אחד הניסים הגדולים שקרו למדינה זה שהרב קניבסקי נדבק בקורונה. ואדגיש שלא ידוע לי שהוא לקח את החיסון השלישי. לא הצלחתי לגייס כל עדות התומכת בנושא. וזו עוד עדות על הרדידות של התקשורת שהיא לא מדברת על הנושא. היא לא חושבת לחשוף אפילו שהוא מסרב להתחסן ובמקביל מורה לעדר שלו להתחסן.
חשיפה: הנס הגדול של מאמיני הרב חיים קנייבסקי זה שהרב נדבק בקורונה
לא רבים שמעו על המזל הגדול של צמיתי החצר של הרב קנייבסקי, שהם ממש לא מודעים למזל הגדול שלהם. ויש שיאמרו שזה לא מזל, אלא נס ענק. והנס הוא כדלהלן – הנס הגדול הוא שהרב חיים קנייבסקי נדבק במחלת הקורונה. ידוע שהרב חיים קנייבסקי נמצא בחזית נגד חיסונים ולא היה מסכים לדקור את עצמו בשום … המשך לקרוא
סוף כל סוף כעת מתחילות לעלות דעות שהסגר הקשוח אולי מזיק יותר מידי ואולי הפיתרון הוא הגבלות ולא סגר קשוח המפחיד אנשים מלצאת את ביתם ומונע מאנשים רבים לעבוד ולבוא במגע עם חברה בסיסית. עניין הפוגע באנשים בודדים. אולם עדיין גדולי הנאורים פה לא מאפשרים לסגור את נתב"ג או לכלוא נכנסים לארץ לבידוד מפוקח במלון על חשבונם עד שיתברר שהם לא מדבקים.
שלטון האחוזים – הרהורי כפירה בקורונה בערב עוצר, סגר הגבלות נוספות
המדינה המודרנית החליטה שתפקידה לדאוג לנו ליחיד ולרבים. ובשם כך היא מגבילה אותנו קרוב לשנה. ואנו גם התרגלנו שכך צריך להיות. בו זמנית שהתקשורת הנאורה שלנו מגבה את צעדי הממשלה, מפיצה דיסאינפורמציה לגבי המצב, כגון שהמגפה לא רצינית, שהיא לא תגיע, שזה שימוש פוליטי של ראש הממשלה ושלא פעלו והגבילו מספיק. אנשי התקשורת כלבות הדמוקרטיה … המשך לקרוא
שיר הלועג לעברייני קורונה ולשוטרים הקשוחים.
הפרו הפרו את חוקי הקורונה – שיר
הָפֵרוּ הָפֵרוּ אֶת חֻקֵּי הַקּוֹרוֹנָה עֲשׂוּ בְּפַרְהֶסְיָה אֵירוּסִין אוֹ מְסִבָּה תְּפִלָּה הֲמוֹנִית אוֹ חֲתֻנָּה הִרְסוּ הַכַּלְכָּלָה וְהָעֲבוֹדָה זַהֲמוּ בַּנָּגִיף אֶת כָּל הַסְּבִיבָה וְהַחֲרִיבוּ אֶת הַחֶבְרָה וְהַמְּדִינָה רִיבוּ עִם קַלְגַּסֵּי הַמִּשְׁטָרָה צַעֲקוּ אֶל שׁוֹטֶרֶת: שִׁיקְסֶע פְּרוּצָה קַבְּלוּ בָּרֹאשׁ בּוֹמְבָּה עַזָּה מֵאַלָּה קִרְסוּ שְׁדוּדִים אֶל הַמִּדְרָכָה נַעְנְעוּ רַגְלֵיכֶם מוּל הַמַּצְלֵמָה כְּשֶׁאַתֶּם נִהְיִים לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה הִפְכוּ הָאֵירוּעַ מֵהַפְגָּנָה … המשך לקרוא
ביקורת נגד הקומוניסטים, ואיך אנו הציבור קיבלנו את ההגבלות הממשלתיות על החופש שלנו בקלות כהמוני מפגינים הלכו להפגנות הדבקה כבילוי ומנעו צייתנות קורונה ממגזרים אחרים בארץ שראן את עבריינות הקרונה מול המצלמה בטלוויזיה מקבלת אישר של היועמ"ש והמשטרה.
כשסגרו את הגבול בגלל וירוס הקורונה הקומוניסטי הסיני
כשסגרו את הגבול בגלל וירוס הקורונה הקומוניסטי הסינילא התנגדתי, כי לא הייתי בחוץ לארץ, חזרתי פשוט שבוע קודם כשסגרו במדינה את העסקיםלא התנגדתי, כי הייתי שכיר ולי לא היה עסק כשסגרו את הישיבות, בתי הכנסת ומוסדות החינוךלא התנגדתי, כי לא היה לי כוח לגבאי ולעסקן הקשקשן ולבסוף לקחו אותי באלונקה של מד"א עם תלבושת לבנה … המשך לקרוא
תיאור הפכפכותם של האופוזיציה במדינה בנוגע לקורונה ועוד. ואגב נאה לראות שהליכוד לא משנה דעה ותוקף את זה שממשלת בנט לפיד לא דמוקרטית בגלל ההגבלות החדשות, הליכוד ממשיך להגיד שהם לא עושים מספיק ברוח צעדי הליכוד שהצילו חיים רבים בשעתו וכעת נקווה שלא ניפול לקטסטרופה.
הסגר השני במדינת ישראל מנקודת המבט שלי -התנהלות הממשלה בזמן הקורונה
כעת אנו בעיצמם של הגבלות חמורות בעקבות הקורונה אשר הוכנסו לתוקף בימים האחרונים ועוד היד נטויה. הנני האזרח הקטן מעוניין לתאר את התנהלות השלטון הישראלי מן הזווית שלי ולעורר מחשבה בנושא. ועל כך להלן: אנו כעת נמצאים בסגר ורבים בקרב האזרחים וחלק מן הפוליטיקאים באופוזיציה משמאל ומימין חולקים ביקורת רבה נגד הממשלה. ברם אני זוכר … המשך לקרוא
שיר עליז המתאר את משחק השוטרים והגנבים ואת הזמנת האלימות של עברייני קורונה רבים ביחסם מול המשטרה במצב חירום.
משטרה חולת קורונה – שיר
הַקּוֹרוֹנָה מִתְפַּשֶּׁטֶת כְּמוֹ אֵשׁצָרִיךְ לְהַפְחִיד בְּלֹא לְהִתְבַּיֵּשׁ עֲבַרְיָן! לֹא חָבַשְׁתָּ מַסֵּכָהגַּם מֵאַנְתָּ לְהִזְדַּהוֹת לַמִּשְׁטָרָה חֲרֵדִי אוֹ שְׂמֹאלָן לִבְרֹחַ נִסִּיתָ כְּמוֹ יַלְדּוֹן קְטַנְטַןבָּרוּךְ הַשֵּׁם חֻשְׁמַלְתָּ בְּטֵיזֶר מְסֻכָּן וְאַתָּה הָפַכְתָּ יְדוּעָן, מַמָּשׁ קָרְבָּןבַּכְיָן, בִּקַּשְׁתָּ שֶׁיִּבְעֲטוּ לְךָ בַּיַּשְׁבָן.
שיר רומנטי בהשראת הקורונה – תמיד אפשר למצוא השראה בחיים גם מדברים מפחידים.
הדביקיני – שיר
הַדְבִּיקִינִי הִכָּנְסִי בִּי חָזָק חוֹלֶה אָנוּשׁ עֲשִׂינִי נִהְיֶה מְבוֹדְדִים לָנוּ וְנַבְרִיא בִּנְשִׁיקוֹת וּבְחִבּוּקִים וּבַלְּטִיפוֹת וּבְמַגָּע נָעִים.
מענין.
בהתיחס לרשומה לגבי מערכת המשפט ועוד נושאים שם:
תחילה, אני מסכים, שנתניהו לא פעל מתוך שום כוונות דיקטטוריות. הסתבר כבעליל חסר שחר. הוא עשה דברים יותר גרועים אפילו. אבל, לא בקשר לקורונה. זה הסתבר בעליל כבלתי נכון בקשר לקורונה.
אבל, זה הענין, כאשר אין אמון במנהיג, מה שיעשה לא יעשה, מעט יעזור. ואין לו אלא להלין על עצמו.
ועוד, אתה כותב על מערכת המשפט, זכות ההפגנה וכדומה, וקובע, שאין חדש תחת השמש, והחזק קובע את רצונו.
תשמע ג'ורג'י, עם כל הכבוד, זוהי הבלות רוח. צריך קודם כל, להבין בחוק ומשפט, להבין הרציונל של המערכת, של השופטים, ואחר כך לבקר בדרך כלשהיא הדברים.
ככלל, חופש הביטוי, הוא לא ערך מופשט לגמרי. חופש הביטוי נועד קודם כל, לאפשר ביקורת על השלטון. על המימשל. זוהי נשמת אפו של חופש הביטוי. לאתגר את השלטון. לבקר אותו. לייצר תשתית מושכלת על מנת שיהיה אפשר לאתגר השלטון. ממילא, למנוע עוולות על ידי השלטון, ולמנוע גלישה חיש קל לדיקטטורה.
בישראל, חופש הביטוי הינו ערך חוקתי, ערך יסוד נעלה ורם. אבל, לא נקוב בשום חוק יסוד או חוקה שאין, כערך חוקתי. הוא קיבל עוצמה חוקתית, באמצעות בתי המשפט ( פסק הדין המפורסם של העליון בפרשת "קול העם").
נמחיש זאת מארה"ב:
בארה"ב, התיקון הראשון, מבצר את חופש הביטוי כערך חוקתי.
נצטט אותו, מתורגם לעברית. הנה, התיקון הראשון:
"הקונגרס לא יחוקק חוק הנוגע למיסודה של דת, או אוסר פולחן דת חופשי, או מגביל את חופש הדיבור את העיתונות או זכותם של בני אדם להתכנס בדרכי שלום ולבקש מן הממשל תיקונן של עוולות. "
עד כאן הציטוט:
אתה קורא, זה נועד בעיקר, לאתגר השלטון. לבקש למשל תיקון עוולות מן השלטון. אין בארה"ב, חופש ביטוי במובן הפרטי (כערך יסוד חוקתי נקוב). אלא, בעיקר בקשר שבין השלטון לאזרחים.
עיקר הענין, למנוע מן השלטון, סתימת פיות של אזרחים.
כך גם פה למעשה.
ומתי הדברים מסוכנים שבעתיים ? קורונה. סגרים. הגבלת חירות וכדומה. או כי אז, מערכות המשפט, נדרכות ונכנסות להילוך גבוה. פן ימונף הדבר, וינוצל הדבר, למעשי עוולה כלפי האזרחים. ולכן, חופש ההפגנה כנגד השלטון, מקבל חשיבות מועצמת ביותר.
לכן, כאשר אתה חושב חופש ביטוי, אתה צריך לחשוב קודם כל:
שלטון אל מול אזרחים. עוולות. חוסר אונים של אזרחים, אל מול הכוח השלטוני העצום, לנוכח מעשיו בפועל, או מעשיו הפוטנציאלים.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
אל רום, יש כמה סיבות לחופש הביטוי, למנוע עריצות והיסוד הנפשי של האדם. את זה אפשר לפתור בזמן חירום עם מתים, על ידי הפגנות במקומות ספציפיים בעיר של המפגין במרחק סביר לביתו ולא כטקס לימנלי או עליה לרגל המבטא שחרור. למעשה הקורונה תחזוקה את ההפגנות המוקד בילוי ומפגש חברתי
אהבתיאהבתי
תשמע ג'ורג'י, אתה ברשומה, כתבת כך, ולזה התיחסתי. מצטט:
וכעת לשאלה על מערכת המשפט פה, מדוע זכות ההפגנה חשובה יותר מזכות החירות הכלכלית וחופש התנועה? ונראה לי שזה כל אחד והדת שלו. וכמובן ישנה שאלה נוספת, מדוע הפגנה נגד משהו זה בסדר והפגנת אמונה או ציות לרבנים או אהבה לשכינה או הפגנת אהבת שופינג, זה לא חוקי?
לי אין חידוש בהבנה שכל אחד מקדם מה שהוא רוצה והחזק קובע בצורות ואמירות שונות את מה שהוא רוצה והכל עניין של לחץ מתמיד. ברם אנצל את זכותי לומר זאת כל עוד העניין לא נאסר עלי על ישי השלטון המשפטי פה ב"מדינת היהודים".
עד כאן הציטוט:
לא הבנת למה באמת הרי. גם קבעת שזה ענין של החזק משליט רצונו ושורד. והכל בקשר למערכת המשפט.
אז, הסתבר לך, שכלל וכלל, לא כך הדבר. צריך להבין קודם. ואחר כך לבקר.
אהבתיאהבתי
אל רום, אני מכיר את האמת הליברלית, אבל מי קבע מה האמת, הליברליזם שרוצה חופש הביטוי? זכות החיים שהיא זכות ליברלית? או רצון הציבור הלא ליברלי עם האמת הלא ליברלית שלו?
אהבתיאהבתי
ג'ורג'י,
זה לא ענין של אמת. זה ענין של חוק ומשפט. תעזוב ליברלים עכשיו. אתה כתבת על מערכת המשפט. וכמו רבים, מבקר אותה קשות ( במקרה הכי טוב, מבקרים קשות). הכל, מבלי להבין כלום בחוק ומשפט, או איך שופט חושב פשוט.
אהבתיLiked by 1 person
בוא נפתח את העניין, מהיכן לדעתך מגיעה הסמכות המשפטית?
אהבתיאהבתי
אם אתה מתכוון באופן כללי מהיכן מגיעה כללית הסמכות המשפטית, אז היא מגיעה מן החוק, מן החוקה, ומן תקנות הציבור, והלכות פסוקות ( פסקי דין מנחים של בית משפט).
אהבתיLiked by 1 person
ומהיכן החוק, החוקה, התקנות, והלכות הפסוקות מגיעות?
אהבתיאהבתי
אם כך, פורמלית, מן המחוקק. מן הריבון הטבעי ( העם) והריבון הפורמלי ייצוגי המחוקק ( הפרלמנט).
מהותית, עסקינן גם באושיות הצדק הטבעי והאוניברסלי.
וממילא הנוהג והחוק הבינלאומי.
הלכות פסוקות, פורמלית, מבית משפט עליון בעיקרון. והוא בתורו, מתבסס על כל המוזכר לעי"ל.
להתראות
אהבתיאהבתי
הריבון הטבעי העם מינה בהסכמה מלאה של חבריו את הפרלמנט?
אהבתיאהבתי
ורצוי אולי ג'ורג'י, שנפתח שרשור חדש, בלי צמצום או כניסה בגוף התגובה. זה יהפוך להיות ננו תגובות פה. תגיב למטה בתגובת אב חדשה, וכך נמשיך, מבלי להיכנס בגוף התגובה.
יש עוד תגובה כזו, בטעות נכנסה למטה כתגובת אב.
אהבתיLiked by 1 person
אני מגיב מהאפליקציה, אל רום, אתה בעצם מעדיף שאגיב מתחת ולא בתוך התגובה שלך?
אהבתיאהבתי
הכוונה לפתיחת שרשור חדש. שהתגובות לא יילכו ויצטמצמו ברוחב פשוט. שהמסגרת של התגובה לא תצטמצם פשוט.
אז אם אתה רוצה להמשיך להגיב עלי, תפתח תגובת אב (ראשית) חדשה. ואני אפתח חדשה. וכך זה ימשיך, שלא יהיה צמצום של מסגרת התגובה פשוט.
אהבתיLiked by 1 person
ג'ורג'י ( וכל המעונין כמובן) כאן לבג"צ קלאסי, בקשר לחופש הביטוי, והזכות להפגין ( הרבה לפני הקורונה, 2005 בקשר לתוכנית ההתנתקות מעזה).
מומלץ לקרוא ולהבין הדברים:
https://bit.ly/3iXPRDX
אהבתיLiked by 1 person
רצוי לקרוא העיקר בעיקר בבג"צ לעי"ל, וזה למעשה מעמוד 7, פסקה 11 תחת הכותר:
"הזכות החוקתית להפגנה ולחופש הביטוי"
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
ורצוי אולי ג'ורג'י, שנפתח שרשור חדש, בלי צמצום או כניסה בגוף התגובה. זה יהפוך להיות ננו תגובות פה. תגיב למטה בתגובת אב חדשה, וכך נמשיך, מבלי להיכנס בגוף התגובה.
אהבתיLiked by 1 person
מקבל, בסופו של דבר בקיצור, גם אם נסתכל על המשפט הטבעי והפוזטיבי-פורמליסטי מנהגי, לדעתי זה מגיע מבט הערכים הקיים של האדם-החברה. כתוצאה מכך זה בעצם החזק קובע לחלש
אהבתיאהבתי
אני מציע, שאני מגיב לך פעם אחת בשרשור, כך אתה יודע שאני מגיב ואז אתה פותח חדש. ובמקביל זה לא נהיה כזה קטן הקטע של התגובות. תודה
אהבתיאהבתי
אז תשמע ג'ורג'י, מה זה חזק מה זה חלש ? האדם הוא יצור חברתי. האם תוכל לחלוק על כך ? לא תוכל ! כך בעיקרון ברוב רובם וכולם כמעט של המקרים. אז אם הוא חי בחברה, חברה מאורגנת, בצורת מדינה נניח, אזי חייבים להיות חוקים שיביעו סדר חברתי.
הרעיון של חברה או ארגון חברתי, הינו זה, שבשביל להעצים התועלת והביטחון, אנשים מוותרים על אינדיבידואליות טוטאלית, ותורמים בויתור, לסדר חברתי כולל, שבסופו של דבר, גם מעצים אותם, ומועיל להם.
אז איך עושים זאת? זה חייב להיות מותנה או מוכוון על פי ערכים מופשטים, כלליים, וחוקתיים לרוב:
נניח חופש הביטוי ערך יסוד. חופש הפרט ערך יסוד. חופש הפולחן ערך יסוד. הפרטיות ערך יסוד.
כל אלו, צריכים לבוא לידי ביטוי באופן פורמלי ואפקטיבי. זוהי גם הבחירה של הרוב, להבדיל מבחירה שרירותית של אדם, דיקטטור. אז, יש בחירות, והרוב, באופן כללי קובע החוקים ואחת ל… חוקה או תיקונים לחוקה.
אלא, שהטעות שלך לחשוב, שבהכרח הרוב או החזק, משליט רצונו:
זוהי טעות, מכיוון שחוקה, מטבעה, דואגת למיעוטים. דואגת לחלשים. ואיך ? בגלל, שהיא מופשטת וכללית.
לא ייתכן חוקה, שבה הפרטיות הינה ערך, אבל, היא נוגעת, ליהודים אבל, לא לערבים. אז זה מחייב לנהוג בשיוויון. בכל חוקה בכלל כמעט, יש ציון, שכולם שוים בפני החוק.
על כך, יש חובה בינלאומית. מדינות חתומות על אמנות בינלאומיות, שמסדירות ומחייבות לנהוג בשיויון.
כאן למשל, תוכל להגיע, לאמנה בינלאומית , יסודית, עליה חתומה ומאושררת ישראל, והיא מסדירה בדיוק מה שאתה מציין.
הנה, שם האמנה:
"אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות "
ממש בעברית. נוסח רשמי. כאן:
יש ללחוץ כדי לגשת אל amana-1040.pdf
ושים לב להקדמה, מצטט:
בשימן אל לבן, כי בהתאם לעקרונות המוצהרים
במגילת האומות המאוחדות, ההכרה בכבודם העצמי
ובזכותיותיהם השוות והבלתי ניתנות לשלילה של כל
בני משפחת אנושי היא יסודם של החירות, הצדק
והשלום בעולם…….
עיניך הקוראות, זה מחייב את מדינת ישראל למשל. כולם שווים, וזה ערך בסיסי. זכויות שוות.
להתראות
אהבתיאהבתי
החוקה והאמנה מגיעים על ידי כוח של מישהו, אחרת מדוע שנציית
אהבתיאהבתי
כן אבל, מדובר על נניח פרלמנט או אסיפה מכוננת, שנבחרו על ידי העם. מה אתה רוצה יותר מזה לא מובן ? זה לא כוח, זוהי בחירה חופשית. הפרלמנט או האסיפה המכוננת, מחוקקים. והאחרונים נבחרו על ידי העם.
כך או כך:
לא רק שהאדם הינו יצור חברתי, אלא שיש צדק אוניברסלי מוכר ומוכח, מקדמת דנא. נניח:
אסור להרשיע או לשפוט אדם, פעמיים על אותה עבירה שביצע. זה צדק אוניברסלי. חייב אדם להיות מיוצג על ידי עורך דין באם הוא חפץ בכך. זה צדק אוניברסלי. אין להכריח אדם, להעיד נגד עצמו. זה צדק אוניברסלי.
אין פה שום כוח. מעבר לזה:
זה בדיוק תפקיד בתי המשפט בין היתר. להגן על זכויות אדם. להגן על מיעוטים, מפני עריצות שלטון. ובלבד שבית המשפט הוא עצמאי.
החוק אגב, לא חזות הכל. גם לא החוקה. הפרשנות של בית המשפט לדברים, ביחס לקייס נתון, הם הם ההכרעה האולטימטיבית. עיקרון שלטון החוק, מחייב הרי את המימשל לציית לבית המשפט. זה פשוט. בדיעבד אולי. אבל, פשוט.
להתראות
אהבתיאהבתי
אין בעיה אז התאחדו כמה אנשים ויתרו אולי אסיפה מכוננת. למה זה מחייב אותי?
אהבתיאהבתי
לא מובן ג'ורג'י, אתה אולי אנרכיסט ? ניהליסט ? תסביר לנו. הרי אתה חי במדינה. איך אפשר אחרת ?
אתה מבין למשל, שצריך קוד פלילי. צריך נניח למנוע עבירות פליליות. להעניש עליהן. הרי אחרת, המצב המחדלי הוא של ג'ונגל. איש את רעהו יאכלו נפש. נפש בנפש.
אז צריך להרתיע אנשים מפני ביצוע עבירות פליליות. צריך להעניש מי שעבר עבירה פלילית.
אז איך יעשו זאת בלי חוקים ? בלי חוקה ?
נניח שצריך כפי בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, להגדיר כך, מצטט את סעיף 7(א):
7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו
עד כאן הציטוט:
אם לא כך יגדירו, בין אם בחוקה, בין אם בחוק, בין אם בהלכה פסוקה, אזי:
משטרה תתחרע על האזרחים, בשביל לחשוף עבריינים ויהי מה. נניח, יצותתו במסות, לאנשים תמימים, או, שאין חשד סביר לגביהם, ויעלה אולי דג ים בבריכת שחיה. או שיעצרו ויחקרו במסות, גם מי שאין לגביו חשד סביר.
אז צריך חוקים בשביל עבירות פליליות. להגן על אנשים תמימים. אבל, גם צריך, לרסן מנגד המשטרה, שבטבע שלה, תעשה הכל, בשביל לתפוס עבריינים, כי זה ההישרדות של המשטרה, ושל כל שוטר ושוטר למעשה.
אז איך כל זה, בלי חוקה, בלי חוק ?
החוק למשל, מייצר הרתעה וענישה בפלילים, והחוקה, קובעת עקרונות על מרסנים למשל.
תסביר לנו….. או שאתה אנרכיסט, כי אז, אין טעם בדבר הזה פה.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
צריך כי בא לי. כי משתלם לי. לא כי האמת אצלי.
אני אכן כמעט שטירנריסט – אנרכיסט שמרן. ברם אין לי בעיה במשטרה ושלטון וכדומה. אני מקבל המצב הקיים כחלק מהסדר האנרכי שלנו בעולם.
ואין לי בעיה לעשות צעדים רבים כדי להביא ביטחון לי ולמשפחתי או חבריי וכדומה.
מבחינתי מהפכה לא משנה כלום.
אנו חיים באנרכיה המשגית תמיד – והמוקרטיה היא בעצם ענף של האנרגיה. וכן הדיקטטורה היא ענף של האנרכיה – אבל במודל אחר.
אדם שרוצה ביטחון אכן צריך הרתעה, כי בא לו והוא חזק לבצע זאת, לא כי הוא צודק מוסרית.
אהבתיאהבתי
אז הבנו את הענין, אתה קצת מקרה ייחודי…. קיצוני יותר בתיאוריה.
אבל, רק כפי שהסברתי, אם אתה רוצה ביטחון, משטרה, הרתעה וכו…. זוהי חבילה אחת כוללנית, ואין להפריד בין פריט לפריט. אם אתה רוצה ביטחון, זוהי הרמוניה שלמה. אין ביטחון, בלי חוקה. בלי עקרונות- על מרסנים למשל. תזכור תמיד:
שגם באנשים תמימים השלטון מתעמר לא פעם. לרוב בשוגג. אבל, זה לא עוזר כמובן. וצריך שסתומי ביטחון. צריך בתי משפט. חוקה. עקרונות על וכדומה. בקרה.
כך שאם חפץ אתה בביטחון, זאת דע לך, זוהי עסקת חבילה. שהרי, לא יעזור לך ביטחון, אם עשקו אותך, סתם בתשלום כלשהוא לעירייה. ואיך תאתגר זאת ? נניח סתם קיבלת קנס לא צודק לשיטתך. נניח בידוד קורונה, ואתה רוצה לאתגר אותו. יש טעות. נניח יש תוכנית בניה ליד הבית שלך, והיא תהווה מטרד לשיטתך. איך תאתגר אותה? נניח נפלת לבור, בגלל רשלנות, ואתה רוצה לתבוע פיצויים מן הרשלן. איך תעשה זאת ? אילו מערכות אדירות, סבוכות, שמעקרות כל מחשבה על אנרכיה הרי. אין דרך אחרת.
כך שאתה לא יכול להיות באמת אנרכיסט בין אנשים מן היישוב. רק באי בודד. ניזון מן הטבע וזהו. וזה לא מה שנראה לי שאתה.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
אני אנרכיסט המשגי המסתכם על העולם במבט אנרכיסטי. ברם איני שולל חוק וסדר. זה פשוט נוח לי. אם זה לא יהיה נוח לי, אפעל נגד העניין.
מקס שטירנר צדק!
אהבתיאהבתי
אם אני מבין נכון, לא יודע מי זה מקס שטירנר, אז אתה סתם מה שנקרא קתרזיסט. כלומר, אתה פורק קיטור בדיבורים ובתלונות או בטענות מענות, וסתם מאמץ ראיה ביקורתית תיאורטית עיונית , שהיא בעיניך סוג של אנרכיזם.
וזה נוח לך, כי זה פורק תסכולים פשוט. העסק מתסכל, וחייבים להתפרק.
תקן אותי אם אני טועה….
אהבתיLiked by 1 person
אשים מספר לינקים להגות
ההגות היא אגואיסטית – ריאליסטית
באופי של האדם וכך היא רואה את העולם שמורכבת מאנשים:
אין שוויון, אין קידמה אנושית, אין מצווה של חופש, וכדומה.
https://wp.me/p3yj7W-Cm
אהבתיאהבתי
טוב, הבנתי, תודה על ההפניות, אבל, זוהי באמת הבלות רוח טריוויאלית אפילו לא זה עם כל הכבוד.
עסקינן בטיפוסים, שפשוט מנסים לאמץ אידיאולוגיה, בשביל יצרים או אגואיזם או אנטי סוציאליות פשוט.
תחילה, ברור שהאדם יצור חברתי, זה בגנים. אז הרי, כך יצורים חברתיים, אפילו בטבע, יש חיות חברתיות, שמתאבדות ומתות בקרבות או בצייד, אחת בשביל השניה.
אז למותר יהא לציין האדם כמובן. זה בגנים. זה טבוע. לא עוזרת אידיאולוגיה אפילו.
אלא שתולדות המין האנושי, מוכיחים בעליל, שהפרוגרסיה, הנאורות סו קולד, הם לינארים. הנה אתה עצמך:
העלת לא מזמן פוסט, ביטול העבדות וכדומה. האם יש עבדות היום ? רסמי, פורמלית, דה יורה ? ברור שאין, ולא תהא. לפחות לא במסות. זוהי פרוגרסיה.
פעם מדינות היו כובשות מדינות. פשוט בולעות אותן, בשביל סתם להקים אימפריה. ממש עד תחילת המאה ועשרים אפילו. היום:
אין סיכוי למדינה לבלוע מדינה, ולהקים אימפריה. סדאם חוסיין, עשה טעות קשה, כבש את כווית, וכל העולם בקונצנזוס, התגייס למערכה. העידן הזה, חלף מן העולם.
האם זה לינארי לגמרי ? לא. עולה ויורד. אבל, כאשר מעבירים קו, מנקודה A , לנקודה B, זה מוכח בעליל ממש. מגמה מוכחת וחד משמעית.
אפשר היה להפליג פה באינספור דוגמאות.
אבל, תמיד אסור לשכוח:
שתיאוריה כזו, מראש היא הבלית, באשר האינסטיקנט ההישרדותי הכי חזק, הוא זה של החיים נחשב. להישאר בחיים. לא בכל מחיר. אבל, להישאר בחיים. לא למות:
והעובדה היא, שבחברה אנושית, אנשים מקריבים היקר מכל, החיים עצמם, בשביל:
אחרים, בשביל החברה שבה הם חיים, בשביל אורחות מוסר, בשביל להשתחרר משיעבוד, בשביל החופש.
וזה הרי סותר בעליל כדבר הזה מגוחך עם כל הכבוד. אם כי מצוי, טריוויאלי להחריד.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
זה לא סותר כי האדם עובר חיברות והוא רוצה עונג על ידי עשיית עונג לאחר גם במחיר הקרבת חייו
אהבתיאהבתי
https://myanarchyblog.com/2019/08/24/3-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%99%d7%93-%d7%95%d7%97%d7%96%d7%a7%d7%aa%d7%95/
עוד לינק בנושא
אהבתיאהבתי
כן, אבל, זה הרי סותר את עצם האגואיזם:
שהרי, האגואיזם נועד להישרדות. ואם אדם לא שורד בכלל, שהרי מעדיף למות, ולפעמים ביסורים, אז איך הוא שורד אגואיזם ? והאם זה בא בקלות תמיד ? ממש לא!! זה כרוך לא פעם, בדילמות אכזריות ביותר.
תשמע ג'ורג'י, זה קצת הרבה מופרז כבר עם כל הכבוד. שהרי, אתה משתמש בשפה או במינוחים, תוך כדי עיקור המובנים הטבעיים והבסיסיים ביותר שלהם.
עונג והקרבת חיים, וויתור על עונג מכאן ואילך, לא ממש מתיישבים אחד עם השני. אתה הרי מבין.
ואותו הדבר עם תהליך חיברות:
למה תהליך החיברות ? תהליך החיברות, מחנך האדם, לתפקד בחברה, ולהבין שהוא לא מרכז העולם. אינטראקציה חברתית יעילה ונכונה והוגנת. אם כך, למה שאדם יבזבז זמן על הטמעת תהליכי חיברות לאחרים ? כל אחד לעצמו, וג'ונגל ותו לאיו.
אבל, המיסוד של הענין, מעיד על כך. מעיד על תפיסה מאורגנת לעילא בהקשר זה.
אהבתיLiked by 1 person
אני אענה שהאלטרואיזם הוא אינטרס הישרדותי של האדם
אהבתיאהבתי
או שלחילופין ג'ורג'י, העונג שייתכן בהקרבת חיים במצבים יותר נדירים, מעיד בעליל:
שאדם בנוי גנטית, מוטבע הדבר, לשים טובתם של אחרים, או רעיונות גדולים יותר, על פני טובתו האולטימטיבית האישית.
יוצא מכאן, שעונג כזה, הוא מעיד בעליל על כך, שטבעו של האדם, אינו להיות רק להיות יצור אגואיסטי, הפועל אך ורק למען עצמו, אלא, טבוע הדבר, שהוא יצור חברתי הפועל למען האחר, הכלל, או רעיון גדול ממנו.
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
זה לא סותר, אל רום, האדם פשוט כך מקבל העונג
אהבתיאהבתי
תשמע ג'ורג',
אתה כותב בעלמא. אתה כותב שלהיות אגואיסט, לא סותר להיות לא אגואיסט, ושנסתפק בזה ? אתה צריך לפרט, לנמק, להסביר.
מסבירים לך:
אם העונג של האדם, להיות יצור חברתי, אזי, הוא יצור חברתי לעילא, ולא יכול להיות אגואיסט שחושב רק על עצמו.
אתה לוקח את המושג "עונג" ונותן לו משמעות אחת ויחידה, וכלל לא רלבנטית במובן הזה.
ויוצא מזה, שאם זה עונג או היה עונג, אז הוא יצור חברתי לעילא האדם. ואם זה לא בקונטקסט של עונג, אלא של סבל לא כל שכן, אז עוד יותר מעיד אפילו יטען הטוען, על יצור חברתי שהוא האדם.
אז מאיפה שלא נסתכל על זה כך הדבר, והאדם יצור חברתי לעילא. למה ? כי זה בגנים. והגנים למעשה, מקבלים הכוונה והעצמה, על ידי חינוך, ותהליכי סוציאליזציה או חיברות וכדומה.
אין פה כלום לא מובן או שאפשר להקשות עליו עם כל הכבוד. ההיסטוריה של המין האנושי, מלאה למכביר. שתי אותיות תקליד בגוגל, ותיפול על הקרבה חברתית של אנשים שונים ומשונים, מכל רחבי העולם. בין אם זה לעונג שבת, בין אם לאיו.
אהבתיLiked by 1 person
אני מבין וכך גם אחרים – שאי אפשר לברוח מהאגואיזם אלא אם כן אין בחירה חופשית. לפיכך האלטרואיזם הוא מודל של סוג מסוים של אגואיזם הבא לידי ביטוי בעזרה לאחר
אהבתיאהבתי
כן אבל אז, מה שאתה מכנה אגואיזם, צריך הבהרה של הטווח הסמנטי שלו. והטווח הסמנטי שלו, מייצר סתירה מניה וביה עם אנטי אגואיסטיות, כלומר סוציאליות, חברתיות וכו….
אגואיזם, וסוציאליות, עומדים בסתירה אחד לשני. זה ברור לך הרי. זוהי עמדתך שלך המקורית.
אם אתה לוקח אגואיזם, ומפשיט אותו, ולוקח אותו לקצה הטווח הסמנטי שלו, ומשליך אותו גם על סוציאליות וכדומה, אזי:
אתה מייצר סתירה מניה וביה.
אבל, כל זה, פורמלי. לשוני. טקסטואלי. מה שחשוב, לא המינוחים, אלא:
זה שמהותית, גם אם האדם, מתענג כדברך, מהיותו אלטרואיסט נניח רב חסד, אז הרי מעיד הדבר, שהוא יצור חברתי לעילא, וממילא, הוא לא אגואיסט, בלתי כי אם שוב:
אתה לוקח אגואיזם, ולשונית מפשיט אותו למקום הרחוק ביותר נניח, המקום ממנו עלה הנביא ישתבח שמו לשמיים.
זה ממש פשוט.
אז בסוף, אתה חייב להסכים, עם או בלי השימוש הלשוני המניפולטיבי במינוח "אגואיזם" שטבעו הטבוע של האדם, הינו שהוא יצור חברתי לעילא. ולא פעם, שם טובת אחרים, לפני טובתו האישית, ואפילו יקריב חיו לכך.
אלא שחשוב בשולי הדברים, ולא בשוליים כלל, להדגיש זאת:
באותה מידה, האדם הוא אגואיסט במובן הליבתי והצר של המילה. ואיך פותרים זאת:
ווקטורים שונים, באישיות של האדם, מושכים לכיוונים שונים ומנוגדים לא פעם. וכל פעם, ווקטור אחר יהיה דומיננטי יותר, על פני ווקטור אחר. כך שיש לנו תדיר:
תמהיל ווקטורים בנפשו ואישיותו של האדם. ווקטור אישי אגואיסטי נ' ווקטור חברתי אלטרואיסטי.
להתראות
אהבתיאהבתי
ג'ורג'י,
נעיף מבט, במילון, להגדרה הפורמלית של אגואיזם:
אֵגוֹאִיזְם – זכר
דאגת אדם לצרכיו ורצונותיו, תוך חוסר התחשבות בזולת; אנוכיות
אגואיזם
זהו מצב בו האדם שם אך ורק את עצמו, צרכיו ומחשבותיו בראש מעייניו, והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו, באופן קבוע. אדם אנוכי עשוי להתעלם מתחושותיהם, צורכיהם ונקודות המבט של האחרים
עד כאן הציטוט:
עיניך הקוראות: חוסר התחשבות בזולת. התעלמות מנקודת המבט והצרכים של אחרים.
אם כך, זה עומד בסתירה ליצור חברתי סוציאלי. לכן הטיפול וההבהרה של הטווח הסמנטי של המילה, חשוב ביותר. כך או כך:
זוהי מניפולציה פרטית שלך או של אחרים לא משנה. אבל, מבחינת מהות, הוכחנו היטב הדבר.
כאן למילון מילוג:
https://milog.co.il/אגואיזם
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
ההגדרות מטעם Oxford Languages
אַלְטְרוּאִיזְם
שֵׁם עֶצֶם – זָכָר
זוּלָתָנוּת, אַהֲבַת הַזּוּלָת, מְסִירוּת וְאַהֲבָה לַאֲחֵרִים יוֹתֵר מִלְּעַצְמוֹ. הַהֶפֶךְ: אֵגוֹאִיזְם.
מקור
צרפתית: altruisme; מלטינית: alter אחר.
זה ממילון אוקספורד
אהבה לאחרים זה כמו אהבה לגלידה, זה אינטרס אישי לבצע דברים
אהבתיאהבתי
נו ג'ורג'י, אז זה מאשש ההסבר שלי, ומפריך את שלך.
האהבה היא לזולת. יותר מלעצמו.
אז שוב מסבירים לך. זה טבוע. האדם יצור חברתי. באשר הוא אוהב הזולת לא פעם, כמו את עצמו, ואפילו יותר מאשר את עצמו. זה שזה כרוך באהבה נניח מכללא, אז מעיד על האדם כעל יצור חברתי, לא אגואיסט שחושב על עצמו, או רק על עצמו.
זה במהות.
ופורמלית גם, השימוש שעשית במילה אגואיזם, היה שגוי לחלוטין, או, שהיית צריך להבהיר המניפולציה שעשית. שהרי, האגואיזם יסודו בהיפוך לגמרי, מסוציאליות וחברתיות פשוט.
אז ההגדרות שהבאת, שוב מאששות הדברים שלי, ומפריכים לגמרי את שלך או אותו הוגה שהבאת.
להתראות
אהבתיאהבתי
זה לא סותר, זה פשוט אינטרס של האגו של האדם
אהבתיאהבתי
איך אגו ג'ורג'י ? האגו מוגדר, כתחושת ייחודיות של האדם, אל מול החברה והסובב אותו. וכאשר אדם מקריב למען החברה, הוא הופך עצמו לאמצעי למעשה, במקום לתכלית. הופך עצמו לאמצעי, למען מטרות חברתיות.
והרי, אדם שכך נוהג, חזקה גם בעיקרון, שיהא גורס, שכך כולם צריכים לנהוג. ואם כך:
הוא רואה באנשים, יותר אמצעי, מאשר תכלית. אמצעי למטרות חברתיות, על חשבון אינדיוידואליזם.
אז איך ג'ורג'י ?
אהבתיאהבתי
רק נמחיש זאת אולי באמת ג'ורג'י:
ניקח קיבוץ. ארגון חברתי לעילא. כל מהותו סביב חברה או החברה או התאגדות חברתית מובהקת.
אלא, שבמסגרת הזו, אדם אולי לא מאבד, בטח לא לגמרי, אבל:
משיל מעצמו הרבה תוים אינדיוידואלים. למשל, בקיבוץ הקלאסי, כולם עובדים, חלק יותר קשה, יותר קל, תורמים יותר, תורמים פחות, אבל:
מקבלים כולם בתמורה או מעין, מן הקיבוץ, אותו הדבר.
אין לאדם בקיבוץ, אופקים כלכליים של ממש כמובן. רחוק לא יגיע. הוא לא יוכל לממש עצמו נניח מבחינה כלכלית. סקיי לבל לא עובד בקיבוץ ( במובן האישי).
אם כך:
חזקה, שכל חבר קיבוץ, לפחות במקרים הקלאסיים, עוגן יותר על ההיבט או התועלת החברתית שבהתאגדות, על פני התועלת האישית במונחים לפחות, של מה שאתה מכנה אגו.
ולכן, למעט מקרים חריגים, כל אידיאולוגיה חברתית, קוהרנטית, יסודית, צרופה, באה על חשבון המימוש האישי, אינדיוידואלי, וגם האגו כמובן.
כלומר, שבמתח שבין האדם כאמצעי לבין האדם כתכלית, המסגרת החברתית, עוגנת על האדם כאמצעי, יותר מאשר תכלית.
להתראות
נ.ב: סקיי לבל, משמע: Sky level השמיים הם הגבול נניח, ומעבר להם אפילו.
אהבתיLiked by 1 person
על פי מה האדם מקבל החלטות – לפי מה האדם בוחר להתאמץ?
אהבתיאהבתי
בעיקרון, המערכת הלימבית מה שנקרא. כלומר, החלקים במוח, האחראים על רגש, דחפים וכדומה.
בעיקרון אבל לא לישון. שכן אלו, מקבלים עיצוב ועידון ודיכוי בתהליך סוציאליזציה כמובן.
לענין הנושא בפוסט ובכלל:
הרי הרבה אנשים, פועלים, על סמך תחושות תיאולוגיות. משמע:
יש משהו גדול מהם. רעיון גדול מהם. העובדה שיש איזה תכלית גדולה, רעיון גדול, מנחה הרבה אנשים, להיות חברתיים פשוט, ולשקוד לא רק על עצמם וההישרדות שלהם, אלא, גם של הזולת או החברה בה הם חיים.
הפרספציה התיאולוגית אגב, היא טבע האדם. טבע המוח. ממש אנטומית כך.
אהבתיLiked by 1 person
המשהו הגדול הזה הוא חלק מהרצון שלהם – ואם הם לא מבצעים בהתאם למה שהם חשים שצריך לעשות, אזי הם מרגישים רע – לפיכך יש בהם אגואיזם
אהבתיאהבתי
נו ג'ורג'י, עוד פעם אתה מכניס אותנו למעגל השוטה הזה ! הסברתי לך:
ההגדרה של אגואיזם אבל, היא שאדם חושב רק על עצמו, ולא על אחרים. אם הוא חושב על אחרים, מקריב בשבילם לא כל שכן, את חיו אפילו, אז הוא לא אגואיסט. אלא משהו אחר. זה שזה רגשי, זה משהוא אחר, אבל, לא אגואיזם.
או שתפנים את זה. או שאין טעם יותר עם כל הכבוד….
אגב, אפרופו אפגניסטן, מאמר פה, קצר, קולע, מסכם, קוהרנטי, נכון בהרבה מובנים, מאוד מומלץ:
https://nationalinterest.org/blog/middle-east-watch/decoding-taliban%E2%80%99s-victory-192556
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
מה שאני בא להסביר זה שכל עוד יש בחירה חופשית הכל אגואיזם – ברם יש מודלים שונים של אגואיזם. אחד אגואיזם המתמקד יותר בעצמו של האדם. שני אגואיסט העוזר לאחרים – להלן אלטרואיזם.
נכנס לקרוא המאמר חיש
אהבתיאהבתי
ג'ורג'י,
אז שוב, עכשיו אתה יותר מתקרב. אבל, זה לא מה שהתחלת איתו. זה איך שהתפתחת איתו בהתגבבות.
אפילו כך, זה לא מספיק, שהרי זה מחזיר אותנו שוב למעגל השוטה:
ההגדרה של אגואיסט, עומדת בדיאלקטיקה ברורה, בניגוד ברור, לאדם העוזר לאחרים. שהרי, אם הוא עוזר לאחרים, אז הוא לא יכול לעמוד בהגדרה של אגואיזם. אלא אם כן:
אתה מבצע מניפולציה פרטית (וזה לגיטימי כמובן) ואז אתה צריך, להגדיר זאת מראש לקוראים. אבל, זה פורמלית, כי שוב, מהותית:
מי ששם בראש מעיניו העזרה לאחרים, לא כל שכן, יותר מאשר לעצמו, אזי, אין מצב שהוא אגואיסט. אחרת:
אדם, שעוזר לאחרים, ואדם שעוזר רק לעצמו, יכונו שניהם אגואיסטים?
אני מאמין, שכאן מיצינו הענין, עם כל הכבוד….
והמאמר אכן מומלץ…
אהבתיLiked by 1 person
אני אמרתי שמבחינתי הכל אגואיזם – זה אומר שזו הפריסמה שלי וזה לא סותר את מה שהתכבתנו. תוכלו לראות דברים כאלו בדומה בהתכתבות בינינו ובקישור ששמתי על מקס שטירנר.
והנה ויקי על מקס שטירנר
"גרסת האנרכיזם של שטירנר, שהוצגה ב"האגו ועצמו", היא צורה קיצונית של אינדיבידואליזם, או אגואיזם, הממקם את הפרט הייחודי מעל הכל: מדינה, קניין, רכוש, חוק או חובה…
מימוש עצמי פרטני מבוסס על שאיפתו האינדיבידואלית של הפרט לממש את האגואיזם שלו, בין אם הוא נובע מדחפים מודעים או לא מודעים. ההבדל היחידי, לפי שטירנר, בין אגואיסט שלא מרצון לבין אגואיסט מרצון הוא שהראשון "ישלט" על ידי רעיון ריק מתוכן מתוך תקווה שרעיון זה יביאו לאושר ואילו השני, יבחר באופן חופשי את הדרכים לממש את האגואיזם שלו ואף ייהנה מהתהליך עצמו"
אהבתיאהבתי
אז זה בדיוק הענין נניח גם לשיטתו ושיטתך:
בעוד שאגואיזם מצוי עוגן על ריקנות, אגואיזם לשיטתך ושיטתו, חברתי נניח, עוגן על תוכן ערכי.
אז התוכן, שהוא ערכי, עושה ההבדל. זה מה שמסבירים לך.
זוהי רטוריקה ריקה לגמרי. חלולה לחלוטין עם כל הכבוד. זוהי חפירה אידיאולוגית של סוציופטים עם כל הכבוד. לשוות חזות אידיאולוגית, ליצרים נלוזים.
ושוב נמחיש, משהו מצוי לגמרי בחיים:
נניח ככה, 3 גיבורים:
גדי, משה, בתיה.
בתיה חברה של משה. בני זוג. גדי ומשה חברים טובים.
בתיה מנסה לפתות את גדי, חבר של משה, בעוד שהיא בת הזוג של משה.
גדי, למרות שהוא חרמן בטירוף עליה. למרות שהוא דלוק עליה. כל החושים והאינסטיקטים שלו אומרים לו, לך, לך על זה. הכל טוב. ולא היא:
הוא הולך נגד החושים, נגד ההישרדות הכי בסיסית, נגד האינסטינקטים, ומסרב לבגוד בחברו הטוב משה.
אז, הוא קיבל החלטה, אנטי אגואיסטית, שאין בה כלום:
לא הנאה, נהפוך הוא. לא הישרדות, נהפוך הוא. יש בה רק דבר אחד:
תחושה ברורה, שהוא לא יכול לבגוד בחברו הטוב. מוסרית דוחה אותו. יתירה מזו:
בעיני בתיה הוא טיפש. ומשה חברו הטוב, לא יידע מזה לעולם ( שהוא סירב לבגוד בו).
אז זה היה רק בעיני עצמו אפילו. לא היה בזה אפילו אגו כלשהוא לשיטתך. אגו במונחים החיצוניים יותר.
אז זה מצב מצוי בחיים מאוד. למכביר דברים כאלו.
הפעולה של גדי, מאופיינת רק בדבר אחד:
תפיסה ערכית נטו. הוא כדבר הזה לא יעשה. זה נראה לו פסול בעליל, למרות שזה מחסום מובהק, בדרך אל האושר.
וזהו זה. שהרי, אתה לא תוכל לכנות פעולתו, כאגואיזם קונסטרוקטיבי לשיטתך ושיטתו. שזה ערכי, אבל, מממש אישית הבן אדם. שהרי, זה כל רעיון החיברות וההשתלבות בחברה:
דחיית סיפוקים, הנאות, אינסטינקטים, יצרים, על מנת להשתלב חברתית. אז איך אגואיזם ? בטח כמובן, לא פורמלית לשונית. אבל, גם לא מהותית.
אהבתיLiked by 1 person
לדעת שטירנר ואחרים, גדי לא בוגד כי הוא לא אוהב לבגוד בגלל מי שהוא (החיברות שלו וכדומה) ממילא הוא אגואיסט כמו כולם מבחינה רעיונית. כמודל שהוא שונה מבחינת הזולת.
אהבתיאהבתי
טוב, כל זה בהיותך כותב על עונג. הנאה. אז איפה העונג וההנאה? הוא הלך(גדי) נגד אינסטינקט הישרדותי עילאי. אז שוב:
אם החיים עצמם, מוקרבים בשביל ערך גדול יותר, והחברה. ואם אדם נמנע מעונג צרוף כפי יחסי מין, בשביל משהו ערכי.
אז זה לא אגואיזם, לא במודל הליבתי, וגם לא במודל המומצא שלך או של אותו שטירנר, ולא עצפיר ולא בטיח.
ובאמת נחתום בכך עם כל הכבוד….
אהבתיLiked by 1 person
נחתום. מסכים שלא להסכים. בידידות רבה.
אהבתיאהבתי
אגב ג'ורג'י:
השתחרר סוף סוף הדו"ח של גופי המודיעין בארה"ב, לגבי מקור הקורונה:
אז כפי שאפשר היה לצפות, העסק עדיין לא ממש ברור.
מה כן ברור:
ברור להם בסבירות גבוהה, שהסינים לא ידעו מראש על הדבר. ברור להם בסבירות גבוהה גם, שזה ממילא לא ענין של נשק ביולוגי וכו….
אבל, לגבי תכל"ס מקור הוירוס, בין שתי ההיפותיזות של:
זליגה מן המעבדה נ' סתם הדבקה והתפתחות טבעית, אזי, המאזניים שקולות בשלב זה.
רק מידע נוסף חדש ומהותי, או שיתוף פעולה של הסינים, יהיו בבחינת פריצת דרך.
לעת הזו, המאזניים שקולות פחות או יותר בוא נגיד.
כאן לתקציר מן הדו"ח. רובו חסוי, אבל, 2 עמודים השתחררו:
יש ללחוץ כדי לגשת אל Unclassified-Summary-of-Assessment-on-COVID-19-Origins.pdf
אהבתיLiked by 1 person
לגבי הדוח, נחכה ונראה איזה עוד מידע יצא בהמשך
אהבתיאהבתי
כרגע זה מוצה. רק מידע שהוא לא צפוי לגמרי, יכול לשנות משהו. הסינים לא משתפים פעולה. החיה המארחת בטבע לא נמצאה עד כה. כל הראיות בעיקרון מוצו, על ידי אנליזות אינטנסיביות של ה- סי איי איי וגופי מודיעין אחרים, בארה"ב ובעולם.
אז כרגע, זה מה שיש…. והמאזניים שקולות.
אהבתיLiked by 1 person
אם לא נמצאה החיה המארחת בטבע זה לא מדליק נורות אדומות נגד סין?
אהבתיאהבתי
כל הנורות נדלקו כפי שראית. זה מהות הדו"ח. זה מה שהביא הדו"ח. כל ארגוני הביון כמעט בעולם המערבי, היו חזק על הסיפור הזה.
אבל שוב, לא נמצאו הוכחות שהסינים ידעו מראש על המגיפה. ייתכן שהתעלומה לא תיפתר לעולם פשוט.
אהבתיLiked by 1 person
רק שים לב ג'ורג'י, זה שלא מצאו החיה, לא בהכרח מפיל התיק או החשד על הסינים. אלא:
שזה התחיל בשוק החיות בהואן בסין, אבל מעל הכל:
יש שם מעבדה, וירולוגית, ממש ליד השוק. במעבדה שם, התעסקו בדיוק עם הרצפים הגנטיים של הקורונה וכו… ועל כך, עובדים במעבדה חלו בתסמינים של קורונה, לפני הקורונה בכלל. המון ראיות מחשידות וכו….
להתראות
אהבתיLiked by 1 person
יש שני דברים שצריך לבדוק לגביהם א. האם הם יצרו והפיצו. ב. הטעו העולם יגרמו להפיכת המגפה לכלל עולמית
אהבתיאהבתי
רק צריך לשים לב, הטענה המרכזית כלפיהם, היותר מוכחת לכאורה, היא זו, שהם יידעו העולם באיחור. העולם וארגון הבריאות העולמי.
האיחור הזה לכאורה היה קריטי מאוד. למה לכאורה ? מכיוון שאפילו בזמן, מדינות נהגו בקלות ראש יחסית. לא הבינו מה עומד להתרגש עלינו פה.
הכל מעבר לסיפורי המעבדה, שעדיין לא הוכח רסמי הדבר.
אהבתיLiked by 1 person
ומתי לדעתך יצא דוח סופי שהם התרשלו?
והאם יקנסו אותם או יבקשו מהם פיצויים?
אהבתיאהבתי
אף אחד לא יכול בדיוק לקנוס אותם. זוהי בעיה. יש תביעות בארה"ב לפיצויים מן הסינים. גם זו בעיה רצינית. מדובר בתביעות ריבוניות. זה בעיה אמיתית. בעיה סבוכה, זה לא פשוט. אם זה מאוד מענין אותך, אפנה אותך אחר כך.
מבחינת מקור הקורונה, אז מה שכתבתי לעי"ל, ונראה מה אם איזה מידע יצוץ ויבהיר הדברים.
האם הם התרשלו? תשמע, ארגון הבריאות העולמי, חוקר, חקר בדבר. הם מכחישים שהיתה פה איזשהיא התרשלות או משהו. ונראה עוד דוחו"ת בהמשך. אבל:
בהעדר שיתוף פעולה מלא מצידם. זה מהווה בעיה.
כאן אגב תוכל לקרוא, על טראמפ, שפרש בזמנו, מארגון הבריאות העולמי, בגלל שהוא טען, שהיה שיתוף פעולה בין סין לארגון הבריאות העולמי, זה טייח מימדי המגיפה וכדומה, והוא פורש פשוט.
כאן:
https://www.bbc.com/news/world-us-canada-53327906
אהבתיLiked by 1 person
לגבי הפרישה אני מכיר, ראש הארגון הוא אתיופי – מדינה המקבלת סיוע מסין.
אהבתיאהבתי
כן, הרבה טענות היו לטראמפ בקשר הזה. בעייה רצינית.
כאן אגב, תוכל לקרוא, על תביעה של מדינת מיזורי ארה"ב, תביעה כנגד הסינים, על האחריות למגיפה וכו…. לכתב התביעה עצמו:
https://ago.mo.gov/docs/default-source/press-releases/2019/prc-complaint.pdf?sfvrsn=86ae7ab_2
אהבתיLiked by 1 person
נראה מה יצא לבסוף
אהבתיאהבתי