גישות קונפליקט וקונצנזוס


משהו שלמדתי פעם בקורס בתקשורת ואני חושב שזה מעניין, חשוב ורלוונטי. העניין גם יכול להסביר תפיסות הקיימות בשמאל ובימין ולהסביר גישות מיוחדות בשמאל ובימין.


החברה

לפי גישת הקונצנזוס החברה פועלת מהסכמה בין הגורמים המרכיבים אותה והסדר החברתי הוא תוצאה של שיתוף פעולה והסכמה. לעומת זאת לגישת הקונפליקט החברה מבוססת על חוסר הסכמה ומאבקים והסדר החברתי הקיים, הוא תוצאה של מאבקים.

השינויים בחברה

לפי גישת קונצנזוס נוצרים באטיות, היות שכל שינוי משפיע על מרכיבים נוספים בחברה ויוצרים עוד שינוי. כנגד זה, לפי גישת הקונפליקט, קבוצות חזקות כופות את השינויים על החברה.

תמיכה בשינויים

לפי גישת הקונצנזוס מצב הסטטוס קוו זה המצב הטוב ביותר כי זה שומר על היציבות, אם עושים שינוי, השינויים צריכים להיות באיטיות ובהדרגתיות. אולם לפי גישת הקונפליקט, הסטטוס קוו זה הסכמה מזויפת, אשר נקבעה על ידי החזק נגד החלש, על כן היא בעד שינויים, וביקורת כלפי תקשורת ההמונים העוזרת לשמר מצב מזויף זה.

תפקיד התקשורת

על פי גישת הקונצנזוס הוא לשמר את היציבות בחברה ולכן יחסה כלפי התקשורת ההמון היא חיובית מאד, אבל לגישת הקונפליקט תפקידה לעודד שינויי ולכן יחסה לתקשורת שלילי היות שבוגדת ביעודה.

אבסורדים בעולם הדמוקרטי ליברלי

  • כיום השמאל המרקסיסטי לגווניו מנסה לקדם הרמוניה, נגד שינויים ותומך בתקשורת כגורם חיובי לאדם. השמאל גם רואה בשינויים רבים הרס הדמוקרטיה הליברלית.
  • הימין נגד התקשורת, כי היא מנציחה המצב הבעייתי של אליטיזם נגד המקופחים וכן מונעת שינויים שכביכול פוגעים בהרמוניה. הימין גם נגד הסטטוס קוו שנגדו ולא נקבע בהסכמה, אלא בצורה אגרסיבית על ידי החזקים ונגד היציבות האליטיסטית על חשבון הפשוטים.

10 מחשבות על “גישות קונפליקט וקונצנזוס

  1. max maxmen

    ניתוח מאוד יפה.
    אבל לעניות דעתי אי אפשר להתווכח על מציאות ועובדות.
    כי יש שלוש בעיות בסיסיות באסכולת הקונצנזוס, שהן עובדתיות.
    הבעיה הראשונה:
    עובדה היא שאדם נולד לתוך החברה בכפיה. כמו שלא שאלו אותו האם רוצה להיוולד, לא שאלו אותו באיזה חברה להיוולד. ולכן אי אפשר שבני החברה ביחד בקונצנזוס, הרי מה הברירה שלו? על פי חוק האו"ם לכל נולד חייב להיות אזרחות. ככה שאפי' האפשרות לוותר על אזרחות אין לו, ואפי' הגו'גלים כבר קנויים או כבושים לאיזה מדינה\חברה ולכן ללכת למקום כלשהו ולהקים חברה בהסכמה, אין לו. הרי הכל כבר קנו וכבוש.

    הבעיה השניה: היא כמובן השוטר עם הרובה ומערכת האכיפה. אילו בני החברה היו חברה בהסכמה בקונצנזוס, למה צריך שוטר עם רובה ואכיפה, הרי כולנו מסכימים על הכל. למה מערכת המשפט תחת הבטחה כבדה עם שערים מגנטיים ?! הרי השופט פוסק בהסכמה,

    הבעיה השלישית: היא גבולות המדינות. אילו כל בני החברות הם בהסכמה, למה לא חברה אחת גדולה? למה יש גבולות מדינה וצבא שזה כשלעצמו דורש מהחברה להיות ההורה העליון ולא ההורים הם ההורים, והנה באמת הרווקים והרווקות דווקא הם אלה שמוקרבים על מזבח החברה. זה כאילו החברה היא האל והפרט הרווק הוא הטפל שנכחד מעולמו (הרי לא השאיר זרע) לטובת האל\החברה הדמיונית.

    ולכן לדעתי החברה היחידה בהיסטוריה ובהווה שהיא בהסכמה ואין לו שוטר עם רובה ומערכת אכיפה. זה היהודי המקורי. אתה תמיד יכול לעזוב כלומר אין לך אזרחות ולא כופים עליך אזרחות. ואין לך שוטר עם רובה אין לך ריבון מעליך. והנה כל מי שנשאר שם הוא בהסכמה ולכן למערכות בתי הדין אין בהם הבטחה ואין להם שערים מגנטיים. גם הילדים שלך ואין צורך בצבא.
    ולכן אומרים חז"ל שכל הצרות החברתיות והאנושיות של האומות היא בגלל נמרוד שהמציא את החברה\מדינה.
    וכל הטוב של בני ישראל הוא בזכות אברהם שהמציא את ברית המילה = הדגל האישי הפרטי מול הדגל החברתי.
    ומה עם ארץ ירושתו הרי אם הוא רוצה ארץ הוא צריך צבא ואז חזרנו לבעיה השלישית כנ"ל?! על כך מגיע סיפור עקדת יצחק לומר שאם אתה צריך להקריב את הרווק\ה על מזבח הקניין?! וותר עליה וקנה בכסף מלא אפי' קבר לאשתך. שקבר בדרך כלל לא צריך לקנות הרי כל בני אנוש מסכימים שצריך לקבור את המת.
    ראו "עקידת יצחק הליבה החרדית" בבלוג שלי והנה הלינק למאמר

    עקדת יצחק – הליבה החרדית

    Liked by 1 person

    1. GeorgVon1 מאת

      אני אכן לא נמצא בגישת קונצנזוס. בכל מקרה אנשי הגישה מודעים לקונפליקטים אולם הם רואים בזה משהו קטן ושמים דגש על ההסכמה. הם רואים בקונצנזוס דבק חברתי חשוב המשמר ומקדם החברה וכך החברה פועלת

      Liked by 1 person

      1. max maxmen

        "דגש על ההסכמה"
        זה מוזר הרי אדם נולד בה בכפיה. אולי יאמרו הסכמה בדיעבד? כלומר כל זמן שההמון לא מתקומם, זה כביכול הסכמה?! אני יכול להבין, אבל זה אמור להיות ברור שכל בני החברה הם שם בדיעבד.

        אהבתי

          1. max maxmen

            גם העבדות העבדים בכל ימי ההיסטוריה היו כביכול בהסכמה. הרי אילו התנגדו, זה לא היה קורה. ברגע שהתנגדו, בוטל העבדות.
            זה טיעון מאוד מאוד חולני מצד אסכולת הקונצנזוס. הרי אנו יודעים שזה לא בהסכמה, אז אייך אפשר לומר שזה בהסכמה?
            ההתנגדות הוא פונקציה של גואל של מהפכן, כלומר בלעדיהם העבדות היית ממשיכה. כלומר זה שיש גואל או מהפכן זה לא אומר כשאין גואל ומהפכן, ההמונים שם בהסכמה. ההפך הוא הנכון, עצם העבדות ועצם אי ההסכמה, לבסוף מצמיח מהפכנים וגואל.

            אהבתי

            1. GeorgVon1 מאת

              אפשר להגיד שעבדים לא בדיוק חלק מההסכמה בחברה ונחשבים עמלות לחברה. החברים הלגיטימיים בגדול לעולים בהסכמה בסיסית שהיא התשתית לחברה.

              גם אנשי קונפליקט יודעים שהתינוק לא יכול לשרוד לבד והמון דברים שורדים רק בגלל החברה אולם הם שמים דגש על הקונפליקט

              אהבתי

              1. max maxmen

                שרידות התינוק לא קשור לחברה. זה קשור אך ורק להורים לאימה שעמלה קשה עם התינוק בבית והאבא שעמל קשה בחלוקת העובדה בחוץ.
                "חלוקת העבודה" היא גם לא חברה, זה פשוט אינטרס משותף של כל המשפחות המשתתפים בחלוקת העבודה.
                כל אלה, המשפחה וחלוקת העבודה וחלקת האדמה שהם קיימים עליה, קודמת להמצאת החברה עם הדגל האלילי שלה.
                החברה טופסת טרמפ על המשפחה ועל חלוקת העבודה על ידי כיבוש ושליטה על משאביה וכמובן שליטה במטבע = האמצעי חליפין.
                במצב כזה כל בני החברה נלחמים על מקום עבודה ועל הכסף. זה הדבר היחיד שיכול לתת להם מקום בכדור הארץ, בכדי שיהיה להם מקום לישון ולגדל משפחה ולהשיג ואוכל.
                בפוסט מודרנה החברה כבר דורש גם את האישה לעבדות בחלוקת העבודה.

                אין שום דבר שהחברה יכולה לציין שבלעדיה האדם לא שורד. לא חלוקת העבודה וק"ו לא גידול התינוק.
                הגנה צבא וכו', הם צורך של הכובש ולא של המשפחה ולא של חלוקת העבודה. עובדה היא שכל אויב רוצה להשתתף בחלוקת העבודה ומשתתף באמת. כלומר החברה עצמה לא יכולה לשרוד בלי חלוקת העבודה של אויביה מה שנקרא "יבוא ויצוא".
                תוציא את המושג החברה מתמונה ובני אנוש חופשיים. אדם צריך קניין מקונה כחוק יסוד. וחלק שווה במשאבי הארץ. זה מה שאדם צריך, והוא בן חורין.
                חלוקת העבודה, היא חופשיה ומועילה לכולם. ולכן בטבעיות האדם יהיה בו תמיד.

                אני שוב מגייס את היהודי כהוכחה. היהודי לא שייך לשום חברה בעולם ושורד בזה שהוא קודם כל מקים משפחה ומשתתף בחלוקת העבודה המקומית. אם הוא מצליח שם, אז טוב, ואם לא, או שנודד או שהוא מצית את המקומיים נגד השרלטניים. מכאן לוחמי החופש היהודים בכל ימי ההיסטריה.
                צדקו נביאינו בכל הדורות ש"חברה" כשלעצמה היא עבודה זרה. האי משעבדת את האדם היא לוקחת ממנו את כל משמעות חיו וגוזלת ממנו את צאצאיו.
                ולכן התורה מצווה לחלק את הארץ לכל פרט וחלק שווה במשאבי הארץ (ראה עשרת תקנות שתיקן יהושע בחלוקת הארץ). חלוקת העבודה היא טבעית ואמצעי החליפין חייבת להתבטל כל שבע שנים או שמיטת חובות. אלה הם חוקי יסוד שבלעדיה האדם הוא בגלות.

                Liked by 1 person

                1. GeorgVon1 מאת

                  אני מזדהה עם הגישה האינדיבידואלית ועם גישת הקונפליקט. אולם אני מודע לכך שיש צד שני ושזו השקפת עולם ולא משהו מוכח בבירור מעל לוויכוח.

                  בסופו של דבר יש היבטים לכאן ולכאן.

                  אהבתי

                  1. max maxmen

                    אני אוהב יותר את אלה שאומרים חד וברור: אני החכם אני המשכיל ואתם ההמונים נבערים ובלתי נאורים, ולא יודעים להבחין בין טוב לרע בין יופי לכיעור וכו' וכו', ולכן אני כופה עליכם את הטוב והיופי שלי.
                    למה אני אוהב אותם יותר? א' כי הם אמתיים ולא הולכים עם ההמונים סחור סחור. ב' ההמונים מכירים את האויב ומתנהלים בהתאם כלומר מתנהגים באופן פרקטית מול השרלטן. ג' השרלטן בעצמו מבין את הביעה של לכבוש בני אנוש, לכבוש צלם אלוהים, הוא גם מבין את ההפסד, כי הוא מפסיד את צמיחת כל החברה שזה כולל אותו בעצמו. ולכן הוא משחרר קצת. הוא לפעמים גם יודע ולמד מה קנאט אומר עליו ומרגיש בושה ולכן קצת משחרר.

                    קאנט אמר:“שלטון שמבוסס על עיקרון של כוונות טובות כלפי העם כמו אב כלפי בניו, כלומר שלטון אבהי, שבו מתייחסים לנתינים כילדים וכקטינים שאינם יכולים להחליט מה מועיל ומה מזיק להם ושכופה עליהם לנהוג בפסיביות ולהמתין רק לחסדי המדינה שתשפוט כיצד עליהם להיות מאושרים – אם בכלל תרצה שהם יהיו מאושרים. זוהי הרודנות הגדולה ביותר שאפשר להעלות על הדעת. ארגון מדיני שמבטל את כל החופש של הנתינים ומותיר אותם נטולי זכויות.” (קאנט)

                    מנגד אני לא סובל את אלה שהם חושבים קונצנזוס\הסכמה. כי יש לי חשש גדול שהם באמת ובתמים חושבים ככה ברצינות.
                    זה כבר מטריף את דעתי, הרי זה בושה וחרפה שהצלם האלוהים שמגדיר את האדם כאדם מול בעלי חיים למשל. היא העובדה שיש לו יכולת חשיבה, יכולת לראות את המציאות ולראות את העובדות.
                    שחנה ארנדט הפילוסופית הפוסט מודרנית מנסה להבין את הרוע האנושית, היא מגיע למסקנה שהרוע היא בנאלי. היא אומרת: "הרוע נעשה בגלל שהאדם מסרב להיות אדם חושב"
                    מאז סוקרטס ואפלטון, לרוב אנחנו מכנים חשיבה "להיות עסוקים בדו – שיח החרישי ביני לבין עצמי." בסירובו להיות אדם. אייכמן נכנע לגמרי לתכונה האנושית המגדירה ביותר להיות בעל יכולת חשיבה. וכתוצאה מכך, הוא לא היה מסוגל יותר לכושר-שיפוט מוסרי. חוסר היכולת הזו לחשוב, יצרה את האפשרות עבור אנשים רגילים רבים לבצע מעשים רעים בקנה מידה עצום, מהסוג שטרם נראו בעבר,,, הביטוי של רוח המחשבה, הוא לא ידע, "אלא היכולת להבחין בין טוב לרע, בין יופי לכיעור". ואני מקווה שחשיבה נותנת לאנשים את הכוח למנוע אסונות באותם רגעים נדירים שהקלפים מונחים על השולחן. (חנה ארנדט)

                    המסקנה הפשוטה היא שכל הרוע האנושי בא מכאלה בדיוק שלא מסוגלים לחשוב. ממשיכה חנה להסביר: הבעיה עם פושע נאצי כמו אייכמן היתה שהוא התעקש להתנכר לכל התכונות האישיות,,,,. הטענה הנאצית הטיפוסית הזו מבהירה שהרוע הגדול בעולם, הוא הרוע שמבוצע על ידי אנשים חסרי חשיבות. רוע מבוצע על ידי אנשים חסרי מניע, חסרי אמונות, חסרי לב מרושע או רצונות שטניים. רק על ידי בני אדם שסירבו להיות אנשים. ולתופעה זו קראתי "הבנאליות של הרוע".

                    אלפי שנות פילוסופיה מדינית ובני אנוש עוד תקועים באותו ויכוח. עו"ד וינרוט אמר: בפילוסופיה המדינית לא חודש דבר מאז ההוגים הראשונים. וינרוט היה כל כך מאוכזב שאמר: , לפרא היה קסם. הנבון הסיר את הקסם מן העולם, והעולם נשאר בעירמו.

                    זה באמת מאכזב, זה בושה לצלם האלוהי ובושה לאלוהים שזה היצירה האיכותית שלו.
                    המניע שמונע את האדם להיות באמת צלם אלוהים, היא העבודה שהוא מדומיין ועצלן לחשוב "הרוע נעשה בגלל שהאדם מסרב להיות אדם חושב" (חנה ארנדט)
                    הביטוי של רוח המחשבה, הוא לא ידע, "אלא היכולת להבחין בין טוב לרע, בין יופי לכיעור". (חנה ארנדט)
                    אייך רבונו של עולם יכול אדם להגיד שהמשטר הוא קונצנזוס בהסכמה ועוד להאמין שזה כך? הרי בשמו של הקונצנזוס וההסכמה הדמיונית שפינוזה כתב את מאמר התיאולוגי מדיני, כתב את מקור הסמכות הטוטליטרי של המשטר. סמכות המשטר נובע – טוען שפינוזה – מיזה שהאדם צריך הגנה ולכן שאתה דורש הגנה אתה אוטומטית מוותר על חירותך. הנה דבריו המבהילים:
                    "אני פותח בזכות הטבעית של כל איש ואיש, דהיינו שגבולותיה מגיעים עד למקום שיצרו ויכלתו של כל איש ואיש מגיעים, וכן שלפי הזכות הטבעית אין איש חייב לחיות לפי רוח זולתו אלא כל איש ואיש הוא העומד על משמר חירותו. מלבד זאת אני מראה, כי לאמיתו של דבר אין איש מסתלק מזכותו זו אלא אם כן העביר לזולתו את הסמכות להגן עליו, ומי שכל איש ואיש מעביר לידו יחד עם זכותו לחיות לפי רוחו גם את הסמכות להגן על עצמו, בהכרח שהוא מחזיק בזכות זו שלא במוגבל. ומכאן אני מוכיח כי המחזיקים בשלטון העליון זכאים לעשות כל שבכוחם לעשותו והם בלבד שומרי הזכויות והחירות, ואילו שאר הבריות חייבים לנהוג בכול לפי החלטתם. ואולם, לפי שאת זכותו להגן על עצמו אין שום אדם יכול לשלול מעצמו עד כדי כך שיחדל מהיות אדם, אני מסיק מזה כי אין איש יכול להיות משולל זכותו הטבעית לחלוטין, אלא שהנתינים שומרים לעצמם דברים מסויימים כאילו לפי זכות טבעית, אלא מתוך הודאה שבשתיקה ויש שהם מתנים אותם בפירוש עם אלה שהשלטון בידם…..לאחר מכן אני מראה כי אלה שהשלטון העליון בידם הם השומרים והמפרשים אף של המשפט הדתי ולא בלבד של המשפט המדיני, והם בלבד זכאים להכריע מה צודק ומה אינו צודק, מה הוא מעשה של יראת שמים ומה הוא מעשה של פריקת עול שמים." (מתוך ההקדמה של המאמר)

                    בשם הקונצנזוס הדמיוני התרבות הגרמנית עשתה את השואה כנ"ל. (הרי כל גרמני אישית פעל בקונצנזוס וככה התאפשרה המפלצת הגרמנית)
                    בשם הקונצנזוס מתאפשרת כל הרוע האנושית והמפלצתית כמו לזרוק פצצת אטום על עיר שלימה על אנשים נשים וטף.
                    כל זה לא היה קורה אילו האדם לא היה עצלן לחשוב.

                    לסיום:
                    שאדם שרלטן יודע את חטאיו יש סיכוי שיחזור בתשובה או לחליפין יהיה רחמני מול עבדיו. אבל אדם עצלן לחשוב וגם מדומיין?! יכול בשם הדמיון לעשות את כל הרוע האנושית. ולכן אני אוהב יותר את השרלטניים שמספיק נבונים להבין שהם שרלטניים.

                    Liked by 1 person

  2. פינגבק: אחדות יהודית אלוקית | אלוהים איתנו – מחשבותיו של שמרן עצמאי

כתיבת תגובה

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.