התחלתי להתרגל לעשן בעקבות סרהוב מחבריי שאעשן. זה התחיל מהצעה של סיגריה פה ושם כבר מגיל צעיר בעת דיון מעניין או באירוע חברתי. לבסוף לאחר כמה שנים התרגלתי ואהבתי. אני מושפע מחברים ובפרט מחברים טובים. אם כי אני עדיין מעשן קל מאוד כיום.
אולם הייתה תקופה שהייתי מעשן כשתיים וחצי קופסאות סיגריות לשבוע, אולי מעט פחות כי דאגתי להביא למי שרצה ולא היה לו. שתים וחצי קופסאות זו בעיה שזה כבר עישון מזיק.
ויום אחד קראתי ספר בשם גנבת הספרים ושם גיבור הספר מגלגל לעצמו סיגריות ואפילו מלמד את ביתו לגלגל לו. אמרתי לעצמי, גם אני יכול. זה נראה טקס מעניין. אולי גם יותר זול. אולי יותר בריא כי הטבק יותר בריא לכאורה בטבק לגלגול שיש בו פחות תוספות לטבק.
יום אחד ראיתי ביו טיוב סרטון כיצד לגלגל, ראיתי שזה לכאורה לא כזה מסובך. הלכתי וביררתי על חנות טבק גלגול והתחלתי לגלגל ולעשן. כאדם לא מושלם קניתי מכונת גלגול, במקום לעשות ביד. וכך החלתי לגלגל לעצמי סיגריות ולכל מי שמסביב. הפכתי למכונת טובות למי שמסביבי רוצה סיגריה בין כי נתקע בלי או כי קצר במזומנים.
התחלתי לגלגל בביתי תחילה ולעשן בקופסה בחוץ – כנאמר "גלגל סיגריה בביתך ועשן קופסה בצאתך". לפתע שמתי לב שגם הסיגריות הקנויות מחזיקות יותר זמן בקופסה, ואני ממש צורך פחות טבק. בהמשך כבר התחלתי לגלגל מחוץ לבית כולל ברחוב. תהליך המרתי מנטיית העישון הקופסאתית שלי הומרה לנטיית עישון בגלגול מאבק משקית.
לפני הגלגול כבר החלטתי להמנע מעישון כשאני חולה, כשאני צרוד, כשמגרד לי בגרון וכשכואב לי הראש. הרעיון היה לא לסבול מהעישון ולצמצם. ובנוסף כבר הפסקתי לסיים את הסיגריה עד הסוף. מי אמר שחייבים לסיים את הסיגריה?!
דבר זה התעצם יותר כשהחלתי לגלגל. שמתי לב שהחבילה מחזיקה לי כמה שבועות. וכן היא לא יקרה, אז כך שלפעמים אני מפסיק יותר העישון ומסיים רק חצי סיגריה. ובנוסף אפשר לגלגל עם פחות טבק ולעשות סיגריה דקה או אוורירית יותר.
המעבר לגלגול גרם לכך שהפחתתי את העישון שלי מסיבית ועוד מבלי מאמץ רב. כפתיחה הורדתי את צריכת הטבק שלי ב-75% לפחות.
ולפעמים אני גם לא מעשן כמה ימים. וכן חלק מהימים מעשן כארבע סיגריות ומטה.
התפיסה שלי גם שלא חייבים לעשות כל יום משהו כמו היום הקודם בצורה סימטרית. למעשה מחלת הסימטריה מזיקה לנו פעמים רבות. היא גורמת לנו לצרוך יותר אוכל כדי שהמאכל ישאר סימטרי ואז אוכלים יותר – או בכלל לסיים את החבילה עד הסוף למען הסדר הטוב. כמו לסיים הסיגריה עד הסוף – מה הבעיה לזרוק רבע סיגריה לקראת הסוף? וכן לעשן יותר כי צריך שהעישון יהיה טוב וסביר. ידוע הכלל שצריך לחסל חבילת סיגריות ביומיים כי אחרת זה לא נשאר טרי. וזה אבסורד. חבילת הטבק שלי מחזיקה חודש במצב סביר כשהיא בנרתיק ובתיק. יש המעשנים כל יום חצי קופסה, מה הם לא יכולים להפחית?
אני כאן ממליץ לכם, מי שרוצה להפחית בסיגריות, לעבור לגלגול. לא חייבים לגלגל תמיד. אפשר להתחיל לגלגל בבית ובמשרד ואז אם רוצים, אפשר להמשיך לגלגל תמיד. לגלגל זה נחמד, תעסוקה, צומי עצמי – הענקת זמן שהאדם מעניק לעצמו וגם יותר בריא.
כשמרן אני מאמין שלא הכל בחיים זה או הכל או כלום. אפשר להפחית ולצמצם צריכת רעלים. ומאידך להמשיך לעשן כל עוד זה חוקי. זה עדיף מרעלים אחרים רבים שאנשים צורכים. הרבה אנשים המפסיקים לגמרי, לבסוף נשברים ושבים לעשן. ניתן פשוט להפחית או עוברים להשמנה ערב אכילת יתר. האדם צריך תענוגות…
אני כיום מעשן קל מתון מאוד. העישון שלי מתון מאוד וכשליש מסיגריה רגילה בסיגריה שלי. כך שהסיכון מהעישון ממש הופחת דרסטית אצלי.
לבריאות.
אלוהים איתנו - מחשבותיו של שמרן עצמאי 
ההצעה שלי נוקשה יותר: תחליט סופית שאינך רוצה לעשן. אחר כך, קבע מועד בו תחליט להפסיק לעשן. זה חייב להיות מועד בעל משמעות כלשהי [אצלי, 20.6. סיום שנת עבודה ]. להודיע לכל העולם ואשתו: בתאריך זה אני מפסיק לעשן. וזהו.
תשתדל מאוד לא להיות ליד אדם, כדי שלא תוציא עליו את כל העצבים שלך, סתם.
תתכונן לשנה שלמה של שעולים, כחכוח, הוצאת רפש מהפה.
תתכונן לחלום על זה שאתה מעשן, ולהתעורר ולא ממש לדעת אם אתה כן/לא מעשן.
אהבתיLiked by 1 person
אריק, אתה סרקסטי או רציני?
אהבתיאהבתי
כך אני הפסקתי לעשן לפני המון שנים.
אהבתיLiked by 1 person
אז אתה הולך על השיטה של הכבוד. האדם מתבייש לחזור בו
אהבתיLiked by 1 person
בדיוק נמרץ. כך גם הסברתי לכולם, אי אז בעשור הראשון של המאה ה- 21, הכל ענין של כבוד עצמי.
אהבתיLiked by 1 person
"בטרם פורסם על הנזק והסכנה העלולים להווצר כתוצאה מהעישון, היה הגרא"א דסלר זצ"ל, מנהלה הרוחני של ישיבת פוניבז', מעשן סיגריות. פעם נכנסתי אליו, סיפר הגר"א שוועב, והיה זה באותו יום בו פורסם לראשונה על הסכנה, והמשגיח מקבלני כדרכו במאור פנים ואומר לי כדברים האלה: "אתה יודע שהפסקתי לעשן"?…
לאחר כמה דקות נכנס תלמיד נוסף ושוב פונה אליו הרב דסלר ומודיע לו שהפסיק לעשן… וכך עשה לעשרות רבות של תלמידים שנכנסו במשך הימים הבאים כשהוא מודיע לכולם שהפסיק לעשן.
ה"וורט" בזה הוא פשוט מאוד. כשאדם מודיע לכל כך הרבה אנשים שהפסיק לעשן, גם אם אחר כך יגבר עליו יצרו, לא יהיה נעים לו לחזור 'לסורו', מאחר שהכל כבר יודעים שהפסיק… בכך הוא מכניס את עצמו ללחץ חברתי קשה ומאפשר לעצמו, גם בהרגלים קשים כמו עישון, להגמל מזה.
והרי לנו אם כן דרך נוחה ויעילה לתשובה גם על דברים קשים שחטאנו בהם פעמים רבות עד שהשתרגו על צווארנו."
אהבתיLiked by 1 person
ברור שישנה הסכמה מוחלטת בין שנינו.
אהבתיLiked by 1 person
חחח
אהבתיאהבתי
"יודע אני בעצמי וברור בשכלי, שעישון הסיגריה הוא קשה לבריאותי, ואף על פי כן אני הולך ומעשן, ולמה הוא זה? יען כי לבבי דבוק בהרגל העישון וכל אשר יטה הלב אליו לא יתאמת אצלו ההיפך, אף אם ברור הוא לשכל בתכלית הבירור. מי שמעשן סיגריות הרבה עד שבלילה ירגיש כאב קשה בחזה, בשעה שכואב לו בלילה מחליט שלא יעשן עוד בשום אופן יום המחרת, כי אם יעשן הלא יהיה לו כאב כזה גם בלילה אחר. כשקם למחרת לאחר שעה קלה מתעורר בו הרצון שוב לעשן, מפני שבסיבת ההרגל יש לו חפץ רב בזה, כשעומד הרצון הזה נגד יראת הכאב אנו מבחינים שאומר לנפשו "אעשן נא רק אחת כי בזה המעט בוודאי לא יכאב לי, על סמך זה המעט הא הולך ומעשן. וכן כאשר בשעה קלה שוב יתעורר הרצון לעשן שנית, יאמר לנפשו עוד הפעם, 'הלא גם זאת לא אחת היא' וכה הולך ומעשן כל היום כולו ובלילה יחזור אליו שוב הכאב".
אהבתיLiked by 1 person
איזה יופי.
העברית הזו, אני משתגע. לנשק את שפתי הדובר אותה. מלאה, חדה, צלולה. זכרית מאוד, נטולת קשקשת וערפול מיותר. וואווווו
אהבתיLiked by 1 person
זה הרב אליהו דסלר מחבר הספר מכתב לאליהו – היה קצת עם רוח פסיכולוגית לפני שהחברה החרדית החלה להתרחק מהעניין
אהבתיLiked by 1 person