חברים יקרים ביום הכיפורים חשבתי על שאלה מרתקת. אולם לפני כן אספר על מקרה מופלא שקרה עמדי. אני וחבר יקר המתגורר במרכז, ידיד משכיל בעל הבנה בתחומי השפה המסורת ועוד, נוהגים להתדיין בינינו על סוגיות שונות. וחשבתי שאשאל אותו שאלה בנושא שראיתי במחזור של יום כיפור בבית כנסת. ברם, שכחתי מה רציתי לשאול אותו. ועדיין פניתי אליו כי זו הייתה בעיני שליחות אלוהית לפנות אליו ולדבר עימו שהרי לא סתם חשבתי עליו בעת התפילה ביום הקדוש ביותר ליהדות – אולי זה אומר שהגיע הזמן לתקשר עימו.
אמרתי לו שאני פונה אליו כי הייתה לי שאלה לשאול אותו ועל אף ששכחתי אני עדיין פונה אליו כי כך הועיד הגורל שנדבר. סיפרתי לו היכן הייתי והתעניינתי בו היכן הוא היה ומה עשה בצום כיפור.
ואז החבר אמר לי שגם לו הייתה שאלה. ומתברר שגם לי הייתה אותה שאלה אולם פתרתי אותה ורציתי לדון עימו על כך לאחר שאסיים לכתוב זאת פה – והנה הוא הקדים אותי. חבר טוב, חברותא טלפתית. ועל השאלה אכתוב פה להלן.
והנה השאלה בקצרה ואחר כך בארוכה. כתוב שיונה הנביא הקים סוכה לצל. ואז האל הביא לו קיקיון, ויום אחר כך האל הביא תולעת שגרמה לקיקיון להפסיק לעשות לו צל – הנה לינק למי שתוהה ורוצה להבין איך קיקיון נעלם כה מהר. וכתוצאה מכך יונה הנביא סובל מאוד מהשמש ורוצה למות.
ונשאלת השאלה, מדוע הוא כל כך סובל הרי הוא הקים סוכה לצל? ואם היה גל חום פתאומי גם קיקיון לא היה עוזר לו שהרי חם גם תחת הקיקיון, אם כך משהו כאן לכאורה לא מסתדר.
חשבתי על כך במקביל לחברי ברם לי היה כמה הסברים התומכים במסורת ולחבר היה הסבר שנעשתה שם עריכה לא ברורה ולא אמינה.
עד כאן בקצרה וכעת אאריך והנה הטקסט
ה וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה יִּהְיֶה בָּעִיר. ו וַיְמַן יְהוָה אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה. ז וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ. ח וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי.
רואים שיונה הנביא בונה לעצמו סוכה לצל והוא יושב תחתיה בצל. בהמשך האל מארגן לו קיקיון ואז הקיקיון קמל. בעקבות כך אין לו צל וכעת הוא שואל את נפשו למות.
ונשאלת השאלה מדוע לא היה לו צל הרי הוא בנה לעצמו סוכה. ואני חשבתי על העניין בבית הכנסת בזמן תפילת המנחה. וחשבתי על כמה תשובות:
א. יונה הנביא בנה סוכה לצל מהדפנות ולא מהרקיע. וכך הקיקיון סייע לו כגג.
ב. עוד אפשרות שהוא עשה צל שעוזר למזג אוויר קריר ולא למזג אוויר חמים. הקיקיון סייע לו לסבול את חום השמש וכשהקיקיון נעלם הוא סבל – וזה ההסבר לרוח קדים חרישית, אולי חום מעיק ללא רוח המאווררת את האדם.
ג. הוא בנה סוכה לצל ובמקביל האל זימן לו קיקיון לצל לראשו וכתוצאה מכך הוא זנח את שימת סכך הסוכה כי סמך על הקיקיון.
ד. הוא בנה סוכה לצל ולא לצל מלא, מה שאומר שהוא התרגל לסוכה ללא קרני שמש כמעט או שהקיקיון תפקד לו כשכבה נוספת של סכך. ואז היה לו יותר יותר קריר, ואחרי שהקיקיון הלך הוא סבל כי הוא התרגל למצב הזה.
הסיפור עם הקיקיון מלמד אותנו לחשוב על כך שהאדם הוא כה פגיע כמו קיקיון – הוא רק נעלם והאדם רוצה למות. זה אומר שלכן כדאי להתעורר ולהבין שצריך לשוב אל האל המגן.
כמו כן אפשר להגיד שהאדם לא יכול לסמוך על התשובה שלו ולהגיד, הנה עשיתי, מגיע לי כי הקרבתי ועבדתי קשה, אלא על האל בלבד, כגון יונה שבנה סוכה וזה לא היה מספיק.
בנוסף זה מראה לנו את אופי האדם, האדם חלש יותר ממה שחושב ויכול לרצות למות בקלות על אף שזה רק חום.
הסברים אלו מראים ליונה הנביא שרצה לראות מה יקרה עם נינווה – שיבין שלא רק שהאל דואג לברואיו וקשור אליהם, אלא גם שהכל יכול להשתנות. כלומר האל נותן צ'אנס אבל אל לו ליונה הנביא לחשוש שיוקע כנביא שקר או לא להבין מדוע האל מרחם על נינווה כשהם עשו תשובה שאינה מספקת.
ובברכת שנה טובה וחורף בריא לקוראים היקרים.
נ.ב. לסיום, אעיר הערב בנוגע לנושא אחר שכתבתי עליו בעבר. בשעתו כתבתי על עקידת יצחק ששם אברהם אבינו לכאורה ביצע שביתה איטלקית. כדרך להמנע ולהתחכם לעשות המקסימום – סוג של התמקחות עם האל. כמו שאברהם עושה בסדום ומשה מבצע אחרי חטא העגל. אז כאן רואים שיונה הנביא מנסה לברוח מדבר האל והאל לא כועס עליו. וזה מצחיק (והנה רעיון ששמעתי מחבר אחר שאיתו שוחחתי על הסיפור), הים מציית להקב"ה, הדגים מצייתים, העיר נינווה צמה כולל הבהמות, רוח הקדים, הקיקיון והתולעת – אבל נביא ה' הוא זה שבורח או לא אוהב את דבר ה'. הנביא יונה לא נענש על זה. ואולי זה גם מסר לכך שלפעמים הצדיק צריך ללכת בדרך שלו ולא בדרך הסלולה והפשוטה.
פוסט מענין.
אלא שהדברים יותר פשוטים מכך, ולמעשה אליגוריים.
הנושא הטכני של הסוכה והצל מהווים פריטים טכניים זניחים בסיפור.
והסיפור הוא, שיונה לא מקבל בהכנעה, בענווה, וביראה, את צו האלוהים.
בהתחלה ברח תרשישה מפחד הציווי האלוהי.
אחר כך, וזה העיקר, חורה לו מאוד ליונה הנביא. הוא השלים את מלאכתו לכאורה, ועדיין חורה לו מאוד:
פעמיים שואל אותו האלוהים: ההיטב חרה לך ?
למעשה, האלוהים גורס בפניו:
" אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה וּבִן-לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה "
אלא, שהאלוהים חס כבר על נינווה בגין חטאיה(יונה פרק ג') ופתאום האלוהים נמלך שוב בדעתו, ומתכוון להשמידם.
הזיקה בין האישיות האגואיסטית ( או מעין) וההפכפה של יונה, לבין השמדת נינווה, הינה ברורה כשמש בסיפור הזה.
פעם הוא ברח יונה, וניצל. פעם שניה, הוא לא למד הלקח. אלא, חורה וחרה לו היטב, על עצם השליחות האלוהית שהוטלה עליו. הוא מרוכז בעצמו, בתחושותיו, ולא בשליחות שהוטלה עליו. אפילו הישועה מן הטביעה ובטן הדג, לא הפכו אותו לאדם שמקבל עול שמיים בהכנעה גמורה.
זה אליגורי לתושבי נינווה. שהם חזרו בתשובה אמנם, והיכו על חטא. אבל, לא עזר בסוף . כך יונה, קיבל בסוף את השליחות האלוהים, אבל, לא באמת ובתמים.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
לגבי זאת שטכנית וזניח יחסית, אני מסכים. ברם גם דברים פעוטים חשובים. ותמיד טוב להבין הסיפור מבחינה פשטנית.
לגבי הריכוז העצמי של יונה, זה רעיון מעניין, ברם הוא לא נענש על כך, אל רום. לכן אני חושב שהוא פעל כך מסיבה אחרת.
אהבתיאהבתי
אוקיי, לפעמים פרטים טכניים חשובים, אין ספק. אבל, להתמקד בהם בעיקר, ולהזניח עיקר העיקרים, והכל בקשר לסיפור מקראי, עמוס בסימבוליות ומשמעויות תיאולוגיות. קצת בעיה לפעמים.
שמח שאתה מסכים עם האישיות ההפכפה והאגוצנטרית משהו של יונה ( מה שאתה מכנה: "ריכוז עצמי"). אבל, הוא נענש על כך או מעין. פעם בבטן הדג. פעם בסוכה. וניתן לטעון גם, שהוא נענש בשלישית, בכך שאלוהים נמלך בדעתו, והחליט להשמיד בסוף את נינווה. שהרי אז, כל שליחותו ומאמציו היו לשווא לכאורה (אפשר גם לגרוס אחרת, אבל נניח..).
להתראות
אהבתיאהבתי
רק כמובן לסייג פה:
לא מדובר באישיות הפכפכה או אגוצנטרית במונחים אוניברסליים כמובן. אלא, במונחים מקראיים/ תיאולוגיים. כלומר, יותר קונקרטית, ביחס לארכיטיפ של נביא נניח, או, איש האלוהים.
אהבתיLiked by 1 person
בקיצקוצ – יעשה אלוהים את אשר לאלוהים והאדם יעשה את אשר לאדם.
אם הבנתי נכון מדבריך, "הסוכה" שבנה לו יונה היתה בעצם קירות[דפנות] אבל לא גג? אם כך הוא כנראה אהבל מושלם, היונה הזה, פלא שנפל לפה של הלויתן?!
והמסר המרכזי של דבריך הוא כמובן – חירותו האינסופית של האדם לעשות כרצונו. המשפט "הכל צפוי והרשות נתונה" במקרה הזה, כלום אינו צפוי, אלא אם כן האלוהים הזה באמת "מתעלל סדרתי", ולהוותי הוא סדיסט ממשי.
אהבתיאהבתי
אריק, הרעיון הוא שאפשר לצדיק הפועל מתוך רצון טוב להתמקח עם האל קצת כל עוד שאין לו ציווי מפורש ברור שאומר לעשות משהו מסוים בזמן מסוים
אהבתיLiked by 1 person
יונה היה צדיק? בניגוד לרצונו היה צדיק, על פי הסיפור המקראי, אפילו למעי הלויתן הוא הגיע כדי לברוח מהייעוד שלו. אתה הרי יודע שאין בי אמונה, אבל אין בי דחייה או אי רצון לשמוע דברים חכמים, שיש בהם טעם רב לחיים שיש בהם משמעות, תוכן וחכמה. מבחינתי, אם אני מוריד את "אלוהים מהמשוואה" ונשאר עם "הציווי הקנטיאני" – חובת האדם להפיץ את המוסריות העמוקה שבו, האנושיות שבו – יונה ניסה לברוח מעצמו, מהכוחות הנפשיים שערערו את עולמו הנוח. מזכיר לי חבר שאמר לי פעם: תברח מעצמך עד סוף העולם, זה לא יעזור, תמיד בסוף תחזור רק לעצמך.
אהבתיLiked by 1 person
הוא לא מקבל עונש – והאל לא כועס עליו, אלא מציל אותו ודואג לו ומדבר עימו. לפי התפיסה המקובלת בהכרח שהוא צדיק. ממילא רואים כאן משהו מעניין – אומץ דתי גדול שכבר לא קיים כמעט בעולם האורתודוקסי
אהבתיLiked by 1 person
העולם האורתודוכסי, כמו שאני רואה אותו, וכמו שהוא מציג עצמו לעיניי הוא עולם של פחד, עולם שבו האדם נתון תחת מכבש לחצים אכזר מצד מנהיגי הקהילה שלו, עולם בו אסור לך לזוז ימינה או שמאלה. להעז כמו יונה הנביא? זה או חרם, או גירוש, או הכרזה על מותך בעודך בחיים. יציאה מהעולם הזה היא פעמים רבות לזנות, לסמים. המביך מכל שהעולם הזה מקבל לתוכו פושעים סופר מסוכנים שנזכרים בכלא שהם "דתיים" וחובשים כיפה.
אהבתיLiked by 1 person
לא מכיר כבר את היחס הזה לפורשים
אהבתיLiked by 1 person
לצערי אני מכיר היטב. העיתונות בארץ כיום כבר לא מסתירה מעשי הגלייה של נשים נאנסות לאחר שגורשו, או של נערים שהתלוננו על הרב שלהם וכו' , לצערי.
אהבתיאהבתי
יכול להרחיב?
אהבתיאהבתי
https://www.haaretz.co.il/opinions/1.4622637
אהבתיאהבתי
זה לא על עצם התלונה אלא על איך בוחרים להתלונן.
אהבתיאהבתי
החבר רצה להגיד שיונה יוצא טיפש שלא יודע לבנות סוכה. ואני חושב שפעם אנשים היו יותר זורמים. בכל מקרה נראה לי שהסבל של יונה הוא יותר פסיכולוגי. ואלוהים מדבר איתו בצורה פסיכולוגית לגבי זה שהוא מתחשב עם אנשי נינווה
אהבתיLiked by 1 person
ואגב, אריק ראית את הפוסט של מקס מקסמן שמגיב לך?
אהבתיLiked by 1 person
לא. לא היתה לי על זה שום התראה. אאל"ט מקס מופיע אצלי ברשימת המועדפים.
אהבתיLiked by 1 person
https://socialrevolutioninhumanthinking.wordpress.com/2017/05/30/%d7%a2%d7%a7%d7%99%d7%93%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%97%d7%a7-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%91%d7%94-%d7%94%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%99%d7%aa/
אהבתיLiked by 1 person
בטח ראיתי את כל התגובות. הוא מופיע בשם אחר אצלך בויכוח המיותר לגמרי, כי נקודת המוצא שלו איננה שלי. הוא מאמין ואני לא חושב בכלל שיש דבר אלוהים, כך שכל ציטוטיו והעזרותו בפילוסופים של הנאורות לא עוזרים. נקודת האפס שלו- יש אלוהים והוא מנהל את העולם. נקודת האפס שלי – אין אלוהים, ואדם מנהל את חיו כרצונו.
אהבתיאהבתי
גמני מאמין ועדיין אני ואתה מצליחים לנהל דיון
אהבתיLiked by 1 person