה ולקחת חלק בבחירות – העניין לא קויים ולמעש בעצם המשיכו לפגוע בפרו רוסים.
• 2021 אוקראינה מבצעת תרגיל מאיים\הגנתי עם נאט"ו מול רוסיה.
• 2022 האוקראינים מתחילים לכבוש שטחי נובו רוסיה העצמאים על ידי מל"טים מטורקיה.
• 2022 פוטין דורש מאוקראינה להתחייב לא להיות חברה בנאט"ו – רעיון שהוקם נגד רוסיה בזמן ברית המועצות וממשיך לגדול ולהתרחב.
• 2022 פוטין מכיר בעצמאות נובו-רוסיה ובא להגן עליהם מפני האוקראינים המפרים את הסכמי מינסק.
• פברואר 2022 – רוסיה מכריזה על כניסת כוחות צבא לבצע דה-מילטריזציה ודה-נאציפיקציה של אוקראינה.

הערת אגב, ישראל לא חייבת אוטומטית ללקק את הישבן המתקדם של ביידן – הוא לא צירף אותנו לנאט"ו, הוא לא מאפשר לנו להתמודד עם אירן בדרך שלנו – הוא כבר הפקיר את אפגניסטן ומפקיר כעת את אוקראינה – אי אפשר לסמוך עליו.

האם פוטין סתם בריון הפועל כי הוא יכול ולא בשם הצדק?

הרבה אומרים שפוטין בריון, ברם יש לפוטין קייס. עובדה שהוא לא פלש קודם, אלא רק כעת. הוא לא בריון גרידא. הוא מחכה שהתנאים יתאימו לו ושיהיה לו טיעון קביל במשפט הבינ"ל, כגון סיוע למדינת נובו רוסיה, דיכוי רוסים בניגוד לחוק באוקראינה והפרה של הסכם מינסק על ידי אוקראינה ועוד. אמריקה, אגב, יכולה הייתה גם לעמוד על כך שאוקראינה תקיים את הסכמי מינסק, שאגב רוסיה גם חתומה עליהם. אדגיש שהמשטר האוקראיני גם עצר אזרחים רוסיים אוקראינים פרו-רוסים וסגר רשתות תקשורת דוברי רוסית מרכזיים במדינה ואפילו פוליטיקאים בכירים מן האופוזיצה כגון קוזק ומדבצ'וק.

האם המערב יכול היה לפעול אחרת בנוגע לאוקראינה?

המערב הנאור היה צריך למתן את הנשיא זלנסקי שלא יתגרה ברוסים ובכך יזמין אותם לכבוש את אוקראינה. בזה שהוא לא פעל כך באמצעים שונים, כגון התניית הטבות, הוקעה, איומים או סנקציות או אפילו התחייבות עם ערבויות לרוסיה שאוקראינה לא תהיה חברה בנאט"ו הוא עלול לאבד מדינה ממצב פרו אירופי למצב הפוך ובכן יביא להרוגים רבים ומיותרים. המערב משיקולים שונים מעדיף להקריב את אוקראינה, הוא לא באמת דואג לאוקראינה. חשוב שנבין שהמערב לפעמים מסוכן. עצוב שהלאומנים האוקראינים נפלו בפך המערבי. צריך איזון בהנהגת העולם ובכך מדינות חלשות כמו ישראל יכול לבצע משא ומתן בין המעצמות ובכל לקדם את המדינה למקום טוב יותר.

הרשומה מוקדשת לא"א שתרם מזמנו ומכספו ובכך היה לי יכולת לחקור הנושא.

והנה קישור מעניין בנושא המלחמה באוקראינה על ידי הכותב אישתון.

נסטור מאכנו

נסטור מאכנו או נסטור מאחנו – התבקשתי לכתוב ביוגרפיה קצרה לאיזה פרויקט. החלטתי לבחור באיש מעניין בעל השקפת עולם מנוגדת לשלי. ברם, הנני עדיין רואה בו דמות למופת והחלטתי על אף שמרנותי הספקנית לכתוב עליו. הנה הטקסט להלן.

---

נסטור מאכנו נולד באוקטובר 1889 למשפחת איכרים עניה בדרום אוקראינה. עוד לפני גיל עשר עבד למחיתו כרועה צאן. בגיל שתים עשרה נהיה פועל חקלאי. שלוש שנים אחר כך כבר עבד בבית-יציקה. וכשנתיים אחר-כך, בעקבות מהפכת 1905, החל להתעניין במדיניות פוליטית. בעקבות אמונתו שיש לבצע טרור אנרכיסטי, בגלל הדיכוי החריף לאחר מהפכת 1905, היה מעורב ברצח שוטר. מאכנו נתפס ונשלח למאסר עולם.

מאכנו היה מרדן גדול בכלא וכתוצאה מכך נכבל רבות בשלשלאות של ברזל בתא ענישה. ומחמת זאת הוא רחש שנאה אדירה לבתי כלא. ובהמשך חייו דאג לשחרר אסירים מבתי כלא ולהרוס את מבנה בית הכלא. ויש גם האומרים שבגלל כליאתו בשלשלאות של ברזל בסיביר הקפואה הוא לקה בשחפת שממנה מת.

איור של נסטור מאכנו

לאחר מהפכת פברואר 1917, נסטור מאכנו שב מהכלא לכפרו גולאי-פוליה והתקבל בכבוד גדול. מיד ניסה לארגן התארגנות אנרכיסטית כשחבריו התנגדו מכיוון שראו בזאת סמכות דכאנית. הם חשבו שאסור לארגן כל פעילות המונית, ושליחיד כפעולה פוליטית מותר לבצע רק תעמולה. הוא חלק עליהם והצליח להקים ארגון אנרכיסטי ונהפך לראשו.

בעקבות ניסיון הפיכה צבאי כושל בפטרבורג, הסובייט של פטרבורג קרא לעזרת העם להגן על המהפכה. כעת נסטור מאכנו החל ביישום רפורמות שמאליות באזורו, שזה אומר הפקעת אדמות של אחוזות גדולות, מפעלי תעשייה ובתי מלאכה, וזאת בהתאם לאמונתו האנרכיסטית ששללה רכוש פרטי. כשהצבא הלבן החל לפעול באזור, אזי הבולשביקים חילקו לאנרכיסטים של מאכנו נשק וכך נהיה בעל כוח צבאי.

לאחר הסכם ברסט-ליטובסק שהעניק עצמאות לאוקראינה, נוצר מצב שבו חיילים אוקראינים החלו להגיע לאזור של נסטור בדרום אוקראינה. הכוחות האדומים לא ניסו או לא הצליחו לעצור את האוקראינים וכך נסטור מאכנו הבין שהוא צריך לדאוג לאזורו ולהגן על המהפכה. הוא ארגן אסיפה המונית ובה גייס מתנדבים שהעמידוהו כמפקדם. הוא עדיין ניסה לעבוד עם האדומים. אולם הם לא עבדו ביעילות ותיאום וכל הזמן נסוגו ונתקפו בפאניקה.

בזמן שנקרא להתייעצות על ידי מטה האדומים באזור, האוקראינים השתלטו על אזורו, גולאי-פוליה. ובאותו הזמן הצ'קה החלה בפעילות אנטי-אנרכיסטים. האנרכיסטים הבינו שהם חייבים לדאוג לעצמם. הם עשו ועידה והחליטו להילחם עוד מס' שבועות לאחר הקציר כנגד כוחות הממשלה האוקראינית.

במקביל הוא החליט ללמוד את השטח מבחינה מדינית-פוליטית. הוא נסע לרוסיה למס' שבועות ללמוד את המצב ואפילו נפגש עם לנין. ולאחר מכן חזר לאוקראינה והחל במלחמת גרילה עד שנהפך לשלטון מסודר. לאחר שקיבל כל מיני צווים מהבולשביקים, הוא הוקיע אותם על זאת שהם לוקחים מונופול על המהפכה. ובמקביל הוא נלחם בלבנים ובצבא אוקראינה. לאחר מכן האנרכיסטים באוקראינה עשו קונגרס והחליטו שמהפכה מוצלחת צריכה צבא סדיר ולא רק מתנדבים. באותו הזמן באזורים שתחת הצבא האדום באוקראינה החלו בהחרמות מזון, והאיכרים החלו להתמרמר. הצבא האדום חשש שתתחיל מהפכה אנרכיסטית בכל רוסיה והחל שוב לרדוף את האנרכיסטים. אולם עקב פוליטיקה מקומית כנגד אויבים משותפים האדומים פנו שוב לשת"פ.

לבסוף האדומים שבו להילחם בו וכיתרו אותו עד שהוא נאלץ לברוח על ידי פריצת הכיתור לרומניה. מאז הוא היה בגלות ובעוני. הוא מת משחפת שיש הטוענים שנגרמה לו עקב שהות בקור בסיביר, ככתוב לעיל.

אזור פעילותם של אנשי מאכנו באדום על מפת אוקראינה

אני מחבב אותו מאוד מכיוון שהוא מראה שגם אדם פשוט עם שאיפות בתנאים הנכונים יכול להפוך לאדם גדול. מאידך גיסא, אני מבקרו שהוא היה צריך להיות ריאליסט ולא אידאליסט, וכך להימנע משת"פ עם השלטון הבולשביקי הבוגדני ולא לשתף עמם פעולה שוב ושוב כנגד הלבנים. ועל אף שהוא היה בעל משנה אידאולוגית שונה משלי, הוא עדיין דמות שניתן לשאוב ממנה השראה וללמוד מכישלונה כיצד להיות ריאליסט טוב.