ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש

מסופר שלפני כמה שנים יצאתי עם מישהי והיא אכלה יותר מידי בערב יום הכיפורים. וכתוצאה מכך היא סבלה בערב יום הכיפורים וביום הכיפורים בלילה.

אמרתי לה שכעת אני מבין את הפסוק של "ועיניתם" ואת מה שהגמרא אומרת על כך. והנה:

"ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב (ויקרא), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי ברכות דף ח)".

לא כתוב כאילו הוא צם, אלא כאילו הוא מתענה, וזה בגמרא למעשה בתורה כתוב להתענות. להתענות מלשון עינוי, ואם כך אפשר לענות עצמנו על ידי צום ואפשר על ידי אכילה יתירה.

למעשה העניין לא קורה סתם, האכילה היתרה והצער מכך מובילה לחרטה, עניין זה הוא סימבולי ומסייע לחוש את מהות החג. כך האדם הסביר מתחבר לחרטה על החטא, הוא עשה משהו, זה היה טעים, אחר כך הוא הוא סובל מכך ואז הוא מתחרט.

צום קל וגמר חתימה טובה חברים, תחושו טוב ותהנו מהתעוררות רוחנית אמיתית.

נ.ב. לבקש סליחה מעצמכם בפייסבוק קבל עם ועדה זה אוטופיליה או נרקסיזם ולא מעיד על חיבור לגוף, אלא על ניכור מלחיץ, ניכור סכיזופרני… בסופן של דבר האדם מתייחס לעצמו כאל אחר כדי למקסם לעצמו תחושה טובה, אבל בפועל הוא מתנתק מעצמו כביכול.

תחשבו קצת ותגלו בגרות. תעשו חשבון הנפש, אבל תשארו עצמכם, חבל לי עליכם.