מתכון למרק "ירקות" כתום

אחד המאכלים שאני נוהג לאכול הרבה במשך השנה נקרא מרק ירקות. רק אדגיש שרובו בעצם שורשים. לגבי פולמוס מה נחשב ירק, אני ממליץ לעיין פה.

למעשה לא תמיד אהבתי מרק ירקות ושנים רבות בתור ילד הידרתי עצמי מן המרק כי הוא היה לי מר – כל מרק ירקות היה לי מר. ברם פעם הייתי בטיול עם המשפחה והיה רק מרק גזר. ומרוב רעב התגברתי וסעדתי את גופי בגזר. מני אז התחלתי לאכול יותר ויותר מרקי ירקות. וכיום אני אוהב מרק ירקות על בסיס תפוח אדמה מתוק הנקרא בטטה ותפוח אדמה.

לסיר קטן המתכון הוא להלן, ותמיד אפשר לשמור על היחס, פחות או יותר וגם תלוי במה שהאדם אוהב. אני באופן עקרוני איני מאמין במתכון מדויק. אני משחק עם הכמות ונוהג להכין באומד דעת ואם יצא לי חלילה לראות המתכון, אין לי בעיה להפר את מה שכתוב בו. אני מאמין שבהרבה תחומים בחיים יש דת של העניין וכתוצאה מכך אנשים מאמינים בצורת הכנה מסוימת, כמו טקס אכילה או קסם לא מובן. או שימת דבר מסוים כמו מרכיב סודי שייצור כישוף ויעשה האוכל טוב וראוי.

1 בטטה, אם היא קטנה אז שניים.
2 תפוחי אדמה.
1 בצל, אם הוא קטן מאוד אז שניים.
1 שום או שניים, תלוי ברגישות.

עד כאן הבסיס.

תוספת שאני בדרך כלל שם זה 2 גזרים.

אם יש לי כוסברה אני שם גבעול.
אם יש לי פטרוזיליה אני אשים גבעול.
אם יש בצל ירוק אשים גבעול.

כמובן להשתמש בשיקול דעת – שהמרק לא יהיה ירוק…

אם אין לי גבעול ירוק. אוכל לשים משהו ירוק כגון ברוקולי או אפילו שעועית ירוקה.

לפעמים זוגתי רוצה שאשים לפת – אז אני שם וזה נותן טעם מודגש. איני תמיד אוכל זאת כי זה לפעמים מר לי. מה שקשור לדיון איך לאכול או לשתות המרק ועל כך בהמשך.

אם יש לי דלעת, אשים מעט דלעת בגדול של כתפוח אדמה אחד שאני שם במרק או תלוי במקום בסיר.

למה בכלל צריך דלעת וגזר כשיש לי בטטה? הבטטה מתוקה לי מידי וזו הסיבה שאיני מכין על בסיס בטטה. אלא צריך גם תפוחי אדמה שיאזנו את הבטטה. הגזר טפל יותר מן הבטטה אבל יש לו טעם מסויים. לדלעת איני יודע איזה ערך מוסף יש לה במרק, אבל אני מגוון לפעמים – אולי לבריאות זה טוב. אם אין לי בטטה, אוכל להכין על בסיס גזר ותפוח אדמה ואולי אשים יותר גזר לאזן את התפוח אדמה. ברם על בסיס דלעת, אני מוותר.

איני אוהב כל כך קישוא ולכן לא שם. אם כי אני מכיר כאלו השמים.

משחקים

לפעמים אני שם מעט שיבולת שועל – שמשום מה ממתיקה לי המרק במעט ומסמיכה אותו, מעט עדשים ואפונה. אני מאמין שהגיוון טוב לבריאות וזו דרך טובה להוסיף חלבונים למרק.

כיצד לאכול המרק או כיצד להגישו. פעם הייתי מקפיד לטחון. כיום אני מגוון. לפעמים מרסק לגמרי, כבר לא טוחן בבלנדר. לפעמים שותה כמה כוסות מרק בטעם הירקות ורק אז טוחן הירקות. לפעמים נשארים לי כמה גושים של ירקות ללא מים ואז אני ממשיך לחמם ולאכול זאת כירק מאודה. כל אחד יכול להכין כראות עיניו והנאת חיכו.

תיבול

הכלל בתיבול, כדאי לטבל, זה הופך האוכל לטעים יותר. ברם טבלו לפי הטעם בשיקול דעת.

אני שם מעט מלח כי איני אוהב הרבה מלח, ותמיד אפשר לשים אחר כך למי שרוצה.

מעט פלפל שחור.

עד כאן תיבול בסיסי נצרך, לדעתי.

כעת לתיבול שאני משחק עימו משיקולים שונים. מעט פפריקה לצבע, לגיוון ולריח. כורכום לצבע ולבריאות וזנגוויל לבריאות.

לסיום, לפעמים המרק נשאר אצלי למספר ימים ואז בפעם השניה שאני מחמם, אני מוסיף דברים אחרים ממה שהיה קודם, כדי לעניין את החיים ולשפר את המרק עם משהו טרי.

בתיאבון!

לקריאה נוספת בתחומי המזון באתר:

• מתכון טעים ופשוט להכנת קומפוט תפוחים
• מתכון לחרוסת
• מהפכה במשלוחי המנות בחג הפורים

מתכון טעים ופשוט להכנת קומפוט תפוחים

אני אוהב מאכלי תפוחים כגון עוגות תפוחים וקומפוט (לפתן). ושנים רבות חשבתי שהכנת קומפוט היא עניין מסובך, שהרי זה כל כך טעים… עד שלקחתי את המתכון של אמא שלי שלקחה אותה מאמא שלה ומתברר שהעניין פשוט מאוד.

כיום אני כבר מכין קומפוט דומה עם שינויים מעטים.

למעשה מה שצריך זה הרבה תפוחים ירוקים לפי הכמות המתבקשת.

אפשר גם מעט תפוחים מסוג אחר.

אפשר גם אגס אחד וכדומה. כאן אני ממליץ להזהר – כי יש אגסים מרים ויש שלא אוהבים הרבה אגסים. ויש שאוהבים אגסים, אבל לא אוהבים את התחושה הפרוותית שלו בפה לאחר האכילה. אני שם לפעמים אגס אחד כטיבול.

אני אוהב לשים לפעמים תה בטעם פירות יער ואז הקומפוט הופך להיות כהה ואדמדם עם ריח מרענן וטעם מעט שונה. אפשר לשים תיון אחד או שניים.

אני נוהג לקלף הפירות שיהיה להם טעם יותר טעים. וכן אני מקפיד להוציא מהתפוח את החלק באמצע הקשה ולא טעים עם הגרעינים.יש שמוציאים עם כלי מיוחד עגול שמנסר לתוך התפוח ומשאיר את התפוח חלול. ויש שפשוט חותכים התפוח מסביב לחלק האמצעי הלא טעים.

אפשר לשים מעט יין.

אני אוהב לשים גם קמצוץ מלח וכמה קמצוצי פלפל שחור – מה שלמדתי מהכנת החרוסת הנפלאה שלי.

אפשר להוסיף מעט קינמון. אני בדרך כלל לא מוסיף כי יש הרבה שלא אוהבים קינמון.

מבשלים העניין כחצי שעה, תלוי בגודל הלהבה. העניין הוא לבשל עד שזה נהיה רך והתפוח נחצה בקלות ואז מחכים שיתקרר.

יש האוהבים שהתפוח נשאר גדול ושלם וללא הרבה מים. יש האוהבים שהתפוח מרוסק ויש הרבה מים – וכך אפשר לשתות יותר נוזל בטעם טעים עם חלקי פירות.

אמא שלי לא מוסיפה סוכר משיקולי בריאות.

מי שרוצה להוסיף סוכר, יכול להוסיף לפני הבישול או אחרי.

בכל מקרה אם בטעות לא שמו מספיק תפוחים ויש עדיין טעם של תפוח ניתן להוסיף מעט סוכר או ממתיק.

למי שמבשל רק לפי מספרים – כשני קילו תפוחים ירוקים מקולפים – 12 תפוחים בינוניים, אגס אחד מקולף וליטר וחצי מים – אמא שלי אומרת שהתפוחים יהיו מכוסים במים לאחר שקיעתם היחסית, לא יותר. תיון פירות יער אחד או שניים למי שרוצה לשים. לא חייבים לשים סוכר או עוד תוספות. כל כך קל להכין הקומפוט שאני פשוט ממליץ להתחיל להכין רק עם תפוחים ולאט לאט ללמוד התיבול האהוב עליכם.

בתיאבון.