משולש האהבה של שטרנברג – מושגים לחיים

חשבתי לעצמי פתאום לאחרונה שהגיע הזמן לשתף מידע פשוט שיכול לעזור הרבה לקוראים.

ואחד הרעיונות שחשבתי על כך הוא משולש האהבה של שטרנברג (יש הכותבים סטרנברג). בכל מקרה שוחחתי היכנשהו על החברה החרדית (אני מדבר לפעמים על החברה החרדית תמורת תשלום או בהתנדבות). ודיברו עימי על המושג החרדי 'שידוך'. ואז הסברתי להם העניין בהתאם למשולש האהבה. וכך אעשה גם בהמשך, פה.

למעשה בעקבות כך החלטתי שכדאי שאביא פה ושם מושג חשוב לחיים. הדגש הוא על מושג שאני חווה אותו כדי פשוט, מסביר הרבה ונח לעיכול. לדוגמה אחד המושגים הבאים יהיה תאוריה של היקשרות. משהו פשוט שאני חושב שמסביר הרבה התנהגויות של אנשים שמשום מה לא הפך להיות מידע רווח בקרב הציבור.

משולש האהבה של שטרנברג

שטרנברג חקר ממה מורכבת אהבה והוא שם לב שיש שלושה מרכיבים:

לפי שטרנברג אהבה מוצלחת נחשבת כאשר יש בקשר, בצורה משביעת רצון את כל שלושת המרכיבים: אינטימיות, מחויבות ותשוקה.

• המרכיב האינטימי רגשי – כלומר קשר אינטגרלי רגשי בין בני הזוג. בלטינית אינטימיות זה פנימיות. פנימיות רגשית בין שני הצדדים מסייעת לחיבור. לבד זה לא מספיק חזק כי אין מחויבות ואין מספיק תשוקה. ונרחיב עוד בהמשך.
• מרכי התשוקה – משיכה מינית לצד השני. עניין שלפעמים יכול להיות חזק אבל פג מהר. העניין נשמר כשיש גם אינטימיות ונשמר להרבה זמן כשיש מחויבות.
• ומרכיב המחויבות – שאני גם רואה בעניין מסירות כשאדם מקריב למען קשר ובעצם מוסר עצמו ברמה מסוימת לצד השני זה חיבור חזק. ברם לבד זה כמו חיים בפנימיה, אין רעיות אינטימית ואין תשוקה זוגית בסיסית.

לפי שטרנברג אהבה מוצלחת זו אהבה עם שלושת המרכיבים; אינטימיות, תשוקה ומחויבות.

אז ניקח לדוגמה קשר חילוני. הוא יכול להתחיל בטינדר או פאב. שם נפגשים על בסיס התשוקה. ואז הקשר יכול לדאוך די מהר. אולם אם יש אינטימיות זה כבר יותר חזק. ברם אם אין מחויבות תוך כמה חודשים גם הקשר הזה ידאך. ואם יש גם מחויבות אזי הקשר חזק יותר משאר הקשרים והגיע למקום הנכון באידיאל הזוגי.

כמובן שקשר חילוני יכול להתחיל בין חברים, בעבודה, כלומר, בין שני בני זוג בעלי היכרות ולדעתי לכן הוא חזק יותר במקרה זה מאשר קשר שהגיע על בסיס מראה בלבד.

בכל מקרה קשר חרדי סטנדרטי מגיע משידוך. ועדיין לא נהוג 'למקבל- בחברה הזו. אז יש כבר מרכיב מסוים של מחויבות מסוימת מהרגע הראשון. ואחרי החתונה, היות שלא נהוג להתגרש כל כך במגזר החרדי, אזי יש קשר של מחויבות חזק. בנוסף רבים אם לא הרוב הגדול מתחתן בשביל המצווה ולהיות חוליה בשרשרת הדורת – ובכך בעצם רואים שרוב החרדים מתחילים קשר זוגי על בסיס מחויבות. גם תמיד שמים דגש בחברה החרדית שאהבה זו נינה ונתינה מולידה אהבה. במאמר המוסגר חשוב להגיד שנתינה יוצרת קשר, זה לא אומר שזה באמת אהבה או העניין מביא לכך תמיד. בכל מקרה חרדי אשכנזי רגיל או ספרדי שנפגש שש פגישות בשונה מחסידים שנפגשים פגישה אחת לפני החתונה, מונחה כבר לספר סיפורים ולשאול שאלות ומתחיל ליצור אינטימויות רגשית לפני החתונה ובכך הוא מגיע לאינטימיות רגשית מהר יותר בקשר מבחינת סדר הדברים החילוני. חילונים רבים הרי מתחילים מתשוקה למיטה ורק אז מתחילים בקשר האינטימי וכולהו. החרדים לא מחונכים לאהוב בתשוקה לפני החתונה ולא ברור כמה זה לגיטימי. אולי זה חשוד כבר על מצב גופני אסור… בכל מקרה התשוקה מגיעה לקראת החתונה או אחריה. רבים במגזר אומרים שמתאהבים אחרי החתונה. אז דווקא זה שלא מתגרשים עוזר באופן מסויים בקשר. מאידך הוא יכול להוביל לאהבה ריקה כמו בפנימיה. עצוב.

וארחיב שעדיין רבים בחברה החרדית לא בוחרים את בת הזוג שלהם. הוריהם בוחרים להם. וזה לא קורה בהתנדבות, זה קורה על ידי שטיפת מוח, תלות וכפיה. והסיבה שהמדינה לא מתערבת כי קשה להוכיח שיש כאן בעיה חוקית, אולם ברור שיש כאן כאב גדול. במצב זה מצד אחד יש מחויבות על בסיס דתית חברתי משפחתי וכדומה, וחסר בתחושה שהאדם בחר לעצמו מה שמתאים לו. מאידך יש כאן אחוות גורל של שני מסכנים שנמכרו לעבדות זוגית וכעת יש להם הרבה מן המשותף והגורל הועיד אותם זה לזו – מה יש לא לאהוב?…

דתיים לאומיים רבים מתחילים בקשר של חברות על בסיס אינטימיות ואז מגיעה התשוקה ואז באה המחויבות. גם דתיים לאומיים שמרנים בהרבה דברים שרואים עניין לא להתגרש לריק, אלא אם אין ברירה. יהיו שיגידו שזה קשר חזק מאוד. יש להם אינטימיות רגשית טובה ובריאה, יש להם תשוקה טובה והם גם בעלי מחויבות תרבותית דתית לא להתגרש ולהתמסר האחד לשני.

בקיצור מי שרוצה זוגיות טובה שינסה למצוא את שלושת המאפיינים הללו של שטרנברג. בברכת זוגיות טובה לכולנו.